FMF  - קדחת משפחתית ים תיכונית מתאפיינת בהתקפים בהם מערכת החיסון של הגוף מתלקחת בטעות, מה שמוביל להיווצרות דלקת שלרוב גורמת לחום ופוגעת במערכות גוף שונות: הבטן, החזה, העור והמפרקים. לאחר ההתקף, שוככת הדלקת והחולה ברוב המקרים מרגיש בריא לחלוטין, עד להתקף הבא, אך הדלקתיות עלולה גם להוביל לסיבוכים.

עמילואידוזיס בחולי FMF

כשל כלייתי, שכאמור בעבר היה נפוץ בחולי FMF, נוצר כתוצאה מסיבוך בשם עמילואידוזיס. חומר בשם עמילואיד נוצר בכבד בכל התקף ומופרש לדם. כאשר הדלקת כרונית, חומר זה עלול להתגבש ובשלב מסוים הוא עלול לשקוע בתאים של איברים שונים בגוף כולל בכליות, ולגרום לנזק בתפקודן. התופעה של התגבשות ושקיעת העמילואיד בתאים נקראת עמילואידוזיס.

הנזק עלול להיות בלתי הפיך, להוביל לאובדן התפקוד הכלייתי, להזדקקות לדיאליזה ובהמשך אף להשתלת כליות. בעבר היו מקרי תמותה רבים כתוצאה מסיבוך זה, בחולי FMF שלא טופלו בקולכיצין למניעת התקפים.

זהו הסיבוך המוכר ביותר של FMF שכאמור, נחשב לנחלת המאה שעברה ונדיר מאד כיום, כיוון שנטילת קולכיצין בשגרה מונעת את התופעה. עד כה לא הוכח שהתרופות הביולוגיות לבדן מונעות עמילואידוזיס, זאת בניגוד לקולכיצין שמונע סיבוך קשה ומסכן חיים זה, גם בכאלו שסובלים מהתקפים על אף נטילתו. לכן כאמור, ההמלצה גם למי שאינו מגיב לטיפול בקולכיצין כקו ראשון, היא להמשיך ליטול קולכיצין, במקביל לתרופות הביולוגיות.

בעיות גדילה בילדים עם FMF 

כשהגוף מתמודד עם מחלה דלקתית לאורך זמן הוא משקיע משאבי אנרגיה עצומים. במקרה של FMF – מדובר באנרגיה המושקעת ב"מלחמה בטחנות רוח". כך בגופם של ילדים, לא נשארים משאבים מספקים לגדילה, לעלייה במשקל וכדומה. במקרים קשים ילדים אלו נותרים עם הפרעה בגדילה.

המעקב הנדרש בחולי FMF

תדירות המעקב נקבעת על-ידי ראומטולוג. בתחילת ההתמודדות, לאחר האבחון הראשוני, כשהמחלה דורשת איזון – יש צורך במעקב תכוף יותר. בהמשך ההתמודדות, תדירות הבדיקות משתנה ותדירות הביקורים בשיגרה יכולה להיות 1-2 ביקורים בשנה.