מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
  • אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
    אורטיקריה כרונית פוגעת משמעותית באיכות החיים
  • היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
    היריון ולידה עם טרשת נפוצה – כל המידע
  • הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
    הליכה יומית עשויה לסייע במניעת דיכאון
  • מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
    מתי מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי נגד השמנה?
  • חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
    חדרי כושר, הרמת משקולות ובריאות – מה שחשוב לדעת
  • תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
    תנודות גדולות במשקל הגוף מסוכנות לחולי לב עם משקל עודף
  • מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
    מהם גורמי הסיכון, איך מאבחנים ואילו טיפולים חדשים קיימים?
  • הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
    הבשורה שהסובלים מסרטן שלפוחית השתן מוכרחים להכיר
  •  לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
     לחיות את הרגע, לא את הטיפול - שואריל
  • מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
    מחקר: מוצרי טבק בלעיסה ומציצה מסוכנים לתפקוד הלב
  • השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
    השמנה: האם טיפול תרופתי הוא הפתרון הכי טוב לטיפול בהשמנה?
  • פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
    פסוריאזיס מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בלידה
  • ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
    ישראליות שזוהו עם סיכון גנטי לסרטן השד קיבלו הסברים לא מספקים
  • הרגע שבו החלטתי: מסע אישי של התמודדות עם השמנה ושינוי בריאותי
    הרגע שבו החלטתי: מסע אישי של התמודדות עם השמנה ושינוי בריאותי
  • המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה
    המדריך לטיפול תרופתי בהשמנה

כליות ודיאליזה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר פזית בקרמן
מנהלת המכון הנפרולוגי בשיבא. סיימה התמחות ברפואה פנימית בהדסה עין כרם והתמחות-על בנפרולוגיה בשיבא. השתלמה שלוש שנים באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב במחקר בסיסי של מחלות כליה ופרסמה מאמרים בנושא. בעלת ניסיון קליני מגוון בקרב מטופלי דיאליזה, מטופלי אי ספיקת כליות חריפה וכרונית ומחלות כליה שונות. עוסקת גם במחקר קליני ובסיסי במכון הנפרולוגי בשיבא.

מובילי קהילה

מחוברת פז מושקוביץ
מחוברת פז מושקוביץ
נעים מאד, פז - מובילת קהילת כליות ודיאליזה. ראשית מוזמנים לתכנית הרדיו שלי "הרוקנרול של החיים" בעמוד "מחוברת פז מושקוביץ" ובערוץ היוטיוב. כל שאלה שתירצו לשאול אותי אני כאן עבורכם. במקצועי אני מאמנת בכירה, מרצה ויוצרת, כותבת הרצאות השראה לאנשים והרצאות עסקיות. אני מחוברת לדיאליזה מזה 30 וחצי שנים, 3 השתלות כליה שנכשלו ומאה ניתוחים. דרך סיפורי האישי רב התהפוכות, אני מציעה לכם כלים שיאפשרו לכל אחד להתחבר לחיים שלו, ולהתגבר על קשיים בתחום האישי ובתחום הקריירה והעסקים, ובוודאי שבתחום התמודדותכם עם עולם הכליות. הוצאתי לאור את הספרים: "מחוברת - צופן ליזה" ו"השמיים הם לא הגבול" ומעבירה מופע-הרצאה "מחוברת" שמעניק פרספקטיבה וכלים לחיים. יש לי ולבעלי מקס 11 ילדים כלבתולים שהם אהבה ללא תנאי. מומלץ בחום גם לבריאות שלנו הנפשית והפיסית :) ולמי ששואל אז אסור לי ללדת ילדים, כאן עבורכם תמיד לכל שאלה ושיתוף! לחיזוק מוטיבציה והשראה תוכלו לצפות בקטעים נבחרים מתכנית הרדיו בלינק הבא: https://www.youtube.com/playlist?list=PL1QPzpvna7OzfBMpmM9pKwBM8r1sQyGUY
כמוניכליות ודיאליזהחדשותהמקור הגדול ביותר למלח בתזונה – לחם

המקור הגדול ביותר למלח בתזונה – לחם

מומחי ה- CDC: לחם הוא הראשון בדירוג מקורות המלח בתזונה. צ'יפס נמצא במקום העשירי


לחם - אויב גדול של לחץ הדם (צילום: Shutterstock)
לחם - אויב גדול של לחץ הדם (צילום: Shutterstock)

 

לחם ולחמניות הם המקור מספר 1 למלח בתזונה האמריקאית והם אחראיים לכמות יותר מכפולה של מלח בתזונה מחטיפים כמו צ'יפס ופופקורן. הממצא המפתיע עולה מדו"ח ממשלתי של המרכז למניעת ובקרת מחלות (CDC) שפורסם אתמול (ג'), הכולל רשימה של עשרת המקורות המרכזיים למלח בתזונה הטיפוסית בארצות הברית.

 

לפי הדו"ח, חטיפים מלוחים – כמו צ'יפס, בייגלה ופופקורן – שנתפסים כמזונות המלוחים ביותר, נמצאים רק במקום העשירי ברשימה. לחם ולחמניות אינם באמת מלוחים יותר מרבים מהמזונות האחרים, אבל אנשים נוטים לאכול הרבה מהם.

 

צריכה גבוהה מידי של מלח גורמת ללחץ דם גבוה, מה שעלול להוביל למחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי. דיאטה עשירה במלח קשורה גם לעלייה בסיכון לסרטן הקיבה ועלולה לפגוע בכליות. בארצות מפותחות רק רבע מצריכת המלח היומית מגיעה ממלח שולחני. היתר מגיע ממזון מעובד. הנתרן טוב לטעם, למרקם האוכל ולשימורו. לכן בלחם יש כמות גדולה מאוד של מלח, כך גם במרקים, באבקות תיבול, בבשר, ברטבים מוכנים, בחמוצים ועוד.

 

הרשימה מזכירה כי אפשר לצרוך המון מלח בלי לאכול מזונות שטעמם מלוח, אפילו אם המזונות נחשבים לבריאים – כמו עוף.

 

מומחי ה- CDC נדהמו לגלות כי רק 10 מזונות אחראים ל- 44% מהמלח שנצרך. לחם ולחמניות אחראיים לכ- 7% מהמלח שאמריקאי ממוצע אוכל ביום. הבאים ברשימה הם נקניקים ובשרים מעובדים, פיצה, עוף טרי או מעובד, מרקים, המבורגרים וסנדוויצ’ים ממסעדות מזון מהיר, גבינה ובתחתית הרשימה – מזונות שכל אחד מהם מהווה כ- 3% מצריכת המלח היומית בזונה טיפוסית - מנות פסטה, מנות בשר וחטיפים כמו צ'יפס ובייגלה.

 

עוד נמצא כי רק 1 מכל 10 אמריקאים עומד בהגבלות המומלצות לצריכת המלח בתזונה. לפי הדו"ח אמריקאים אוכלים בממוצע 3,300 מ"ג נתרן ביום, בעוד שההנחיות האמריקאיות ממליצות להגביל את הצריכה לפחות מ- 2,300 מ"ג, ואם קיימים גורמי סיכון אחרים – כמו לחץ דם גבוה - יש להגביל את הכמות ל- 1,500 מ"ג.

 

הדו"ח החדש מתבסס על יותר מ- 7,200 נחקרים שמילאו בשתי הזדמנויות שנות שאלונים מפורטים על מה שהם אכלו ביום הקודם. לאחר מכן החוקרים חילקו את המזונות השונים לקטגוריות ובדקו את רמות המלח במזונות אלה.

 

מה אפשר לעשות?

 

המומחים מסבירים כי מזונות שונים מאותה קבוצה מכילים כמויות שונות של מלח – כך למשל הם מציינים כי הנתרן במרק עוף עם אטריות יכול להיות שונה בעד 840 מ"ג נתרן למנה בין מותגים שונים. לכן הם ממליצים לבדוק את הסימון התזונתי של מזונות לפני שאנו בוחרים איזה לשים בעגלה. עוד מומלץ לאכול הרבה פירות וירקות טריים וקפואים – ללא רוטב.

 

 

רוצים להפחית את לחץ הדם? נסו את דיאטת DASH

 

לפרטים נוספים באתר ה- CDC