מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' אהוד גרוסמן
פרופ' אהוד גרוסמן
בוגר בית הספר לרפואה בתל-אביב. לשעבר מנהל מחלקה פנימית ד' והיחידה ליתר לחץ דם במרכז הרפואי ע"ש שיבא. לשעבר מנהל האגף הפנימי במרכז הרפואי ע"ש שיבא, פרופ' מן המנין ומופקד על קתדרה ליתר לחץ דם באוניברסיטת תל אביב. לשעבר דיקאן בית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב כיום נשיא אוניברסיטת אריאל
פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
כמונילחץ דםחדשותהמלחמה במלח עולה מדרגה

המלחמה במלח עולה מדרגה

פאנל מומחים אמריקאיים קבע כי יש להגביל בחקיקה את כמות המלח המוסף למזון המעובד


רק רבע מצריכת המלח היומית מגיעה ממלח שולחני (צילום: אתר סטוק פוטוז)
רק רבע מצריכת המלח היומית מגיעה ממלח שולחני (צילום: אתר סטוק פוטוז)

 אם עד היום הפוקוס הציבורי בתחום התזונה הושקע בעיקר במלחמה בשומנים הרוויים ושומני הטראנס, לאחרונה עולה המודעות לנזקי הנתרן. עכשיו נראה כי מתכוונים גם לנקוט פעולות בנושא.


ביום ג' פורסם דו"ח של פאנל רב השפעה מהמוסד לבריאות (IOM) בארצות הברית, לפיו ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) צריך להגביל בחקיקה את כמות המלח שניתן להוסיף לאוכל. לפי דיווחים ה- FDA מתכנן לאמץ את ההמלצות.


צריכה גבוהה מידי של מלח גורמת ללחץ דם גבוה, מה שעלול להוביל למחלות לב וכלי דם ושבץ מוחי. דיאטה עשירה במלח קשורה גם לעלייה בסיכון לסרטן הקיבה ועלולה לפגוע בכליות. למרות זאת, סקרים הראו שכשליש מהנשאלים חושבים ש'נתרן' הוא דבר טוב.


מי שחשב שמספיק להרחיק את המלחייה- טועה. בארצות מפותחות רק רבע מצריכת המלח היומית מגיעה ממלח שולחני. היתר מגיע ממזון מעובד. הנתרן טוב לטעם, למרקם האוכל ולשימורו. לכן בלחם יש כמות גדולה מאוד של מלח, כך גם במרקים, באבקות תיבול, בבשר (בבשר כשר במיוחד), ברטבים מוכנים, בחמוצים ועוד.


מכיוון שאת מרבית הנתרן אנו צורכים ממזון מעובד ומזון מסעדות, לא מספיק פשוט לומר לאנשים לצרוך פחות מלח. צריך להגביל את תעשיית המזון. מהלך של צמצום מלח חייב להתבצע על ידי כל החברות במקביל. אחרת, בגלל הפגיעה בטעם, צרכנים יקנו מוצרים של חברות אחרות.


בהודעה שפרסם הפאנל נכתב "במשך 40 שנה אנו יודעים על הקשר בין נתרן והתפתחות לחץ דם ומחלות מסכנות חיים אחרות. אבל לא הצלחנו להפחית את המלח בתזונה שלנו". הפאנל קבע כי הדרך הטובה ביותר לעשות זאת, היא לספק לחברות את רמות הנתרן איתן הן רשאיות לעבוד. מכיוון שהניסיון לבקש מחברות לצמצם במלח באופן וולונטרי לא צלח, נדרשת חקיקה. הפאנל הוסיף כי יש לאפשר לחברות להפחית את המלח באופן הדרגתי, אחרת הן עלולות לאבד לקוחות שלא יתרגלו לשינויים בטעם.


ה- IOM היא סוכנות עצמאית שנשכרה על ידי הקונגרס לייעץ לממשלה. ה- FDA לא חייב לקבל את המלצותיה. אבל, על פי העיתון  The Washington Post, ה- FDA כבר נוקט אמצעים לצמצום המלח במזון מעובד. העיתון צוטט מקורות שסיפרו כי בקרוב תתחיל לפעול תוכנית של עשר שנים שבסופו של דבר תוביל לחקיקה הראשונה שתגביל את כמות המלח במוצרי מזון.


ארגון הבריאות העולמי ממליץ לצרוך לא יותר מ- 5 גרם מלח ביום, אבל הממוצע בעולם הוא 9-12 גרם, ועל פי סקרים של משרד הבריאות, גם הישראלים צורכים הרבה יותר מהמומלץ. זו חלק מהסיבה לכך ש 17 מהנשים וכ- 14 אחוז מהגברים בישראל, סובלים מיתר לחץ דם. נקווה שבקרוב נראה שינויים גם אצלנו.

 


לדו"ח  ה- IOM 

 

לדיווח הוושניגטון פוסט 

 

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה