מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק

הסיבות לרעד

חוקרים מבריטניה מצאו את המכניזם בעמוד השדרה, אשר מבטל את גלי המוח היוצרים רעד. החוקרים מציעים שהגילוי יכול לעזור למיליון אנשים ברחבי בריטניה בלבד הסובלים מהתכווצויות ורעידות.


מרבית האנשים הבריאים חוו רעד ברמה קלה או בינונית, אין זה נדיר שאנו חשים עייפות, רעב או עצבנות, אבל צורות חמורות יותר של רעד יכולות להיות סימפטומים של מחלה נוירולוגית כגון, פרקינסון, טרשת נפוצה ועוד.


ד"ר סטיוארט בייקר, פרופ' למדעי הנוירולוגיה והתנועה, אמר לתקשורת את הדברים הבאים: " איננו מבינים באופן מלא את המערכת המוחית הגורמת לרעד, אשר יכולה לה להיות לה השפעה מסיבית על איכות החיים. הרעד יכול לפגום בעצמאות ולהביא למצב שבו החולה אינו יכול להכין לעצמו כוס תה".


בייקר מסביר את הגישה בה נקטו במחקר הנוכחי: במקום לבחון מדוע לאנשים יש רעד, החלטנו לבדוק מדוע לרוב האנשים דווקא אין רעד. הוא ציין כי החלק במוח אשר שולט בתנועה מפיק גלי מוח בקצב של 10 מחזורים בשנייה, כך שבאופן תיאורטי כולם צריכים לסבול מרעד במידה וישנה פעילות גלים בתדירות הזו.


למעשה זו אכן התדירות בה יוצאים הגלים, אמר בייקר, אבל הרעד הוא כה קטן שאיננו מבחינים בו. לכן הוא וצוות המחקר תהו האם ישנו תהליך נוסף המעורב, אחד שמנטרל את האפקט של 10 מחזורים בשנייה.


לטובת המחקר, בייקר ושותפיו השתמשו בקופי מקאו: הם לימדו אותם איך להזיז את האצבע קדימה ואחורה באיטיות, תנועה המחמירה את הרעד הטבעי והבלתי מורגש, אשר בני אדם ושכניהם באבולוציה מגיבים לתנועה זו ברעד באופן זהה.


הם תיעדו את פעילות תאי העצב במוח ועמוד השדרה בעוד שהקופים ביצעו את תנועות האצבע האיטיות.
התוצאות הראו שלא רק שהקצב של תאי העצב במוח ועמוד השדרה התנדנד סביב אותה תדירות בהתאם לרעד, אבל גם שעמוד השדרה היה מחוץ לפאזה, מחוץ לשלב בו המוח היה, באופן יעיל ביטל את תנודתיות גלי המוח וכך הפחית את הרעד.


החוקרים סיכמו ואמרו כי " התגלית יכולה במידה ניכרת להגביל את המסרים לשריר בתדירות הזו, כך להפחית את הרעד ולשפר את דיוק התנועה".


בייקר ציין כי ישנן מחלות רבות שמביאות לסימפטומים של רעד, וייתכן שבחלק מן המקרים הסיבה לרעד היא שישנה פגיעה בעמוד השדרה בחלק שאמור לווסת ולהפחית את הרעד.


בחלק מן המחלות, אנו יודעין שהסיבה לרעד היא פגיעה באזורים במוח אשר יוצרים מסרים/תדרים חריגים. "אבל גם במקרים הללו, המערכת בעמוד השדרה אותה גילינו יכולה להפחית את חומרת הרעד, להפוך את הסימפטומים פחות חמורים".


החוקרים סיכמו וטענו שככל שנבין טוב יותר את הדרך בה עמוד השדרה ודרכי הויסות שלו עובדים, כך נשפר את הסיכוי לפתח טיפולים שישפרו את התפקוד ויפחיתו את רמות הרעד שמטופלים חווים בכדי להמשיך ולשפר את איכות חייהם.


מתוך Medical News TODAY


תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.