ברוב המקרים, מיאלומה נפוצה אינה נעלמת לחלוטין, וגם לאחר תום סדרת הטיפולים המותאמת לחולה, הכוללת טיפול תרופתי במחלה וטיפול בסיבוכי המחלה, יש צורך במעקב רפואי הדוק אחר סימנים לחזרה של הסרטן.

מיאלומה נפוצה חוזרת 

מיאלומה נפוצה עשויה לחזור בעצמות או כגידול סרטני בכל חלק אחר של הגוף. מיאלומה נפוצה חוזרת (בלעז: Relapsed Multiple Myelome או Reccurent Myleoma) עשויה להתבטא במצבים שונים: 

כשמדובר במיאלומה חוזרת המתבטאת בבדיקות ביוכימיות בלבד, כשקיימת עלייה של 25% לפחות בחלבון פרוטאין M בנוזל הדם או בשתן, ללא תסמינים כלשהם, לרוב מבוצע ניטור של המחלה ללא התאמת טיפול תרופתי כלשהו. 

לעומת זאת, כשמופיעים תסמינים או מחלה אגרסיבית שבאה לידי ביטוי בהכפלה פי 2 ומעלה של כמות פרוטאין M תוך חודשיים מאז הבדיקה הקודמת – נדרש מתן טיפול תרופתי מיידי.

כשחזרת המחלה מתרחשת מעל לשנה לאחר השלמת הטיפול הקודם – לעתים מותאם לחולה טיפול כימותרפי חוזר (Repeated Chemotherapy) באותו הטיפול שניתן בסבב הקודם של המחלה. ברוב המקרים, מטופלים שהגיבו טוב לטיפול כימותרפי בעבר, יגיבו לו טוב גם בסבבים חוזרים של המחלה, אם כי התגובה לרוב מופחתת ולזמן קצר יותר. בחלק מהמקרים, כשהמטופל לא הגיב לטיפול תרופתי במיאלומה נפוצה, הוא עשוי להגיב באופן חיובי להשתלת תאי גזע, במידה והוא עומד בקריטריונים לטיפול.

במצבים מסוימים עלולה להתפתח מיאלומה נפוצה עמידה לטיפול (Refractory Multpile Myeloma), ואז לרוב מותאם לחולה קו טיפול מתקדם יותר, ובמצבים מסוימים טיפול המצוי בשלבי ניסויים בבני אדם, במסגרת מחקרית. ככלל, ככל שהמחלה טופלה בעבר בתרופה כלשהי, התגובה לטיפול הבא שיינתן במקרה של חזרת המחלה או התפתחות עמידות – צפויה להיות קצרה יותר, ככל הנראה על רקע התפתחות מנגנון עמידות של המחלה לטיפולים.

האם אפשר לרפא לחלוטין מיאלומה?

למרות שההבנה בקהילה הרפואית לאורך השנים הייתה כי לא ניתן לרפא לחלוטין מיאלומה נפוצה, וכי סיכויי החזרה של המחלה נושקים ל-100%, בשנים האחרונות מתפרסמות עבודות מחקר שמציגות את האפשרות כי הטיפולים החדשים והמתקדמים למיאלומה נפוצה עשויים להוביל לריפוייה המלא.

במאמר שפורסם בנובמבר 2014 בכתב העת Blood הגדירו רופאים אמריקאים ריפוי מלא ממיאלומה נפוצה כמצב שבו המחלה אינה חוזרת לאחר עשר שנות מעקב מאז תום הטיפול, וההנחה כי ברבות השנים ניתן יהיה להעריך את סיכויי הריפוי כתוצאה מהטיפולים החדשים שאושרו לשימוש בשנים האחרונות. לדברי ד"ר הילה מגן נתיב, רופאה בכירה במערך להמטולוגיה בבית החולים בילינסון, "יש חולים שנכנסים להחלמה לתקופות עמוקות, וכעבור חמש שנים אפשר לומר שהם החלימו. אלו אמנם מצבים נדירים, אבל הם קיימים".

מה מבוצע במעקב הרפואי למיאלומה נפוצה?

המעקב הרפואי במיאלומה נפוצה לאחר תום הטיפול נדרש כדי לברר באיזה שלב יש צורך במתן טיפול נוסף, במטרה למנוע התפתחות סיבוכים של מיאלומה נפוצה בעת חזרת הגידול הסרטני.

הגעה לבדיקות מעקב רפואיות חיונית ביותר לחולים במיאלומה נפוצה. בביקורי המעקב נעשים בדיקה רפואית כללית ובדיקה לנוכחות תסמינים של מיאלומה, והחולה מופנה לעתים לבדיקות מעבדה ולבדיקות הדמיה מסוג רנטגן או סי.טי לאבחון סימנים שעלולים להעיד על חזרה של המחלה, כמו הפרשת החלבון פרוטאין M. הפניה לבדיקות תלויה בין השאר בדרגת החומרה של המילאומה הנפוצה שבה סווג המטופל במקור וכן בטיפול שניתן לו לפני המעקב. לעתים יופנה המטופל גם לבדיקת מח עצם, "למשל כשיש חשד להתלקחות, וגם במקרה שבדיקות מעבדה העידו על ריבוי תאי פלזמה ללא הפרשת חלבון. אין חוקים ברורים מתי מפנים את המטופל לבדיקת מח עצם, אולם מומלץ לבצע בדיקה שכזו אחת לכמה זמן במסגרת המעקב הרפואי", מדגישה ד"ר מגן נתיב.

במסגרת המעקב, יש לשים לב גם להתפתחות של תסמונת מיאדלודיספלסטית וכן לתופעות לוואי של הטיפול במיאלומה העלולות להופיע בשלב מאוחר. 

תסמונת מיאדלודיספלסטית

במצבים מסוימים מתפתחת בקרב מחלימים בשלב המעקב הרפואי אחר המיאלומה תסמונת מיאלודיספלסטית (תסמונת MDS, קיצור של MyeloDysplastic Syndrome), המבטאת התפתחות לא תקינה של מח העצם המשפיעה על ייצור תאי דם מסוגים שונים, ועלולה להוביל לאנמיה, ירידה בתאי הדם הלבנים ו/או ירידה בטסיות הדם. במחקר אמריקאי בנושא מאוניברסיטת ארקנסו, שפורסם באפריל 2013 בכתב העת Blood, נמצא כי 11% מהמטופלים עם מילאומה נפוצה צפויים לפתח מיאלודיספלסטיות כתסמונת משנית לטיפולים שניתנו כנגד מיאלומה. לדברי ד"ר מגן נתיב, "כשיש מטופל שמפתח את התסמונת, יש בזה גם נקודת אור חיובית, כי זה אומר שהוא הצליח לשרוד את המחלה עצמה".

תופעות לוואי מאוחרות של הטיפול

אחת התופעות שמתוארת בספרות הרפואית היא התפתחות תופעות לוואי לטיפולים הרפואיים במיאלומה, שעלולה להופיע בשלב מאוחר לתקופה ממושכת (מצב הקרוי ברפואה Long term side effects). ישנם גם מצבים בהם מתפתחות תופעות לוואי לאחר שהטיפול כבר הסתיים (מה שקרוי ברפואה Late effects). 

במסגרת המעקב חשוב שהמטופל יציג בפני הרופא את כל התסמינים בהם הוא חש, לרבות תסמינים שנחשבים לשגרתיים כגון עייפות, כאבים או סיבוכים במערכת העיכול, כדי שניתן יהיה לסייע לו להתמודד עמם. לעתים אף מומלץ לאחר שלב הטיפולים במחלה לפנות לעזרה נפשית כדי להקל על ההתמודדות בתקופת המעקב וכמובן במקרה שהסרטן חוזר.

מומלץ לחולים לאסוף את כל המסמכים הרפואיים הנוגעים לטיפולים שעברו, וכן לבדיקות שביצעו במהלך המעקב אחר המחלה, למצבים בהם נדרשת בתקופת המעקב החלפה של הרופא המטפל.

כל כמה זמן נדרש מעקב רפואי למיאלומה נפוצה?

רוב החולים עם מיאלומה נפוצה שמסיימים סדרה מותאמת של טיפולים תרופתיים נזקקים למעקב אחת לחודש, וכך גם מקובל בקרב רוב החולים שעברו השתלת תאי גזע לטיפול במיאלומה נפוצה. "אם החולה לא מתקדם במחלתו, אפשר לפעמים גם להגדיל את המרווחים ממעקב למעקב אחת למספר חודשים, אבל אם לחולה הייתה בשעתו מחלה סוערת, מקובל להמשיך ולזמן אותו לבדיקות מעקב תכופות, גם לאחר שהשלים את הטיפול", מסבירה ד"ר מגן נתיב.

טיפולי אחזקה במיאלומה נפוצה

לחולי מיאלומה מסוימים מותאם בתקופת המעקב טיפול אחזקה (Maintenance Therapy), להארכת תקופת ההפוגה ומניעת הישנות המחלה. טיפולי אחזקה למיאלומה נחקרים מזה מספר עשורים בתרופות שונות המשמשות לטיפול במיאלומה עצמה, למשל תלידומיד, רבלימיד או ולקייד, סטרואידים או בתרופה 'אינטרפרון אלפא', שהפירוט לגביה ניתן כאן בהמשך.

לדברי ד"ר מגן נתיב, "מקובל להתאים את התרופה למטופל לפי תגובתו לטיפול שקיבל למחלה עצמה. אם הייתה תגובה טובה, אפשר להמשיך ולתת את התרופה גם כטיפול אחזקה, רק בתדירות ומינון נמוכים יותר. אם החולה פיתח תופעת לוואי לתרופה או סבילות כנגדה - אפשר לעבור לטיפולי אחזקה בתרופה אחרת".

אינטרפרון אלפא

התרופה 'אינטרפרון אלפא' (Interferon alpha) היא אחת משלושת סוגי האינטרפרון (אלפא, בתא וגאמא) שדומה בהרכבה לחלבון טבעי בגוף בעל שם זה, וניתנת כחומר המעודד את הגוף להילחם בגידול הסרטני. הטיפול באינטרפרון אלפא ניתן גם כנגד גידולים סרטניים נוספים, לרבות סרטן העור מסוג מלנומה וסרטן הכליות.

התרופה ניתנת 3 או 5 פעמים בשבוע בזריקה מתחת לעור בבטן או בירך – זריקה עצמית שניתן להכין בבית על ידי המסת אבקה במים או שניתנת על ידי אחות. תופעות הלוואי השכיחות של אינטרפרון אלפא, המופיעות לרוב בשבועות הראשונים לטיפול, כוללות חום וצמרמורות, כאבי ראש, גב, מפרקים ושרירים, ולעתים עייפות, בחילות, הקאות, גירוי בעור ובמקרים נדירים חרדה, דיכאון, נשירת שיער, ופגיעה במחזור החודשי ובפוריות

ברבות השנים, טיפולי אחזקה באמצעות כימותרפיה הוכחו כלא יעילים לאחר טיפול במינון רגיל או גבוה, וטיפולי אחזקה בתרופה 'אינטרפרון אלפא' (Interferon alpha) הוכחו כבעלי יעילות מצומצמת ומלווים בתופעות לוואי שעשויות להיות קשות. טיפולי אחזקה בסטרואידים הצביעו עד כה על תוצאות שנויות במחלוקת, ובחלק מהעבודות הודגמה יעילות לטיפול לפרדניזון לאחר טיפול בכימותרפיה.

בשנים האחרונות מתגבשות ראיות ליעילותם של טיפולי אחזקה בתרופות תלידומיד, רבלימיד וולקייד. בין השאר נמצא כי תלידומיד הניתן לבדו או בשילוב עם סטרואידים עשוי להאריך את תקופת ההפוגה לאחר השתלות תאי גזע למיאלומה נפוצה. המחקרים באשר לשימוש בשלוש תרופות אלה לצורך טיפולי אחזקה עדיין נמשכים.

מתן טיפולי אחזקה עשוי לערב תופעות לוואי קשות ולכן דורש אף הוא מעקב רפואי מסודר.

סייעה בהכנת הכתבה ד"ר הילה מגן נתיב, רופאה בכירה במערך להמטולוגיה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה.

תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 2016