השמנה וסוכרת סוג 2 בגברים קשורות לרמות נמוכות של טסטוסטרון המכונה "ההורמון הגברי". מחקר חדש בחן כיצד שינויים באורח החיים - הכוללים פעילות גופנית והפחתת צריכת הקלוריות והשומנים בתזונה - משפיעים על רמות הטסטוסטרון.

המחקר, שממצאיו הוצגו לאחרונה בכנס השנתי של החברה האנדוקרינית בארה"ב, כלל 891 גברים בגיל העמידה (ממוצע גיל המשתתפים היה 54) עם עודף משקל או השמנה וטרום סוכרת.

הנחקרים חולקו לשלוש קבוצות: בקבוצה הראשונה הגברים התבקשו לבצע 150 דקות פעילות גופנית בשבוע ולהפחית קלוריות ושומן בתזונה, במסגרת תוכנית לשינוי אורח החיים. חברי הקבוצה השנייה קיבלו את התרופה מטפורמין המשמשת לטיפול בסוכרת ו-293 קיבלו גלולות דמה (פלצבו).

בתחילת המחקר, לא היו הבדלים בין שלושת הקבוצת ברמת הטסטוסטרון הממוצעת של הגברים. גם שיעור הגברים שהיו להם רמות נמוכות של ההורמון היה דומה בשלושת הקבוצות ועמד על כרבע מהגברים.

לאחר שנת מעקב, נצפתה עליה ברמות הטסטוסטרון רק בקבוצת הגברים ששינו את אורח חייהם. רמת הטסטוסטרון הממוצעת בקבוצה זו עלתה ב-15% בהשוואה לתחילת המחקר.

בנוסף, בתום שנה שיעור הגברים בקבוצת שינוי אורח החיים שהיו בעלי רמות טסטוסטרון המוגדרות נמוכות עמד על 11% בלבד – ירידה של כמעט 50% בשכיחות התופעה בהשוואה לתחילת המחקר. בקבוצות האחרות, שיעור הגברים עם רמות נמוכות של ההורמון כמעט ולא השתנה במהלך תקופת המחקר.

בקבוצת שינוי אורח החיים, הגברים ירדו כמעט 8 ק"ג בממוצע במהלך תקופת המחקר, לעומת כ-3 ק"ג בלבד בקבוצה שקיבלה מטפורמין. בנוסף, בגברים בקבוצת שינוי אורח החיים נצפה גם שיפור ברגישות לאינסולין – שיפור טוב יותר מאשר בקבוצה שקיבלה מטפורמין.

יש לציין כי החוקרים מצאו קורלציה בין מידת ההרזיה והעלייה ברמות הטסטוסטרון, אבל לא נמצאה קורלציה בין מידת הפעילות הגופנית לבדה ורמות ההורמון.

לדברי החוקרים, רמת הטסטוסטרון הנמוכה בדם אצלי בעלי עודף משקל וסוכרתיים אינה נובעת מבעיות ייצור הטסטוסטרון, אלא משקפת בעיה באיזון הכללי של הגוף, ולכן הטיפול הראשוני הנכון בה הוא שינוי אורח חיים ולא מתן טסטוסטרון.

ENDO 2012: The Endocrine Society 94th Annual Meeting: Abstract OR28-3. Presented June 25, 2012

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט