הטרשת הנפוצה נגרמת כתוצאה מפגיעה מתמשכת במעטפת המיאלין המגנה על תאי העצב ומקיפה אותם. איבוד המיאלין מביא לפגיעה ביכולתם של תאי העצב לתקשר האחד עם השני, דבר המוביל לסימפטומים נוירולוגים שבניהם איבוד התחושה, ספסטיות וחולשת שרירים, עייפות וכאב. מוערך כי טרשת נפוצה פוגעת כבחצי מיליון אנשים ברחבי ארה"ב בלבד, בעוד ששיעורי האבחנה עולים באופן קבוע. כיום אין תרופה המטפלת לחלוטין בטרשת הנפוצה.

על אף שהסיבה לטרשת הנפוצה אינה ידועה, נראה כי למיקרואורגניזמים יש תפקיד בהתפתחותה. "בספרות המקצועית המתבססת על מחקרים קליניים, נראים ממצאים המראים שמיקרובים משפיעים על טרשת נפוצה", אמר פרופ' מזמנין. "לדוגמא, הטרשת לרוב מחמירה לאחר זיהום ויראלי, וזיהום בקטריאלי מביא לעלייה בסימפטומים של טרשת נפוצה".

מן הצד השני, מוסיף הפרופסור, "ישנו דבר שאינו הגיוני ממבט ראשון בהנחה כי מיקרוב יכול להיות מעורב במחלה של מערכת העצבים המרכזית, מכיוון שמדובר ברקמות סטריליות".

בכדי לבחון את האמור, פרופ' זמינמן ושותפיו ניסוי לעורר טרשת נפוצה בחיות שהיו נקיים לחלוטין ממיקרובים אשר באופן נורמאלי שוכנים במערכת העיכול. "והפלא ופלא, החיות הסטריליות הללו לא חלו".

לאחר הבדיקה הראשונית, החליטו החוקרים לבחון מה יתרחש אם העכברים הסטריליים יתקלו בבקטריה, אך לא סתם כל בקטריה. הם חיסנו את העכברים הסטריליים באורגניזם ספציפי הנקרא segmented filamentous bacteria. במחקרים קודמים ראו שבקטריה זו מובילה לדלקת במעיים, ובאופן מעניין יותר, מביאה לכך שתהיה במעיים נוכחות של תא המערכת החיסונית, ה- Th17. תאי Th17 הם סוג של תאי T העוזרים לעורר ולכוון תאים אחרים של המערכת החיסונית. יותר מכך, תאים אלו מעוררים את תגובת השרשרת הדלקתית אשר מובילה בסופה לטרשת נפוצה בחיות.

"השאלה שעמדה בפנינו הייתה, האם האורגניזם אשר מייצר תאי Th17 במעיים, יכול לעשות אותו הדבר גם במוח ובמערכת העצבים המרכזית?" שואל פרופ' זמינמן.

התשובה לשאלה היא כן. בהינתן העכבר הסטרילי שקיבל מנה אחת של segmented filamentous bacteria, פיתח תאי Th17 לא רק במעיים, אלא גם במוח ובמערכת העצבים המרכזית כולה – וכך הצליחו לגרום לעכבר שהיה בריא לפתח מודל של טרשת נפוצה בעכברים.

"זה בהחלט מראה לנו שמיקרובים במעיים משחקים תפקיד חשוב בטרשת נפוצה, מכיוון שמלבד הבקטריה בניסוי, הגנטיקה של העכברים הייתה זהה לחלוטין. למעשה, כל התנאים בניסוי היו זהים לחלוטין, למעט הנוכחות של אותה הבקטריה, אשר באופן ברור משפיעה על עיצוב ותפקוד המערכת החיסונית", אמר פרופ' מזמנין. "המחקר הנוכחי מראה לראשונה שבקטריה ספציפית במעיים משפיעה על מערכת העצבים המרכזית במהלך הטרשת הנפוצה – והם עושים זאת דרך המעיים, מבנה אנטומי שרחוק, אפילו רחוק מאוד, מן המוח".

פרופ' מזמנין ושותפיו למחקר, לא טוענים שבקטריות במעיים גורמות באופן ישיר לטרשת נפוצה, הרי ידוע כי קיימת במחלה התערבות גם של מרכיבים גנטיים. החוקרים מציעים, כי ייתכן והבקטריה עוזרת לעצב את התגובה הדלקתית של המערכת החיסונית בגוף, כלומר מייצרת מצב עם תנאים מסוימים המאפשרים למחלה להתפתח. אכן, ממצאים קודמים מראים שלטרשת נפוצה קשר סביבתי משמעותי; תאומים זהים, אשר חולקים בדיוק את אותם הגנים, יש להם רק 25% סיכוי לחלוק יחדיו את המחלה. " אנחנו מציעים שהבקטריה יכולה להשלים את המרכיב הסביבתי החסר להבנת התפתחות המחלה", טעונים צוות המחקר.

תאי ה- Th17 הכרחיים וחיוניים למערכת החיסונית כדי להילחם כראוי בזיהומים. התקלות מופיעות כאשר תאי מערכת החיסון מופעלים בהיעדר זיהום. ההנחה של פרופ' מזמנין ושותפיו החוקרים, היא כאשר הקומפוזיציה של הבקטריות במעיים יוצאת מאיזון, ייתכן בעקבות שינוי בתפריט המזון, בעקבות שיפור ההיגיינה (אשר הורגת את הבקטריות החיוניות והתורמות לגוף ביחד עם הבקטריות המזיקות), ו בשל דחק, או ייתכן גם בשל שימוש באנטיביוטיקה. אחת ההשפעות של השינוי באוכלוסיית הבקטריות במעיים - תופעה הנקראת "dysbiosis" – יכולה להיות השכיחות העולה של אבחון הטרשת הנפוצה, הנצפית בשנים האחרונות דווקא באוכלוסיות היגייניות יותר.

"כשאנחנו הפכנו את חיינו לנקיים יותר, לא רק שינינו את חשיפתנו לגורמים מזיקים, אלא שינינו גם את "מערכת היחסים" שלנו עם כל העולם המיקרוביולוגי, מחוץ ובתוכנו, וייתכן שאנחנו מפרים את האיזון בין בקטריות המעודדות פעילות דלקתית לבקטריות המדכאות פעילות זו", תופעה שייתכן המובילה למחלות כמו טרשת נפוצה. "ייתכן ובעתיד הטיפול למחלות כמו טרשת נפוצה יכלול בקטריות פרוביוטיות אשר יכולות לשחזר את תפקוד המערכת החיסונית במעיים... וכנראה שגם במוח".

מתוך ה- scienceDaily

תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.