מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותהמלצה: בדיקת כולסטרול בכל הילדים

המלצה: בדיקת כולסטרול בכל הילדים

הנחיות אמריקניות חדשות: לבדוק את הכולסטרול בכל ילד החל מגיל 9, גם אם אין גורמי סיכון למחלות לב


בדיקות כולסטרול לכל ילד בין גיל 9 ל- 11 ושוב בין גיל 17 ל- 21 (צילום: Shutterstock)
בדיקות כולסטרול לכל ילד בין גיל 9 ל- 11 ושוב בין גיל 17 ל- 21 (צילום: Shutterstock)

 

ילדים בגילאי 9 עד 11 צריכים לעבור בדיקות סקר לאיתור כולסטרול גבוה, על מנת שניתן יהיה לנקוט פעולות שיסייעו למנוע התפתחות מחלות לב. כך קובעות הנחיות חדשות של המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית.

 

מטרת ההנחיות החדשות - שקיבלו גם את תמיכת האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים - לזהות בשלב מוקדם גורמי סיכון שעשויים להעלות את הסבירות למחלות לב בהמשך החיים.

 

כולסטרול גבוה בילדים אינה תופעה חדשה, אבל בשנים האחרונות היא נמצאת תחת אור הזרקורים של הקהילה הרפואית. הסיבה לכך היא שיתר כולסטרול הוא גורם סיכון להתפתחות טרשת עורקים והוכחות הצטברו לכך שטרשת עורקים - גורם סיכון למחלת לב וכלי דם - מתחילה כבר בילדות. בנוסף, הוכח כי רמות כולסטרול בגיל צעיר מנבאות את הסיכון למחלה של כלי הדם הכליליים 30 עד 40 שנה לאחר מכן.

 

איתור כולסטרול גבוה בילדים והתערבות רפואית יכולים למנוע או לפחות להאט את התפתחות טרשת העורקים ולכן אולי גם להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם בעתיד.

 

לבדוק כל ילד

 

ההנחיות האמריקניות הקודמות קראו לבדיקות כולסטרול רק בילדים עם גורמי סיכון כמו היסטוריה משפחתית של מחלת לב או כולסטרול גבוה.

 

הנחיות ארגוני רופאים מקצועיים שיצאו לאחרונה בישראל ממליצות כי כל ילד עם גורמי סיכון למחלות לב צריך לעבור בדיקות סקר לזיהוי רמת הכולסטרול ושומני הדם מגיל שנתיים. לפי ההנחיות מומלץ לבדוק כל ילד שבמשפחתו התגלו מחלות לב או כלי דם בהורה או בסבים צעירים (גברים צעירים מ-55 ונשים צעירות מ-65); ילד שלאחד מהוריו רמת כולסטרול גבוהה מ-240 מ"ג לדציליטר; וכל ילד הסובל מהשמנת יתר, סוכרת, יתר לחץ דם, וגם ילדים מעשנים או כאלו שלא מבצעים פעילות גופנית.

 

ההנחיות האמריקניות החדשות מחדשות בכך שכל הילדים בגילאי 9 עד 11 צריכים לעבור בדיקות סקר לכולסטרול גבוה, גם אם אין להם גורמי סיכון, וכי יש לבצע בדיקות נוספות בגיל 17 עד 21 מכיוון שרמות הכולסטרול נוטות לעלות במהלך ההתבגרות.

 

בשנה שעברה מחקר שפורסם בכתב העת Pediatrics שנערך על יותר מ- 20,000 ילדי כיתה ה' הראה כי כשבודקים רק ילדים עם גורמי סיכון, ילדים רבים עם כולסטרול גבוה לא מאובחנים. החוקרים בדקו את הכולסטרול בשתי קבוצות: ילדים שיש להם קרובי משפחה עם מחלות לב או כולסטרול גבוה, וילדים בלי גורמי סיכון אלה, שעל פי ההנחיות הקודמות לא היו אמורים להיבדק. בקרב הילדים עם היסטוריה משפחתית, 8.3% היו עם רמות LDL של 130 מ"ג/דציליטר או גבוהות מכך. 1.2% היו עם רמות LDL של 160 מ"ג/דציליטר. בקרב הילדים ללא היסטוריה משפחתית, השיעור היה גבוה אף יותר: 9.5% היו עם LDL של 130 מ"ג/דציליטר ומעלה, ו- 1.7% מהם היו עם 160 מ"ג/דציליטר ומעלה. החוקרים הסיקו כי יש לבצע בדיקות כולסטרול לכל הילדים.

 

לא כולם מסכימים

 

ההנחיות החדשות גררו לא מעט ביקורת. לא כל המומחים מסכימים עם הרעיון לבצע בדיקות כולסטרול לכל הילדים, מכיוון שהם מאמינים שזה יוביל לכך שיותר ילדים יטופלו על-ידי סטטינים – תרופות להפחתת כולסטרול.

 

ההתנגדות נובעת בעיקר בשל העובדה שאין עדויות לכך שהתחלת טיפול בסטטינים בילדות תעזור למנוע מחלות לב כעבור 40 שנה. עדיין לא הייתה אפשרות לעשות מחקר ארוך טווח וההמלצות החדשות מבוססות בעצם על קפיצה לוגית. בנוסף, מידע על בטיחות השימוש בתרופות לטווח ארוך עדיין לא קיים. לדברי המתנגדים, סקירות כולסטרול לכל הילדים הן לא הפתרון, אלא חינוך לפעילות גופנית ותזונה נכונה.

 

פאנל המומחים שחיבר את ההנחיות מסביר כי הרעיון הוא שכאשר יראו לילדים ולהוריהם שיש להם כולסטרול גבוה ושהם בסיכון למחלות לב, תהיה להם יותר מוטיבציה לשנות אורח חיים – לדאוג שהילד יאכל בריא, יתעמל יותר ולא יעשן – וכך לנסות להפחית את רמות הכולסטרול ולהפחית גם גורמי סיכון נוספים למחלות לב. תרופות יהוו מוצא אחרון.

 

לפי ההנחיות יש לשקול טיפול תרופתי רק בילדים עם רמות כולסטרול LDL של 190 מ"ג/דציליטר או יותר, שהם בני עשר לפחות ושניסו לטפל במצב באמצעות שינויים באורח החיים במשך לפחות 6 חודשים ולא הצליחו להגיע לתוצאות, ובילדים עם LDL של יותר מ- 160 מ"ג/דציליטר אם קיימים אצלם גורמי סיכון למחלות לב.

 

 

להנחיות המלאות