לחץ גבוה שמופעל על דפנות כלי הדם מזרימת הדם, ככל שהוא מתמשך יותר זמן – עלול לפגוע בכלי הדם ובאיברים שונים בגוף. ככל שלחץ הדם אינו מאוזן לפרקי זמן ארוכים יותר וככל שהערכים של לחץ הדם גבוהים יותר – כך הנזקים שעשויים להתפתח חמורים יותר, ואלה אף עלולים להיות בלתי הפיכים.

לחץ דם לא נשלט עלול להוביל למגוון סיבוכים, ובמרכזם מחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי, וכן לסיבוכים בכליות, בראייה ובתפקוד המוחי.

יתר לחץ דם גם מהווה את אחד המאפיינים של התסמונת המטבולית, וקיומו כשלעצמו מעלה את הסיכון לסבול גם מארבעת המצבים הרפואיים הנוספים שמרכיבים יחד תסמונת זו: עלייה בהיקף הביטני, רמות גבוהות של טריגליצרידים בדם, רמות נמוכות של כולסטרול טוב HDL בדם, ורמות גבוהות של סוכר בדם. עבודות מצאו כי מטופלים עם יתר לחץ דם שמאובחנים עם התסמונת המטבולית על מאפייניה – נמצאים בסיכון גבוה יותר להתפתחות הנזקים השונים שמיוחסים ללחץ דם גבוה, לרבות מחלות לב וכלי דם ופגיעה בכליות, בראייה ובמוח.

מחלות לב וכלי דם

יתר לחץ דם כשלעצמו מהווה גורם סיכון משמעותי למחלות לב וכלי דם. לצד לחץ דם גבוה קיימים "גורמי סיכון קרדיו-וסקולאריים" נוספים שבשילוב יתר לחץ דם מגדילים עוד יותר את הסיכון למחלות לב, ובכללם העדר פעילות גופנית, תזונה לא בריאה ובפרט צריכה גבוהה של שומנים, עודף משקל והשמנת יתר, עישון סיגריות, סוכרת וכן מחסור בהורמון האסטרוגן אצל נשים שאופייני לאחר גיל המעבר.

התקף לב

לחץ דם גבוה גורם לעיבוי והתקשחות של כלי הדם ולהיווצרות טרשת עורקים שעלולה להוביל לחסימת העורקים הכליליים שמובילים דם ללב ולגרום להתקף לב. עוד באוקטובר 1989 אמדו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת ייל בכתב העת American Journal of Epidemiology כי יתר לחץ דם מעלה אצל נשים פי 3.5 את הסיכון למחלת לב כלילית, לרבות התקפי לב, בהסתמך על נתונים מתוך מחקר המעקב האמריקאי המפורסם "מחקר האחיות" בהשתתפות 119,963 נבדקות.

מחקר מטייוואן שפורסם בנובמבר 2015 בכתב העת Medicine מצא על סמך מאגר של 77,389 נבדקים מבוגרים מעל גיל 65, כי לאלו שפיתחו יתר לחץ דם בדרגות 2 ו-3 סיכון גבוה ב-23% לתמותה מכל הסיבות וסיכון גבוה ב-31% לתמותה מאירועי לב, כשהסיכון מזנק בקרב אלו שלחץ הדם הסיסטולי שלהם הוא בערכים של 160 מ"מ כספית ומעלה ולחץ הדם הדיאסטולי שלהם בערכים של 90 מ"מ כספית ומעלה.

לפי ממצאי סקר ACSIS של האיגוד הקרדיולוגי בישראל לשנת 2018, שבחן מידע אודות 1,778 אנשים שאושפזו עם התקפי לב בכל בתי החולים הכלליים בישראל למשך חודשיים, נמצא כי מתוך אלו שעברו התקפי לב חמורים (STEMI), בין גורמי הסיכון מהם סבלו, 58% אובחנו ברקע עם יתר לחץ דם.

שבץ מוחי

התפתחות טרשת עורקים ורובד טרשתי בכלי הדם על רקע יתר לחץ דם עשויה להוביל להיווצרות קרישי דם שעלולים להשתחרר ולנוע לעבר עורקי התרדמה בצוואר ולהוביל לחסימה שמונעת זרימת דם וחמצן לתאי המוח ולחולל שבץ מוחי איסכמי.

יתר לחץ דם שאינו מאוזן עלול גם להוביל להחלשות עורקי התרדמה והוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לקרע בכלי הדם ולדימום פנימי ושבץ מוחי המורגי (דימומי).

לפי ממצאי מחקר "האחיות" שדווחו בשנת 1989, יתר לחץ דם מעלה אצל נשים פי 2.6 את הסיכון לפתח שבץ מוחי מכל סוג. לפי ממצאי סקרי NASIS של האיגוד הנוירולוגי בישראל, נמצא כי יתר לחץ דם היווה את גורם הסיכון המרכזי לשבץ, והוא מצוי במגמת עלייה, ותועד בקרב 79% מנפגעי השבץ בסקר לשנת 2016, בהשוואה ל-73% בשנת 2004.

אי ספיקת לב

כדי לספק דם בלחץ גבוה יותר לכלי הדם, במקרה של יתר לחץ דם, הלב נדרש לעבוד בתפוקה גבוהה יותר, מה שמוביל לעומס, לירידה ביכולת הכיווץ של הלב ולעיבוי קירות הלב ופגיעה בגמישות שריר הלב. בסופו של דבר הלב מתקשה לספק את כמות הדם שהגוף זקוק לו, ועלול להיכנס למצב של אי ספיקת לב.

במחקר מעקב אמריקאי בחסות המכון האמריקאי ללב, ריאות ודם (NHLBI) הקרוי "מחקר פרמינגהם", שממצאיו פורסמו בינואר 2003 בכתב העת Annals of Internal Medicine נמצא כי  יתר לחץ דם סיסטולי (כשלחץ הדם סיסטולי בערך של 140 מ"מ כספית ומעלה) העלה ב-42% את הסיכון לאי ספיקת לב. כל עלייה של 20 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי מגדילה ב-56% את הסיכון לאי ספיקת לב, וזאת לאחר נטרול משתנים מתערבים אפשריים כגון גיל מבוגר. 

לאנשים עם יתר לחץ דם ואי ספיקת לב שמתבטאת בעיקר בחדר שמאל יש יתרון לאיזון לחץ הדם בתרופות מקבוצת מעכבי אנזים המהפך ACE וחוסמי בטא.

היפרטרופיה של חדר שמאל

יתר לחץ דם הוא גורם סיכון מרכזי לגדילה של החדר השמאלי בלב – מצב רפואי הקרוי 'היפרטרופיה של חדר שמאל' (LVH) – מצב שכשלעצמו מהווה סמן לסיכון מוגבר להתקפי לב, שבץ מוחי ואי ספיקת לב.

מצב זה מתפתח על רקע פעילות יתר של חדר שמאל בהזרמת דם לאבי העורקים וממנו לעורקים ולאיברי הגוף, ולפי סקירת ספרות של חוקרים מצרפת שפורסמה במארס 2004, הוא מאובחן בקרב 15% מהאנשים עם יתר לחץ דם עד 50% בקבוצות סיכון שונות, לרבות גיל מבוגר, מין – נשים, מחלות רקע ואף גורמים גנטיים. 

לאנשים עם יתר לחץ דם והיפרטרופיה של חדר שמאל מומלץ הטיפול בתרופות מקבוצת מעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין – תרופות ממשפחת 'מעכבי אנזים המהפך' (ACE) וחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2 – שהוכחו יעילות יותר מהתרופות מקבוצת חוסמי בטא, אם כי לעתים משולב גם טיפול בחוסמי בטא – בעיקר מתחת לגיל 60. למטופלים אלה יש להימנע מטיפול בתרופות מקבוצת מרחיבי כלי דם עקב החשש מחסימה במוצא החדר השמאלי.

הפרעות בקצב הלב

יתר לחץ דם המשבש כאמור את תפקוד הלב ומקשיח את קירות הלב עלול להוביל גם להתפתחות הפרעות בקצב הלב, לרבות 'פרפור עליות/פרוזדורים וכן 'סינדרום סינוס' המתבטא באפיזודות קצרות של קצב לב משובש.

לפי סקירה בנושא שפורסמה בנובמבר 2017 בכתב העת Hypertension, יתר לחץ דם מעלה ב-70% את הסיכון לפרפור עליות. מחקרים העלו כי היפרטרופיה של חדר שמאל עשוי להוות חוליה המקשרת בין לחץ דם גבוה לסיכון מוגבר להפרעות בקצב הלב. כמו כן, עבודות מסוימות העלו כי איזון לחץ הדם באמצעים תרופתיים משפר את ההישרדות בקרב מטופלים שפיתחו הפרעות קצב, אם כי ממצאי מחקר פרמינגהם אינם מספקים הוכחה נוספת לממצא זה. לפי ניתוח ממצאי מחקר פרמינגהם שהופיע בספטמבר 2016 בכתב העת Hypertension – יתר לחץ דם העלה פי 2.05 את הסיכון לפרפור עליות.

לאנשים עם יתר לחץ דם ופרפור עליות יש יתרון בטיפול בתרופות להורדת לחץ דם מקבוצת חוסמי בטא וחוסמי תעלות הסידן על פני תרופות מקבוצות אחרות.

מוות לבבי פתאומי

יתר לחץ דם נקשר בעבודות גם לסיכון גבוה למוות לבבי פתאומי (SCD) – מוות טבעי על רקע סיבה לבבית שבו אובדן ההכרה מתרחש תוך שעה מהופעת התסמינים ומוביל למוות לבבי ולמעשה למוות – גם אם כיום ניתן להחזיק אנשים אלה בחיים באמצעות מכשירים לתמיכה לבבית-נשימתית.

במחקר שפורסם במאי 2019 על ידי חוקרים מאיטליה בכתב העת Hypertension בוצע מעקב במשך 10 שנים אחר 3,242 מטופלים עם יתר לחץ דם בגיל 50 בממוצע וללא עדות למחלת לב ידועה בתחילת המעקב, ועל פי מעקב זה, אחד מכל אלף אנשים עם יתר לחץ דם בסיכון למוות לבבי פתאומי, כשהסיכון אף מגיע ל-3 מכל אלף מטופלים כשמאובחן במקביל מצב של היפרטרופיה של חדר שמאל.

מפרצת באבי העורקים

יתר לחץ דם גורם להתרחבות והתעבות מקומית והחלשות דופן כלי הדם. כשתהליך זה מתרחש באבי העורקים – כלי הדם המרכזי שמוליך דם מהלב לעורקים ולאיברי הגוף השונים – עלולה להתפתח מפרצת (אנוריזמה) באבי העורקים, כלומר שדופן אבי העורקים מתרחב כמעין בלון והדופן הופכת דקה. מצב זה עלול להוביל לקרע פתאומי ומסכן חיים של העורק – כפי שארע לזמר אריק איינשטיין בשנת 2013.

מטה אנליזה של חוקרים בריטיים בנושא, שפורסמה ביוני 2019 בכתב העת European Journal of Epidemiology – מעלה כי יתר לחץ דם מגדיל ב-66% את הסיכון למפרצת באבי העורקים. כל עלייה של 20 מ"מ כספית בלחץ הדם הסיסטולי ושל 10 מ"מ כספית בלחץ הדם הדיאסטולי העלתה ב-14% את הסיכון למפרצת באבי העורקים הביטני. בינואר 2015 נכנסה לסל הבריאות הממלכתי בדיקת סקר לאיתור מוקדם של מפרצת ביטנית באמצעות בדיקת אולטרה סאונד, המיועדת לגברים מעשנים בגילי 74-65.

מחלות לב נוספות

יתר לחץ דם המחליש את פעילות הלב ופוגע בכלי הדם בגוף – עלול להוביל לעוד שורה ארוכה של מחלות וסיבוכים לבביים, לרבות פגיעה במסתמי הלב כגון אי ספיקת מסתם אבי העורקים וכן להחלשות כלי דם באזורי גוף שונים, למשל הכליות.

פגיעה בכליות

יתר לחץ דם מחליש עם הזמן את כלי הדם בגוף, ובכללם כלי הדם המוליכים דם לכליות, ועלול לגרום להתקשחותם וכן להתפתחות טרשת עורקים והיצרות בעורקי הכליה, ובכך לפגוע בתפקוד התקין של הכליות ולהוביל להתפתחות טרשת בפקעיות הכליה (גלומרולוסקלרוזיס) וכן לאי ספיקת כליות בדרגת חומרה הולכת וגוברת.

יתר לחץ דם הוא אחד מגורמי הסיכון המרכזיים לאי ספיקת כליות, לצד סוכרת. גם אי ספיקת כליות כשלעצמה מעלה את הסיכון להתפתחות והחמרה של יתר לחץ דם משני – כך שלמעשה מחלות כליה עשויות להיות סיבה או תוצאה של לחץ דם גבוה.

נזקים לכליות כתוצאה מיתר לחץ דם לרוב לא מאובחנים בשלבים מוקדמים, מאחר ופגיעה בכליות בתחילתה אינה מאופיינת בתסמינים ספציפיים, ולעתים מלווה בתסמינים כלליים שאינם מצביעים בהכרח על מצב רפואי זה. תסמינים לאי ספיקת כליות בשלב המוקדם כוללים בעיקר ירידה בתיאבון, תחושת מחלה כללית, עייפות, כאבי ראש, עור יבש וגירוד, בחילות ואובדן משקל. תחושת החולשה הכללית נובעת מהפגיעה בייצור כדוריות הדם האדומות. כשהתפקוד בכליות מחמיר עלולים להופיע כתמים כהים או בהירים על גבי העור, כאבי עצמות, חולשה ועייפות קשים וקשיי ריכוז, תחושת נימול או נפיחות בידיים וברגליים, עוויתות שרירים,  ריח רע מהפה, שטפי דם או דם בצואה, צמא קיצוני, שיהוקים תכופים, ירידה בתפקוד המיני, עצירה בווסת, קוצר נשימה, הפרעות שינה ובחילות והקאות – בעיקר בבקרים. התסמינים הללו לרוב מופיעים בהדרגה, בהתאם להתפתחות המדורגת של הפגיעה בתפקודי הכליות. 

הטיפול התרופתי באי ספיקת כליות כולל תרופות שמנסות לשלוט על לחץ הדם כדי למנוע החמרה של הכשל הכלייתי, בעיקר בתרופות מקבוצת מעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין – תרופות ממשפחת 'מעכבי אנזים המהפך' (ACE) וחוסמי הקולטן לאנגיוטנסין 2, אם כי לעתים גם בתרופות מקבוצות אחרות, וזאת לצורך לשמירה על ערכים מקסימאליים של לחץ דם של 130/80 מ"מ כספית.

הפרעות בראייה

יתר לחץ דם עלול לגרום להיצרות ואף לקרע בכלי הדם ברשתית שבאזור האחורי של העין, מה שעלול להוביל עם הזמן להידרדרות הדרגתית של הראייה עד כדי עיוורון. פגיעה בכלי הדם ברשתית כתוצאה מיתר לחץ דם קרויה בעגה הרפואית 'רטינופתיה היפרטנסיבית'.

בשלבים הראשונים – פגיעה בתפקוד הרשתית על רקע יתר לחץ דם אינה מלווה בתסמינים, והיא לרוב מאובחנת בבדיקות עיניים שגרתיות, כשמופיעים סימנים להיצרות בכלי הדם ברשתית, הופעת נקודות על גבי הרשתית, התרחבות במרכז הרשתית (המקולה) ודימום בחלק האחורי של העין. רק בשלב המתקדם עלולה ההפרעה להתבטא בכאבי ראש והפרעות ראייה. נזקים לראייה עלולים להתפתח גם כתוצאה מיתר לחץ דם בהיריון שעלול להוביל לרעלת היריון.

לפי סקירת ספרות בנושא מינואר 2019, מחקרים העלו שיעורים גבוהים של עד 83.6% של פגיעה ברשתית אצל אנשים עם יתר לחץ דם, כשהסיכון גבוה בעיקר בקרב מטופלים שמפתחים גם מחלת כליות כרונית.

גם ברטינופתיה סוכרתית – פגיעה בכלי הדם ברשתית שנגרמת על רקע מחלת הסוכרת – יתר לחץ דם מהווה גורם סיכון משמעותי לתופעה אצל סוכרתיים. רטינופתיה סוכרתית היא אף לפי מחקרים גורם הסיכון השני בשכיחותו בישראל לעיוורון אחרי ניוון רשתית (AMD).

איזון לחץ הדם באמצעים תרופתיים מהווה את הטיפול המרכזי שעשוי למנוע הידרדרות של מצב הראייה במקרה של רטינופתיה היפרטנסיבית.

פגיעה בתפקוד המוח

יתר לחץ דם זוהה במחקרים כגורם סיכון לפגיעות שונות בתפקוד המוחי – על רקע ירידה בזרימת הדם והחמצן למוח כתוצאה מעלייה בלחץ הדם והתפתחות רובד טרשתי בכלי הדם המוחיים המובילה לחסימה חלקית עד מלאה של כלי הדם. גם שבץ מוחי איסכמי שנוצר כתוצאה מחסימת זרימת הדם למוח בעורקי התרדמה, שעלול אף הוא להתפתח על רקע יתר לחץ דם – עלול להוביל להתפתחות הפרעות זמניות או קבועות בתפקודים מוחיים.

דמנציה וסקלורית

היצרות או חסימה של כלי הדם למוח שמשבשת את אספקת הדם החופשית למוח עלולה להוביל להתפתחות סוג מסוים של מחלת דמנציה, הקרויה 'דמנציה וסקולארית' – שמהווה כ-20% ממחלות הדמנציה המאופיינות בירידה בזיכרון ובהידרדרות גוברת של תפקודים מוחיים, שבהן נכללת גם מחלת אלצהיימר (כ-70% מחולי הדמנציה).

חוקרים בריטיים מאוניברסיטת אוקספורד דיווחו ביוני 2016 בכתב העת Stroke כי במעקב של 7 שנים אחר 4.28 מיליון איש הרשומים במאגר מידע בריטי נרחב, יתר לחץ דם העלה את הסיכון לדמנציה וסקלורית, אם כי עם העלייה בגיל – סיכון זה דווקא ירד. בקרב נבדקים עם יתר לחץ דם בגילי 50-30 היה סיכון גבוה ב-62% לדמנציה וסקולרית, בגילי 70-51 היה סיכון גבוה ב-26% למחלה, ואילו מעל גיל 70 - יתר לחץ דם לא העלה את הסיכון לדמנציה בהשוואה לאנשים באותו גיל ללא לחץ דם גבוה.

הפרעות בתפקודי מוח נוספים

נמצא במחקרים כי יתר לחץ דם שאינו נשלט לאורך זמן עלול לשבש את יכולות החשיבה, הזיכרון והלמידה של המוח. במחקר אמריקאי מאוניברסיטת בוסטון שנערך כניתוח של ממצאי מחקר המעקב פרמינגהם, שממצאיו דווחו בשנת 2015 בכתב העת Journal of Alzheimer's Disease, נמצא כי בעוד שלחץ דם באמצע החיים אינו מוביל כעבור 30 שנה להפרעות קוגניטיביות כלליות, הוא עלול להוביל לפגיעה ביכולות ספציפיות, לרבות יכולת קשב ודיבור שוטף, בעיקר בקרב אנשים עם מוטציה בגן ApoE4 – גן המצוי על גבי כרומוזום 19 שהוכח ככזה שמעלה את הסיכון לאלצהיימר.

סרטן

מספר עבודות הדגימו כיצד יתר לחץ דם מהווה גורם סיכון עצמאי להתפתחות גידולים סרטניים, אם כי היקף הסיכון ככל הנראה אינו גבוה בהרבה מזה הקיים באוכלוסייה הכללית.

כך, למשל, מחקר שריכז נתונים משבעה מאגרים מנורווגיה, שבדיה ואוסטרליה בהשתתפות 577,799 נבדקים, שממצאיו פורסמו באפריל 2012 בכתב העת Hypertension, העלה כי במעקב שנמשך בממוצע 12 שנים, בקרב גברים – כל עלייה של 10 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הגדילה ב-7% את הסיכון הכולל לסרטן, ויתר לחץ דם העלה ספציפית את הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת, סרטן הריאות, סרטן שלפוחית השתן, סרטן הכליה, סרטן העור מסוג מלנומה וכן שאינו מלנומה וסרטן הלוע, ואילו בקרב נשים – יתר לחץ דם לא העלה את הסיכון הכולל לסרטן, אולם העלה ספציפית את הסיכון לסרטן הכבד, סרטן הלבלב, סרטן הרחם וסרטן העור מסוג מלנומה. יתר לחץ דם גם העלה את הסיכון לתמותה מסרטן, כשכל עלייה של 10 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם הגדילה את הסיכון למות מסרטן ב-12% אצל גברים וב-6% בקרב נשים.

יש לציין כי הנזק להתפתחות סרטן כתוצאה מלחץ דם גבוה נעוץ בין היתר גם בהשמנה שמאפיינת רבים שמאובחנים עם יתר לחץ דם. כמו כן, מחקר שפורסם עוד בשנת 1975 בכתב העת Lancet הצביע על האפשרות למנגנון משובש שגורם לחיבור תאים ממאירים למטען הגנטי של תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים אצל אנשים עם יתר לחץ דם. כמו כן, ברבות השנים מספר טיפולים תרופתיים ליתר לחץ דם נקשרו לסוגים ספציפיים של סרטן, ובשנים האחרונות אף גוברות הראיות שרומזות על קשר אפשרי בין תרופות להורדת לחץ דם לבין סרטן העור, אם כי קשר זה עדיין מוגדר שנוי במחלוקת.

פרופ' עדי לייבה הוא יו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי אסותא-אשדוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

עדכון אחרון: יוני 2019