כשהטמפרטורות בחוץ יורדות – יש לכך השפעות על תהליכים ביולוגיים, אשר אצל חלק מהחולים הכרוניים עשויים להוביל לשיפור במצב הבריאותי, אולם בחלק מהמחלות הכרוניות עלול החורף להוביל להחמרה בתסמינים.

מצוקה נפשית

הפרעות נפשיות עלולות להחמיר בעונת החורף, ובעיקר דיכאון, וברפואה אף הוגדרה 'תסמונת דיכאון עונתי' (Seasonal Affective Disorder – ובקיצור SAD) אשר מבטאת התפרצות של דיכאון בעיקר בחורף, כשיש ירידה בחשיפה לאור חיצוני.

התופעה תוארה במדע לראשונה בשנות השמונים על ידי הפסיכיאטר ד"ר נורמן רוזנטל במכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH), כשזה ניסה לבדוק את הסיבה לכך שהרגיש בעצמו דכדוך בימי החורף בארה"ב, והעריך כי הסיבה לכך היא העדר חשיפה מספקת לשמש. עבודות רבות תמכו בממצא, לרבות כאלה שהציגו שיעורים גבוהים של דיכאון ונטיות אובדניות בקרב תושבי מדינות סקנדינביה אשר חווים ימים שלמים של חשיכה בשיאו של החורף.

מחקר מהולנד שפורסם עוד באפריל 1999 בכתב העת Biological Psychiatry מצא כי 8.5% מהאוכלוסייה נוטים לפתח תסמיני דיכאון בחורף ו-3% מתמודדים בחורף עם דיכאון קליני של ממש. במחקר משוויץ שביצע מעקב אחר 499 מתושבי העיר ציריך במשך 20 שנה, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2019 בכתב העת European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience, נמצא כי 7.52% סבלו מהחמרה בתסמינים דיכאוניים בחודשי הסתיו והחורף. במחקר שסקר סטודנטים מפורטוגל שממצאיו פורסמו ביוני 2021 בכתב העת BMC Psychiatry תועדו תסמיני דיכאון חורף בקרב 12.5% מהנבדקים.

מדענים מעריכים כי אנשים שנוטים לדיכאון בחורף סובלים מירידה בפעילותו של המוליך העצבי סרוטונין במוח, שתפקידו בין השאר לווסת את מצב הרוח. בעבודות נמצא כי אור חיצוני מסייע בוויסות של סרוטונין, אך תהליך זה ככל הנראה לקוי אצל אלו שנוטים למצב רוח דיכאוני בחורף. עוד מוערך כי אלו הנוטים לדיכאון חורף מפרישים כמויות גבוהות מדי של הורמון השינה מלטונין, ולכן סובלים מעייפות מוגברת בימי החורף. חוקרים מצאו כי השינויים ברמות הסרוטונין והמלטונין עשויים להוביל לשיבוש של ממש בשעון הביולוגי הפנימי של הגוף – השעון הצירקדי – באופן שמוביל לשינת יתר, ירידה במצב הרוח ושינויים התנהגותיים נוספים. ירידה בחשיפה לאור גם מלווה בירידה ברמות ויטמין D שנוצר מהשמש – אשר מחמירה עוד יותר את המצב, מאחר וויטמין זה משמש גם להסדרת הפעילות הכימית במוח, לרבות זו של הסרוטונין. מעבר לכך, במזג אוויר חורפי אנשים נוטים להישאר ספונים בביתם – מה שעלול להחמיר את תחושת הבדידות שמעצימה מצוקות נפשיות.

ולא רק דיכאון נוטה להחמיר בחורף – מחקרים מצביעים גם על נטייה גבוהה יותר בחורף להחמרה של הפרעות חרדה. בסקר בריאות הנפש של הולנד שממצאיו פורסמו באוקטובר 2005 בכתב העת American Journal of Epidemiology נמצא כי בחורף קיימת עלייה בדיווחים על חרדות, לרבות הפרעת חרדה כללית ופאניקה. גם חוקרים מיפן דיווחו ביוני 2006 בכתב העת Psychiatry and Clinical Neurosciences על שיא בסיכון לפתח התקפי פאניקה לקראת החורף, ככל הנראה על רקע רגישות של אנשים הנוטים להפרעה לירידה בטמפרטורות ולצמצום החשיפה לאור.

כדי להתמודד עם הנזקים הנפשיים של החורף, מומלץ לשמור על שגרה יומית הכוללת יציאה החוצה באופן קבוע או ישיבה בסמוך לחלון מדי יום כדי להיחשף לאור חיצוני. כמו כן, ברבות השנים פותחו טיפולים מבוקרים בחשיפה לתאורה בהירה (טיפולים באור) שעשויים להקל על מצבים נפשיים כמו תסמונת דיכאון עונתי והפרעות שינה שונות. לדברי ד"ר לוציאן מוסקוביץ, פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש באר יעקב ומומחה לטיפול באור, "במהלך הטיפולים באור, המטופל נחשף לאור בצורה מבוקרת, בין אם לאור השמש או למקור אור מלאכותי במעין 'קופסת אור' המשמשת לטיפול בעיקר בדיכאון עונתי ובהפרעות שינה".

בנוסף, חשוב בתקופת החורף גם לשמר מפגשים חברתיים כדי להפחית בתחושת הבדידות. לאורך החורף חשוב להישמר מנטייה להרגלים לא בריאים שעלולים להחמיר את המצב הנפשי.

עוד על דיכאון עונתי

עוד על טיפולים בחשיפה לאור

פסוריאזיס

חורף עלול להוות את אחד הטריגרים לפסוריאזיס, כאשר בימי החורף נצפית עלייה הן בסיכון להתפרצות חדשה של פסוריאזיס והן בסיכון להתלקחויות בקרב המאובחנים במחלה.

אוויר החורף היבש מעלה את הנטייה לפתח חרכים וחתכים בעור שעלולים לגרום לכאבים וגרד ולהוביל להתפתחות נגעים שמאפיינים את המחלה. מעבר לכך, בעונת החורף יש ירידה בחשיפה לשמש, כאשר הוכח כי חשיפה לקרני אולטרה סגול של השמש מסייעת לריפוי נגעי פסוריאזיס, ומטופלים רבים עם פסוריאזיס מופנים לטיפולי פוטותרפיה או קלימטותרפיה בים המלח כדי לעודד חשיפה לקרינת השמש שמיטיבה עם העור.

יש לציין כי לא כל המאובחנים עם פסוריאזיס חווים החמרה בחורף, ויש גם כאלה שדווקא מרגישים החמרה בקיץ. סקירה מדנמרק שפורסמה בנובמבר 2021 בכתב העת Skin Research & Technology שסקרה מידע מ-13 מחקרים בנושא, מזהה כי 50% מהמאובחנים עם פסוריאזיס נוטים לדווח על שינויים עונתיים במחלה, כאשר 30% מדווחים על החמרה בחורף ו-20% על מחלה קשה יותר דווקא בקיץ.

אטופיק דרמטיטיס

לרבים מהמאובחנים עם אטופיק דרמטיטיס – עונת החורף היא הקשה ביותר להתמודדות עם המחלה, "בעיקר על רקע עלייה ביובש האוויר, בין השאר כתוצאה מחימום הבית במזגנים שמייבשים את האוויר וירידה באחוזי הלחות באוויר ורוחות שעשויה לייבש את העור עוד יותר", מסביר פרופ' ארנון כהן, מומחה לרפואת עור ומין ומנהל שירות העור במחוז דרום של שירותי בריאות כללית. אנשים עם אטופיק דרמטיטיס נוטים מראש לעור יבש ולאור היובש המוגבר בחורף - שכבת העור שמאפיינת את חודשי החורף נוטה ליובש, לקפלים וקמטים ולהתפתחות נגעים וגרד מוגבר של העור.

גורמים נוספים קשורים להחמרה של אטופיק דרמטיטיס בחורף, לרבות שימוש בבגדים עבים כמו בגדי צמר ועלייה בחשיפה לקרדיט אבק הבית.

יש הערכה כי גם לירידה בחשיפה לאור השמש שמובילה לירידה בוויטמין D יש תפקיד בהתלקחות בחורף של אטופיק דרמטיטיס, ואכן חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו באוקטובר 2014 בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology כי טיפול בתוסף ויטמין D לילדים עם אטופיק דרמטיטיס שנוטה להחמרה בחורף הוביל לשיפור במדדי המחלה, בהשוואה לטיפול דמה. יחד עם זאת, מתן ויטמין D אינו מקובל כיום כטיפול שגרתי באטופיק דרמטיטיס, וקשר אפשרי בין חסר בוויטמין להתלקחויות בחורף טרם נבחן לעומקו.

בין המחקרים שמתעדים החמרה של אטופיק דרמטיטיס בחורף, מחקר נרחב מנורווגיה, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2018 בכתב העת JAMA Network Open, אשר מצא כי התלקחויות של אטופיק דרמטיטיס פעילה מאפיינות בעיקר את חודשי החורף והאביב שבעקבותיו.

כדי להקל בהשפעות החורף חשוב לאנשים עם מחלות עור להקפיד להגן על העור מפני יובש ולהשתמש בקרם לחות לאורך היום. חשוב להתקלח מדי יום במים פושרים (מים חמים מייבשים את העור) ולמרוח על העור קרם לחות מיד לאחר היציאה מהאמבטיה. כמו כן חשוב להגן על הגוף מפני הקור והיובש באמצעות בגדים מבדים רכים – 100% כותנה, וללא בדים מגרדים כמו בדי צמר ובדים מחומרים פלסטיים שנוטים להיצמד לעור ולהכיל רכיבים מעוררי אלרגיות. בבית יש להימנע מחימום יתר ולנסות ולהעדיף חימום בתנורים וללא שימוש במזגן שמייבש את האוויר. כמו כן, מומלץ דווקא בחורף להקפיד על ניקיון הבית ולהימנע ממגע עם גורמים אלרגנים, לרבות אבק (קרדית אבק הבית) ובעלי חיים – בעיקר בחדר השינה וכן לשטוף את השטיחים והרצפה בבית ולהחליף מצעים במיטה באופן תדיר.

עוד על אטופיק דרמטיטיס בחורף

יתר לחץ דם

מחקרים רבים מצביעים על דפוס עונתי בערכי לחץ הדם שמלווה לרוב בעלייה בחורף בלחץ הדם במשך היום. העלייה בלחץ הדם בחורף מוסברת בעיקר בחשיפה לטמפרטורות הקרות. בין השאר בתגובה לטמפרטורות קרות, חלה עלייה בהפעלת מערכת העצבים הסימפטטית בגוף ובהפרשת קטכולאמינים, כאשר אלה מובילים לעלייה בערכי לחץ הדם. 

עוד בשנות ה-80 פורסמו מחקרים שזיהו עלייה בלחץ הדם בימי חורף קרים. בנובמבר 1998 דיווחו חוקרים מאיטליה בכתב העת Journal of Hypertension במסגרת מחקר מעקב על עלייה בלחץ הדם בחודשי החורף הן במדידות ביתיות והן במדידות במרפאה. בסין, במחקר בקרב כ-23,000 נבדקים שממצאיו פורסמו במאי 2015 בכתב העת European Heart Journal זוהתה עלייה בערך לחץ הדם הסיסטולי הממוצע בחורף (145 מ"מ כספית) בהשוואה לקיץ (136 מ"מ כספית), כאשר כל ירידה של 10 מעלות צלזיוס בטמפרטורה החיצונית הייתה מלווה בעלייה ממוצעת של 6.2 מ"מ כספית בלחץ הדם. עוד נמצא בעבודה זו כי לעלייה בלחץ הדם בחורף עשויות להיות השלכות קטלניות, כאשר כל עלייה של 10 מ"מ כספית בערכי לחץ הדם לוותה בסיכון גבוה ב-21% לתמותה ממחלות לב וכלי דם.

בספטמבר 2021, במסגרת סקירת השפעות מזג האוויר על לחץ הדם, הציגו חוקרים מיפן בכתב העת Hypertension Research המלצות שמטרתן הורדת ערכי לחץ הדם בימי החורף, לרבות שימוש נרחב יותר במדידות ביתיות של לחץ הדם לאורך כל השנה כדי להעריך מיהם המטופלים שמושפעים יותר מהחורף בערכי לחץ הדם; ביצוע התאמות מקדימות לפני החורף במינונים של תרופות להורדת לחץ הדם אצל מטופלים שמזוהים כרגישים לשינויים בטמפרטורה החיצונית, בתיאום עם הרופא המטפל; שיפור בתנאי החימום הביתי בחורף; ושימוש במערכות טכנולוגיות לניטור רציף של לחץ הדם בחודשי החורף תוך העברת המידע למוקדים רפואיים במטרה לספק פתרונות טיפוליים להורדת לחץ הדם אצל אלו שנוטים לסבול מעלייה חורפית בלחץ הדם.

השמנה

עבודות תיעדו נטייה לעלייה במשקל בחורף. אחד מתוצרי הלוואי של החורף הוא צמצום השעות מחוץ לבית וירידה בפעילות הגופנית – מה שעשוי להעלות את הנטייה לצבור משקל עודף. חלק מהסיבות להשמנה בחורף אבולוציוניות. בספטמבר 2014 תיארו חוקרים אמריקאים בכתב העת Metabolic Syndrome and Related Disorders כיצד הנטייה להשמין בחורף מייצגת פער בתקופה העכשווית בין צורך ביולוגי הבסיסי לצבור משקל עודף בחורף כדי להגן על איברי הגוף מנזקי הקור לבין אורח החיים המערבי שמלווה בתזונה עתירת שומנים ובתנאי החימום בחללים סגורים.

באפריל 2006 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת European Journal of Clinical Nutrition על שינויים עונתיים במשקל הגוף בהיקף של 2-1 ק"ג בממוצע, עם שיא במשקל בחודשי החורף וירידה במשקל בקיץ. בחורף גם נצפתה הרמה הנמוכה ביותר של פעילות גופנית, כשהרמה הגבוהה ביותר תועדה באביב. צריכת מזונות עתירי שומן רווי הייתה בשיאה דווקא בסתיו.

גם ביפן דיווחו חוקרים ביוני 2006 בכתב העת Economics and Human Biology על שינויים במשקל הגוף בקרב 85% מתוך מדגם של ילדים תלמידי בית ספר יסודי בטוקיו במעקב של שש שנים – עם ירידה במשקל בקיץ ועלייה בסתיו, בחורף ובתחילת האביב. בשנת 2011 דיווחו חוקרים מבריטניה כי מצאו קשר בין שעון חורף לבין ירידה בפעילות הגופנית של ילדים בגילי 8 עד 11 – מה שמעלה את הסיכון להשמנת ילדים.

כדי להילחם בנטייה של הגוף לצבור משקל עודף בחודשי חורף – חשוב להקפיד על פעילות גופנית סדירה גם בימים הקרים וכן להקפיד לאורך כל ימות השנה על תזונה בריאה ומופחתת בשומן רווי.

הכן גופך לחורף: 8 צעדים

סוכרת

עבודות רבות מתעדות עלייה ברמות הסוכר בדם בחודשי החורף. על כן, אין זה מפתיע שמדידות של ההמוגלובין המסוכרר HbA1C נוטות להיות גבוהות יותר בחורף.

כך, מחקר מיפן שפורסם באוגוסט 2001 בכתב העת Diabetes Care זיהה עלייה של כ-0.5% בערכי ההמוגלובין המסוכרר בימי החורף.

תמונת מצב שונה דווחה מזו שמדווחת בעולם התקבלה מחקר ישראלי מאוניברסיטת בן גוריון, שבחן נתונים שנאספו אודות 2,860 מאובחנים עם סוכרת סוג 2 לאורך 11 שנים. במחקר שממצאיו פורסמו ביוני 2021 בכתב העת Primary Care Diabetes, נמצא דפוס שונה של עלייה בערכי ההמוגלובין המסוכרר דווקא בקיץ, כאשר לטענת החוקרים בישראל יש נטייה להפחית בפעילות הגופנית בחום הישראלי הקופח.

הנחת חוקרים רבים מהעולם כי הנטייה שנצפית בעבודות רבות לעלייה ברמות הסוכר בדם בחורף קשורה לירידה בפעילות גופנית, כמו גם לעלייה ברמות הורמון הקורטיזול בדם ועלייה ברגישות רקמות הגוף לסטרואידים טבעיים – מה שתורם גם לעלייה בצבירת שומנים עודפים בחודשי החורף ולעלייה בתנגודת לאינסולין.

כדי להימנע מהפרה באיזון רמות הסוכר בדם בחורף מומלץ להרבות בבדיקות דם ולהתמיד בהן גם בימים הקרים. כמו כן, חשוב גם בחורף להקפיד על פעילות גופנית סדירה; לשמור על תזונה בריאה ומאוזנת; לשמור על חום הגוף באמצעות ביגוד הולם ולשמור על הגיינה כדי להימנע מהידבקות בזיהומי חורף שעלולים להחמיר את השליטה על רמות הסוכר בדם ואת מצב הסוכרת. לסוכרתיים מומלץ גם לקבל את החיסון העונתי לשפעת.

במקרה של נטייה לדכדוך נפשי – אשר אף היא כאמור עלולה להחמיר בחורף – חשוב לטפל בה בעיקר אצל חולי סוכרת, בין השאר באמצעות תמיכה חברתית, תרופות וטיפולים נפשיים – ערעור במצב הנפשי עלול כשלעצמו לפגוע באיזון הסוכרת ומעלה את הסיכון לסיבוכי המחלה.

מחלות לב וכלי דם

מחקרים רבים מצביעים על עלייה בתחלואה קרדיו וסקולארית בחודשי החורף בהשוואה לקיץ. תופעה זו מיוחסת לגורמי סיכון שונים למחלות לב, לרבות טמפרטורות נמוכות כמו גם ירידה בפעילות גופנית, חשיפה מוגברת לזיהום אוויר, עלייה בסיכון לזיהומי חורף, עלייה בלחץ הדם ונטייה להרגלי תזונה בעייתיים ואכילה מוגברת של מזונות עתירי שומן וסוכר.

לפי סקירה מגרמניה שפורסמה באפריל 2013 בכתב העת North American Journal of Medical Sciences, שכיחותן של רבות המחלות הקרדיו וסקולאריות עולה בחודשי החורף, לרבות השכיחות של פקקת ורידים עמוקים (DVT), תסחיף ריאתי על רקע קרישי דם, קרע (דיסקציה) באבי העורקים, תעוקת חזה (אנגינה פקטוריס), הפרעות בקצב הלב, אי ספיקת לב, התקפי לב ושבץ מוחי מסוגים שונים – הן שבץ איסכמי והן שבץ דימומי (המורגי).

מחקרים רבים מדגימים דפוס עונתי בתחלואה לבבית. עוד במאי 1998 דיווחו חוקרים אמריקאים בכתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה, כי בניתוח מאגר של 259,891 מקרים של התקפי לב – הסיכון להתקף לב בחורף היה גבוה ב-53% בהשוואה לקיץ. באיטליה, מחקר שפורסם ביולי 2009 בכתב העת Chronobiology International זיהה לאורך שבע שנים עלייה בסיכון להתקפי לב בחורף – עם שיא של אירועי לב בחודש דצמבר. בישראל, דו"ח סיבות המוות של משרד הבריאות לשנים 2018-2016, שפורסם במארס 2021, מזהה אף הוא עלייה בתמותה ממחלות לב וכלי דם בחודש ינואר ב-40% עד 60% בהשוואה לחודשים מאי עד אוקטובר. מחקר ישראלי שפורסם במאי 2017 זיהה עלייה בסיכון לשבץ מוחי בעיקר בחודשי החורף – בדצמבר ובינואר, כאשר גורם הסיכון המשמעותי ביותר לשבץ היה לחץ דם גבוה.

גורמים רבים, ביולוגים וסביבתיים, עשויים כאמור להסביר את העלייה בתחלואה קרדיו וסקולארית בחודשי החורף. בין השאר בתגובה לטמפרטורות קרות, חלה עלייה בהפעלת מערכת העצבים הסימפטטית בגוף ובהפרשת קטכולאמינים, כאשר אלה מובילים לעלייה בערכי לחץ הדם – ומכאן לעלייה בסיכון לתחלואה קרדיו וסקולארית. אצל אנשים שסובלים כבר מפגיעה בכלי הדם, למשל כתוצאה מטרשת עורקים – השפעות מעין אלה עלולות להוביל להתפתחות תעוקת חזה או התקף לב. בנוסף, עבודות מזהות קשר בין לחץ אוויר גבוה וירידה בלחות שמאפיינים את החורף לבין הסיכון לפתח תסחיף ריאתי של קריש דם ושבץ מוחי. מחקרים בחיות מדגימים גם כיצד טמפרטורה קרה עלולה להשפיע על תפקוד שכבת האנדותל בדפנות כלי הדם. בחורף גם חלה ירידה בספיגת ויטמין D שמקורו בשמש, אשר נקשר בעבודות לגורמי סיכון קרדיו וסקולאריים שונים, לרבות יתר לחץ דם וסוכרת. גורמי סיכון נוספים כוללים את העלייה ברמות הכולסטרול ובהשמנה שמאפיינים כאמור את החורף, הירידה בפעילות גופנית, עלייה בגורמי קרישה מסוימים בדם שנצפית בחודשי החורף לרבות פיברינוגן ו'פקטור 7'  - אשר מלווה בעלייה בנטייה לקרישי דם, שינויים עונתיים בהפרשות של הורמונים שונים – הכוללים עלייה ברמות ההורמונים אזופרסין, אפינפרין ונורפאינפרין, אלדוסטרון וקטקולמין, וכאמור זיהום אוויר ועלייה בחשיפה לזיהומים ויראליים.

כדי לנסות ולהפחית מהסיכון העודף לתחלואה קרדיו וסקולארית בחודשי החורף – חשוב בעיקר להיצמד להרגלי אורח חיים בריא, לרבות המשך הקפדה על תזונה בריאה ופעילות גופנית סדירה. כמו כן, בחורף מומלץ להקפיד הקפדה יתרה על הפחתת לחצים – אשר קשורים אף הם בעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ובנוסף – מומלץ להרבות בבדיקות ללחץ הדם בחודשי החורף, בעיקר עבור מטופלים בסיכון – כדי לזהות חריגות ולטפל בהם תרופתית למניעת החמרה בבריאות הלב.

מחלות נשימה

מעבר לזיהומים כמו שפעת, חורף עלול להחמיר את מצבם של מאובחנים עם מחלות כרוניות בדרכי הנשימה. עבודות מדגימות כי במחלת האסתמה – חורף עלול להוביל להחמרה בתדירות ובעוצמת התקפי קוצר נשימה. כך, מחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי של העיר דטרויט שבחן תיקים של מאות אלפי מאושפזים עם אסתמה ופורסם בנובמבר 2015 של כתב העת International Archives of Allergy and Immunology הצביע על עלייה באשפוזים של חולי אסתמה בבתי חולים בחודשי החורף.

ההסבר הפיזיולוגי הוא בכך שאוויר חורפי קר ויבש נוטה לגרות את דרכי האוויר הרגישות וגורם להגברה בפעילות דלקתית ולהתכווצות השרירים שמקיפים את הסמפונות באופן שמקשה על הנשימה. עלייה בכמות ההפרשות והריור (מוקוס) מהריאות עלולה להחמיר את המצוקה הנשימתית ולגרום לשיעול, קוצר נשימה, צפצופים ולחצים בחזה.

לא כל חולי האסתמה סובלים מהחמרה בהתקפים בחורף, ויש כאלה שדווקא אוויר לח בחודשי הקיץ מהווה אצלם גורם סיכון להתלקחות המחלה. מעבר לכך, יש לציין כי תדירותם של התקפי אסתמה נוטה להתגבר גם בעונות המעבר – הסתיו והאביב – על רקע המצאות אלרגנים באוויר.

גם מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD נוטה אצל חלק מהמאובחנים להחמיר בחורף. כשהטמפרטורה החיצונית קרה יותר, דרכי הנשימה אצל החולים מוצרות עוד יותר, מה שעלול להוביל להחמרה בתדירות ובחומרת ההתקפים. מחקר אוסטרלי שבחן את התופעה בקרב 6,112 חולים ברחבי העולם, שממצאיו פורסמו בינואר 2012 בכתב העת European Respiratory Journal, מצא כי בחצי כדור הארץ הצפוני 9% מהחולים חוו התקפים בעיקר בחורף ו-5% בעיקר בקיץ – כלומר שהייתה נטייה גבוהה יותר ב-80% לריבוי התקפים בחורף, ואילו בחצי הכדור הדרומי תמונת המצב הייתה דומה והצביעה על נטייה גבוהה ב-71% לעלייה בהתלקחויות בחורף.

יש לציין כי במוסדות רפואיים בעולם כולו ניכר עומס של זיהומים בדרכי הנשימה בחורף, ואלו עלולים להוביל להצטברות הפרשות, כאבי שרירים, שיעול תכוף והתקפי קוצר נשימה – עד כדי התפתחות דלקת ריאות, ובמצבים של מחלת נשימה כרונית – להוביל להחמרתה.

כדי להקל על דרכי הנשימה הרגישות בחורף, מומלץ בעיקר למאובחנים עם מחלות בדרכי הנשימה להימנע ככל האפשר מחשיפה לטמפרטורות קרות באופן קיצוני ולהשתמש בצעיף ובמסכת פנים כדי לכסות את הפה והאף ולהותירם חמימים. חשוב לנסות ולנשום דרך האף כדי לחמם את האוויר לפני הגעתו לריאות – מה שמפחית מהסיכון להיצרות של דרכי הנשימה. כמן כן, למאובחנים עם אסתמה ו-COPD חשוב להתמיד בטיפול התרופתי שהותאם עבורם בעיקר בחודשי החורף כדי למנוע התלקחויות.

עוד על התקפי אסתמה בחורף

עוד על דלקת ריאות בחורף

כאבי מפרקים

קור החורף עשוי להוות טריגר לכאבי מפרקים, בייחוד בקרב אנשים שסובלים מדלקות מפרקים כרוניות. אחת הסברות כי שינויים בלחץ הברומטרי בחודשי החורף הם שמובילים להחמרה במצבם של מפרקי הגוף, כאשר הלחץ הברומטרי יורד ומוביל לעלייה בלחץ על המפרקים ועמה עלייה בסיכון לפעילות דלקתית, נפיחות ונוקשות במפרקים.

מחקר מיפן שפורסם בינואר 2019 בכתב העת BMC Musculooskeletal Disorders מצא נטייה להחמרה בכאבים בדלקת מפרקים שגרונתית בעיקר בחורף ובאביב בעקבותיו, ובהמשך הקלה בקיץ ובסתיו. החוקרים מסבירים את התופעה בין השאר בקשר שבין מזג אוויר קר לעלייה בסיכון לעיוותי שרירים וירידה בזרימת הדם למפרקים, לצד העלייה בלחץ הברומטרי בחורף.

הקפדה על פעילות גופנית קבועה מסייעת לשמר תנועתיות במפרקים גם בחודשי החורף ולהקל בתסמינים של כאבים ונוקשות. ההמלצות לפעילות גופנית בדלקות מפרקים כרוניות הן אלו שנהוגות לכלל האוכלוסייה – 150 דקות לאורך רוב ימי השבוע של פעילות גופנית בעצימות מתונה או לחילופין 75 דקות של פעילות בעצימות גבוהה. כמו כן, הקפדה על תזונה בריאה והפחתת מזונות מעובדים ואלכוהול עשויים גם הם להקל על הדלקתיות במפרקים לאורך כל השנה, וספציפית בחודשי החורף.

פיברומיאלגיה

פיברומיאלגיה כמחלה כרונית שמלווה בעייפות מוגברת וכאבים – נוטה אף היא לפי עבודות לדפוס עונתי שעשוי להתבטא בהחמרה בחודשי החורף. מאחר ומקור המחלה מתברר רק בשנים האחרונות, ולאחר שנים שבהן ההנחה הרווחת בקרב רופאים הייתה כי מדובר במחלה נפשית בעיקרה – התברר כי יש לפיברומיאלגיה בסיס פיזיולוגי, וכיום ההנחה כי הדפוס העונתי מבטא את הקשר שבין המחלה לבין פעילות לקויה במערכת העצבים.

ידוע כי אנשים עם פיברומיאלגיה מושפעים יותר משינויי טמפרטורה בימי החורף בהשוואה לאחרים. מחקר מבלגיה שפורסם בשנת 2015 מצא כי מטופלות עם פיברומיאלגיה מגיבות ברגישות רבה יותר לקור. הנבדקות במחקר דיווחו כי מזג האוויר היה גורם משמעותי עבורן בהחמרת תסמיני המחלה, לצד לחץ נפשי ופגיעה באיכות השינה.

בבחינת הסיבות לתופעה, מחקר אמריקאי שפורסם ביוני 2013 בכתב העת Pain Medicine זיהה כי אנשים עם פיברומיאלגיה מציגים ריבוי של סיבים תחושתיים במבנים מסוימים במחזור הדם הקרויים AVS (קיצור של Arterial Venule Shunts) – מבנים שאחראים על הגבלה והאצה של זרימת הדם. ההנחה כי ריבוי סיבים אלה מעיד על כך שהמבנים המדוברים אצל אנשים עם פיברומיאלגיה מקבלים מידע רב יותר מהמוח על תחושות כאב ושינויי טמפרטורות, ולכן מגיבים באופן פתולוגי. מאחר ומחזור הדם מעביר חום בתוך הגוף, עצבוב יתר זה עשוי להסביר את הרגישות של מאובחנים עם פיברומיאלגיה לקור בידיים וברגליים והקושי שלהם להתחמם בימי החורף.

עם זאת, הממצאים בנושא עדיין נחשבים לשנויים במחלוקת, וישנן עבודות שלא מזהות השפעה של החורף על התלקחויות בקרב חולי פיברומיאלגיה. כך, מחקר מהולנד בקרב 333 נשים עם פיברומיאלגיה שפורסם ביוני 2013 בכתב העת Arthritis Care & Research מצא עדויות קטנות בלבד בקרב 10% מהנבדקות לרגישות לקור – שבאה לידי ביטוי בריבוי כאבים ועייפות, ובאופן כללי לא נמצא שהחורף השפיע על מהלך המחלה.

שלפוחית רגיזה

קיימים דיווחים בספרות המדעית כי מזג אוויר קר מוביל להחמרה בתלונות בקרב מאובחנים עם שלפוחית רגיזה. מחקר מדרום קוריאה שבוצע בקרב 582 נשים עם שלפוחית רגיזה וממצאיו פורסמו בדצמבר 2019 בכתב העת International Neurourology Journal מצא כי נשים רבות יותר דיווחו על ריבוי תסמיני המחלה בחורף (56.2%) לרבות דחיפות במתן שתן ותכיפות במתן שתן, בהשוואה לעונות מעבר (42.1%) ולקיץ (31.8%).

להשפעת החורף על שלפוחית רגיזה עשויים להיות מספר הסברים, לרבות צריכה מוגברת של משקאות חמים כגון מרקים, קפה ותה – שמעלה את התכיפות במתן שתן וכן שימוש רב יותר בתבלינים חריפים "מחממים" שעלולים לגרום לפעילות מוגברת של השלפוחית ולהחמיר את התסמינים.

מעבר לשינויים התנהגותיים, גם בהיבט הביולוגי מחקרים זיהו עלייה בפעילות מערכת העצבים הסימפטטית בימי החורף שעשויה להסביר את התופעה. מחקר בחיות מיפן שפורסם בינואר 2011 בכתב העת Neuroreport זיהה קולטן ספציפי בתאי עצב בשם TRPM8 אשר עשוי לקחת חלק בתחושות תכיפות במתן שתן והוא מוכר מעבודות קודמות כקולטן שרגיש לתחושות קור וכן רגיש לטעם מנטול – מה שמסביר מדוע אנשים שלועסים מסטיק מנטה עשויים לחוש תחושת קור קלה.

תופעת ריינו

אחת מתסמונות החורף הקלאסיות היא תופעת ריינו (Raynaud's Phenomenon) –  המאופיינת בתגובה מוגזמת של כלי הדם לתנאי קור ולעתים ללחץ על רקע נפשי.

בעוד שבתגובה טבעית לקור, גוף האדם נוטה לצמצם את אובדן החום על ידי האטה בזרימת הדם לאיברים לא חיוניים כמו העור באמצעות הפרשת הורמונים וגירויים עצביים וחומרים המופרשים משכבת האנדותל הפנימית של כלי הדם לצורך כיווצם, הרי שבתופעת ריינו כלי הדם הקטנים שמספקים דם לעור בקצוות הגוף – כפות הידיים והרגליים ולעיתים האוזניים והאף – מגיבים בצורה מוגזמת לקור ומתכווצים יתר על המידה. כתוצאה מכך חלה הפחתה משמעותית ואף עצירה של זרימת דם לאזורים אלה, הם נעשים קרים ואף עלולים לשנות את צבעם.

לפי מטה אנליזה שפורסמה במארס 2015 בכתב העת BMJ Open, תופעת ריינו באה לידי ביטוי בקרב 4.85% מהאוכלוסייה, ושכיחותה גבוהה ב-65% בקרב נשים, פי 16.6 בקרב אנשים עם קרובי משפחה שסובלים אף הם מהתופעה, וכן גבוהה ב-27% בקרב מעשנים, פי 2.66 בקרב עובדי כפיים, פי 4.02 בקרב הסובלים ממיגרנות וב-69% בקרב חולים במחלות לב וכלי דם.

ברוב המקרים, תופעת ריינו מתבטאת תחילה בשינוי צבע העור ללבן ובהמשך לכחול – עקב מחסור בדם עשיר בחמצן. בשלב השלישי כשהאזור שב להתחמם עקב חידוש זרימת הדם – מתפתחת אדמומיות קלה בעור בליווי תסמיני דקירות, עקצוץ ולעתים כאב עז. במצבים נדירים עלולה להתפתח גם פריחה אופיינית בידיים או ברגליים שמאפיינת מחלות שונות של כלי הדם המבטאת הפרעות קרישה בעורקים בוורידים.

הטיפולים בתופעת ריינו כוללים צעדי מנע, כגון הקפדה על חימום הגוף באמצעות הקפדה על ביגוד חם בימים סגריריים וקרים, הימנעות מתרופות שמכילות את החומר הפעיל פסאודואפדרין (המצוי גם בתרופות נגד צינון) שעלול להוביל להתפרצות התופעה ובמקרה הצורך התאמת טיפולים ייעודיים, לרבות בתרופות מקבוצת חוסמי תעלות סידן ומעכבי האנזים PDE-5.

עוד על תופעת ריינו

עדכון אחרון: דצמבר 2021