האם יגיע הסוף לחוויה המוכרת, ספק קומית וספק מביכה, כשאנו מבקשים מהרוקח תרופה, וכל הסובבים מצוטטים לשיחה ושומעים מה ביקשנו? משרד הבריאות מפרסם לראשונה כללים חדשים לבתי המרקחת, במטרה למנוע את ההתקהלויות המפורסמות ליד דוכן הרוקח ולשמור על פרטיותם של לקוחות המבקשים לרכוש תרופות חדשות.

לפי הנוהל שנוסח באגף הרוקחות והמחלקה המשפטית במשרד הבריאות, והופץ לאחרונה לרוקחים ברחבי הארץ להערות לפני פרסומו הרשמי, רוקחים בבתי המרקחת יהיו אחראים מעתה לוודא כי נשמרת פרטיותם של לקוחות, וכי המידע על התרופות שמבקש לקוח לא יזלוג ללקוחות אחרים השוהים בבית המרקחת, הן בעת ניפוק תרופות בדלפק המכירות והן במהלך הדרכה וייעוץ רוקחי המבוצעים בדלפקי המכירות או בחדר או פינה ייעודית.

רוקחים יהיו אחראים לקבוע כללים פנימיים לשמירה על פרטיות וסודיות רפואית ולרענן אותם עם כל צוות בית המרקחת ובעת קבלת רוקחים ועוזרי רוקחים חדשים לעבודה.

100 סנטימטר לפחות

הנוהל קובע לראשונה כללים להפרדה בין דלפק המכירות לאזור ההמתנה של לקוחות לבית המרקחת, במסגרתם יידרשו בתי המרקחת לבצע סימון בולט של פס הפרדה על הרצפה (בצבע שחור/ אדום/ ירוק/ צהוב) במרחק של 100 ס"מ לפחות מדלפק המכירות הקרוב, כשאורכו של הפס כאורך הדלפק.

בנוסף, כשקיימת יותר מעמדת ניפוק אחת, ידרשו בתי המרקחת לתחום את אזור ההמתנה של לקוחות באמצעות מעקה הפרדה גמיש, המונע מעבר מטופלים שאינם מקבלים שירות, או באמצעות מחיצה בגובה של עד 150 ס"מ מהרצפה וברוחב של 60 ס"מ לפחות - מחיצה שנאסרת בנוהל האפשרות להשתמש בה להצגת סחורה כלשהי. בתי מרקחת בהם קיימים כסאות המתנה יידרשו להרחיקם למרחק של מטר אחד לפחות מעבר למתחם הפרטיות.

בנוסף נקבע כי יוצב שלט מעל דלפק המכירות הגלוי לעין, שייכתב בשפה עברית וערבית באותיות אחידות בצבע כחול על רקע לבן, ויאסור התקהלות על יד עמדת הרוקח ויבקש מהלקוחות לשמור על התור.

כל בית מרקחת נדרש על פי הנוהל החדש להסדיר את התורים כאמצעי נוסף למניעת התקהלויות, וזאת באמצעות הצבת גלגל מספרים או מערכת ממוחשבת המנפיקה מספרי תור, בכניסה לבתי המרקחת או בסמוך לדלפק התרופות. הרוקח הממונה במשמרת הוא האחראי לוודא כי השירות יינתן רק על פי סדר המספרים העוקבים. באגף הרוקחות אף ממליצים לבתי המרקחת להתקין מערכת ממוחשבת לניהול תורים הכוללת כריזה קולית.

הרוקח האחראי במשמרת בכל בית מרקחת הוא על פי הנהלים החדשים האחראי לאכוף את התורים והסדר בבית המרקחת, ועליו למנוע התקהלות מטופלים שאינם מקבלים שירות לפני הדלפק. בנוהל נקבע בבירור כי "אין לאפשר הימצאות של יותר ממטופל אחד ליד עמדת ניפוק אחת".

הנוהל מבוסס למעשה על חוק זכויות החולה משנת 1996 הקובע כי זכותם של חולים בישראל לפרטיות, ומחיל את החוק לראשונה על בתי המרקחת באמצעות כללים ברורים. נכון לעכשיו, הנוהל מתוכנן להיכנס לתוקף מתחילת ספטמבר 2014.

במשרד הבריאות מבהירים כי הנהלים החדשים נוסחו כשלב נוסף בהסדרת פעילות בתי המרקחת בישראל, וזאת לאחר אישור שניתן בתחילת 2014 בוועדת הבריאות של הכנסת לתקנות הרוקחים המסדירות תנאי פתיחה וניהול של בית מרקחת וחידוש מרשמים לחולים כרוניים על ידי רוקחים.

חשיבות הנוהל אף מתעצמת לנוכח המהלך שמקדם משרד הבריאות לאפשר בקרוב ניפוק של מריחואנה רפואית דרך בתי מרקחת ברחבי הארץ. אישור ראשון לחלוקת מריחואנה רפואית בבית מרקחת ניתן בישראל ביוני 2009 לבית המרקחת שבבית החולים יוספטל באילת.

חשיבות הנוהל מתעצמת לנוכח המהלך שמקדם משרד הבריאות לאפשר ניפוק של מריחואנה רפואית דרך בתי מרקחת (צילום: Shutterstock) 

באגף הרוקחות מוסיפים כי תכנים בנוגע לשמירה על סודיות המטופל נכללים גם בתוכניות הלימודים לרוקחות בישראל, באוניברסיטאות העברית בירושלים ובן גוריון בבאר שבע. באגף מבהירים כי יבוצע פיקוח לשמירה על הנוהל ומניעת התקהלויות בבתי מרקחת במסגרת ביקורות תקופתיות שעורכים רוקחים מחוזיים ובמסגרת ביקורות לחידוש רישוי של בתי מרקחת.

בישראל פועלים 1,400 בתי מרקחת וחדרי תרופות, וההערכה בענף כי הנוהל יחייב הערכות בעיקר בבתי המרקחת של קופות החולים, שבהם קיים עומס רב של פונים כיוון שתרופות מסוימות ניתנות לניפוק דרך סל הבריאות רק בבתי מרקחת אלו, ובהם נוצרים מצבים רבים של התקהלויות בסמוך לעמדות הניפוק. קופת חולים כללית מפעילה 420 בתי מרקחת, מכבי מפעילה 50 בתי מרקחת, מאוחדת 40 וללאומית 150 בתי מרקחת וחדרי תרופות. מאגף הרוקחות במשרד הבריאות נמסר כי "בתי מרקחת המעוניינים להקל על העומסים יכולים להפעיל שירותי "אל תור", שירותי ניפוק באמצעות שליחים ושירותים למתן הזמנות טלפוניות לתרופות".

לסוגיות של שמירה על פרטיות לקוחות בבתי מרקחת יש גם השלכות משפטיות. בארה"ב פסק ביולי 2013 בית משפט במדינת אינדיאנה פיצויים בגובה 1.4 מיליון דולר כנגד רשת בתי המרקחת Walgreens, לאחר שרוקחת באחד מבתי המרקחת ברשת חשפה מידע סודי לגבי לקוחה בנוגע להיותה נשאית של מחלה המועברת באמצעות יחסי מין - בפני בעלה של הלקוחה, ללא ידיעתה וללא הסכמתה. במהלך התביעה התברר כי אותה רוקחת, שניהלה בעבר קשר רומנטי עם הבעל, אספה נתונים לגבי מרשמים לתרופות שניתנו לאשתו, והעבירה כאמור את המידע לבעל ללא הסכמתה. בית המשפט קבע כי העברת מידע רפואי סודי לגבי תרופות או מחלות לאנשים אחרים מהווה הפרה של סודיות המטופל ומזכה בפיצוי כספי משמעותי.