מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

אירוע מוחי

מנהלי קהילה

פרופ-איתן-אוריאל
פרופ-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר אסף טולקובסקי
נוירולוג מתמחה בבי"ח בלינסון

מובילי קהילה

טל-פדרמן
טל-פדרמן
את המסע הנוירולוגי עברתי כשחטפתי שבץ מוחי בגיל 28, לאחר מכן הוכשרתי כמאמנת רפואית וכיום "עמיתה מומחית" בפרויקט שיקום אישי, בקופ"ח מכבי. יחד עם צוותי עו"ס אני בונה תוכניות שיקום ומלווה חולים מרגע המשבר ועד החזרה לקהילה. בנוסף אני גולשת,חובשת באיחוד והצלחה. ומרצה באוניברסיטת ת"א. יש לי קליניקה פרטית ואני מומחית בניהול משברים רפואיים. ספרים נוספים שכתבתי: הכל בראש- אוטוביוגרפי,המספר את מסע השיקום. את לא נראת נכה- ספר שירים ותובנות. המדריך למשתבץ הצעיר- ספרהומוריסטי עם כלים פרקטיים לתהליכי שיקום. למידע נוסף:  www.hakol-barosh.com  
איציק-ניסני
איציק-ניסני
הגמול לאדם על עבודתו אינו מה שהוא קיבל בעבורה אלא ההזדמנות להגשים חזונו .
כמוניאירוע מוחיחדשותהנחיות חדשות: על בתי החולים בישראל לפתח מערך לטיפולי חירום בשבץ

הנחיות חדשות: על בתי החולים בישראל לפתח מערך לטיפולי חירום בשבץ

הנחיות קליניות חדשות של האיגודים המדעיים בהסתדרות הרפואית קובעות כי על כלל בתי החולים לפתח פרוטוקולים שמאפשרים מתן טיפול תרופתי המאפשר לצמצם את הנזק המוחי בשבץ דחוף כשהוא ניתן תוך 4.5 שעות מהופעת התסמינים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

האיגודים המדעיים בהסתדרות הרפואית פרסמו נייר עמדה חדש הקובע קריטריונים עדכניים רפואיים לטיפול בשבץ מוחי בישראל. ההנחיות החדשות חתומות על ידי החברה הישראלית לשבץ מוח והאיגוד הנוירולוגי, והן מחליפות הנחיות קודמות שפורסמו בישראל בנושא זה בשנת 2021.

 

הקריטריונים לטיפול בשבץ מוחי עודכנו בהנחיות החדשות על בסיס ממצאי המחקרים הרפואיים בתחום והנחיות קליניות עדכניות של איגודים רפואיים במדינות מערביות אחרות. הנחיות קליניות של ההסתדרות הרפואית מקבלות בישראל פעמים רבות מעמד של 'סטנדרט טיפולי' בתביעות רשלנות רפואית שנידונות בבתי המשפט.

 

בנייר העמדה החדש שהופץ בשבועות האחרונים, נקבעו עקרונות כלליים עדכניים לטיפול המקובל בשבץ מוחי בישראל:

 

  • בכל מרכז רפואי נדרש לפתח פרוטוקולים לטיפול בשבץ מוחי שיכולים לאפשר זמינות להדמיית סי.טי מוח דחופה הנדרשת בכל מקרה של חשד לאירוע מוחי ביממה הראשונה להופעת התסמינים. לפי ממצאי ההדמיה, יש לאפשר מתן טיפול בתרופה tPA שניתנת בעירוי בחלון זמנים של עד 4.5 שעות לאחר הופעת התסמינים, שביכולתה למנוע נזק מוחי קבוע כתוצאה משבץ איסכמי.

 

  • בכל מרכז רפואי נדרשות מערכות מתואמות לטיפול מיידי בנפגעי שבץ שיש לשלב בהן לא רק רופאים המטפלים בשבץ, אלא גם אנשי צוות נוספים, בהם חובשים ופרמדיקים המפנים את הנפגעים לבית החולים, סגל המחלקה לרפואה דחופה (חדרי המיון), רדיולוגים, נוירולוגים ומומחים להתערבות בכלי הדם.

 

לפי נייר העמדה יש לפתח בבתי החולים הכלליים בישראל פרוטוקולים ייעודיים לטיפול בנפגעי שבץ. בתי החולים יסווגו בהתאם לטיפול בשבץ לשניים:

 

  • מרכזים שמטפלים באמצעות התרופה tPA הניתנת כאמור בחלון זמנים של עד 4.5 שעות מהופעת התסמינים.

 

  • מרכזי על רפואיים שבהם ניתן לבצע צנתור מוח המועיל במניעת נזקים מוחיים קבועים, לעתים גם כשהוא מבוצע 24 שעות לאחר תחילת האירוע המוחי ואף מעבר לכך. במרכזים אלה נקבע בהנחיות כי יש לאפשר זמינות לצנתור מוח מסביב לשעון, במתכונת של 24 שעות – 7 ימים בשבוע.

 

חלון זמנים

 

ההנחיות קובעות כי בתי החולים צריכים לשאוף להשלים את כלל הבדיקות בחדר המיון לנפגעים עם חשד לשבץ מוחי תוך 90 דקות ממועד הגעתם – כולל ביצוע בדיקות מעבדה לפי הצורך וביצוע הדמיה מסוג סי.טי מוח וזיהוי סימני שבץ בהדמיה.

 

כדי לקצר את זמני הטיפול – ההנחיות קובעות כי בדרך לבית החולים על צוות האמבולנס להודיע למחלקה לרפואה דחופה ו/או לתורן נוירולוגיה על הגעת מטופל עם חשד לשבץ מוח חד בטלפון או בשימוש באפליקציה ייעודית, תוך מתן פרטים מספקים על מנת להפעיל "קוד שבץ מוח" באותו מועד. ההנחיות כוללות גם קריטריונים לביצוע הערכה רפואית ראשונית לשבץ מוחי בעת ההגעה לבית החולים, אשר כוללים בדיקה של נתיבי אוויר, דרכי נשימה ומחזור הדם, בדיקה נוירולוגית, בדיקה לקצב הלב ולחץ הדם, רוויון חמצן וסימני פרכוסים ובדיקות דם דחופות.

 

ההנחיות החדשות מחייבות לייצר פרוטוקולים שמאפשרים להפנות בדחיפות חולים עם חשד לשבץ מוחי לבדיקת סי.טי, ובמקרה של זיהוי אירוע מוחי – להעביר חולים שאובחנו בחדר מיון במהירות למתן טיפול בתרופה tPA ובמקרים שנמצאים מתאימים – להעבירם למרכזים רפואיים שמתמחים בביצוע צנתורי מוח. "ברמה הארצית, יש להבטיח לכל מטופל גישה ליחידות המתמחות בשבץ מוח חד המנוהלות על ידי נוירולוג מומחה בטיפול בשבץ מוח, והכוללות אנשי צוות רפואי ומקצועות הבריאות בעלי ניסיון בטיפול במטופלים בשבץ מוח לסוגיו. בחולים שקיבלו טיפול נוגד קרישה או שעברו צנתור מוח יש להבטיח לכל מטופל גישה בזמן סביר למרפאת שבץ ייעודית לאחר שחרורו מבית החולים כדי לאפשר טיפול פרטני מונע מיטבי לשבץ", נקבע בהנחיות.

 

ההנחיות החדשות מורות להדריך את הציבור והצוותים הרפואיים ששבץ מוח הוא אירוע חירום רפואי. בהדרכת הציבור והצוותים הרפואיים צריכה להתמקד בהכרת הסימנים והתסמינים של שבץ מוח והפעולות בהן יש לנקוט כאשר חווים סימני שבץ מוח או צופים בהם. הדרכות להגברת מודעות הציבור צריכות לכלול שימוש בשיטת בדיקה מסוג FAST הכוללת סימנים מחשידים לשבץ בפנים, ידיים, דיבור וזמן דיבור.

 

"הדרכת הציבור והצוותים הרפואיים צריכה להדגיש את הצורך בתגובה מידית באמצעות פנייה טלפונית למוקד 101 או למספר החירום המקומי, גם אם התסמינים חולפים", נקבע. הדרכת הציבור ואנשי הצוות הרפואי צריכה לכלול מידע על כך ששבץ מוח עלול לפגוע באנשים בכל גיל לרבות יילודים, ילדים ומבוגרים. כמו כן, ההדרכה צריכה "להדגיש את היתרונות של טיפול חירום מוקדם. בממוצע, כאשר יש חסימה של כלי דם גדול שני מיליון תאי עצב )נוירונים) מתים בכל דקה שחולפת מרגע הופעת התסמינים, מה שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולתמותה.

 

אורח חיים בריא

 

ההנחיות מתייחסות גם לטיפול בנפגעי שבץ, הכוללות גם טיפול ראשוני שמטרתו הורדה של לחץ הדם ב-48 השעות הראשונות לאחר תחילת האירוע ומתן טיפול בנוגדי קרישה במצבים מסוימים, בהתאם לקריטריונים רפואיים.

 

נפגעי שבץ מוחי שנקבע כי אינם מתאימים לטיפול דחוף בתרופה tPA או בצנתור מוח יש לאשפז לפי ההנחיות ב-48 השעות הראשונות לאחר הופעת התסמינים "במידת האפשר" ביחידת שבץ בבית חולים לצורך המשך בירור וטיפול. עם זאת, יש לציין כי יש בתי חולים כלליים בישראל שעדיין לא נפתחו בהן יחידות שבץ ייעודיות.

 

ההנחיות כוללות גם המלצות לטיפול מתמשך בנפגעי שבץ, הכולל טיפול תרופתי ושיקומי, תוך דגש על הקפדה על אורח חיים בריא – לרבות מניעת עישון, תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה ככל שמתאפשר בהתאם למצב הנפגעים.

 

ההנחיות החדשות נכתבו על ידי צוות רופאים בכירים בטיפול בשבץ מוחי בישראל: פרופ' איתן אוריאל מבית חולים בילינסון, פרופ' נתן בורנשטיין מהמרכז הרפואי שערי צדק, ד"ר חן הלוי מהמרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב), ד"ר ענת חורב מהמרכז הרפואי סורוקה, פרופ' דוד טנה מהמרכז הרפואי רמב"ם ופרופ' רונן לקר מבית החולים הדסה עין כרם.

 

בישראל מדי שנה כ-20,000 איש לוקים בשבץ מוחי ובאירועים מוחיים חולפים – כאשר לפי הערכות על כל אירוע שבץ – יש חמישה נפגעים מאירוע מוחי קל שאינו תסמיני ואינו מאובחן אשר מתבטא בשינויים עדינים בתפקוד וביכולת הקוגניטיבית לטווח הארוך. כך למעשה, בפועל, ההערכה כי מדי שנה כ-100,000 ישראלים נפגעים באירועי שבץ. לפי נתוני משרד הבריאות, שבץ מוחי הוא גורם התמותה הרביעי בישראל אחרי סרטן, מחלות לב וסוכרת. שבץ מוחי הוא הגורם המוביל לנכות בגיל המבוגר. לפי הערכות, על רקע העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה, בשנת 2065 צפויים כ-65,000 מקרים מאובחנים של שבץ מוחי בשנה בארץ.

 

עוד על סימנים לשבץ מוחי

 

עוד על הטיפולים לשבץ מוחי

 

קישור להנחיות הקליניות החדשות לטיפול בשבץ מוחי