רוצים להוריד במשקל? אכלו יוגורט ואגוזים כל יום. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד כימתו את ההשפעות של אכילת מזונות מסוימים באופן יומי על ירידה במשקל או השמנה בטווח הארוך. מתברר כי תוספת יומית לתזונה של יוגורט, אגוזים, פירות, דגנים מלאים וירקות קשורה לירידה במשקל. האויב הכי גדול: חטיף הצ'יפס. המסקנה: ספירת קלוריות היא לא הדרך לרזות בטווח הארוך. יש מזונות טובים ומזונות רעים וחשוב להתמקד במה שמכניסים לפה.

המחקר החדש נערך על כ- 120,000 איש, רובם נשים, שהיו במעקב במשך שני עשורים. הנתונים שנאספו הצביעו על המזונות הטובים ביותר לירידה במשקל. באופן אולי מפתיע, נמצא שלאכילת יוגורט ואגוזים בכל יום הייתה השפעה גדולה יותר על ירידה במשקל מאשר פירות וירקות. ייתכן שהסיבה לכך היא שהם משביעים לאורך זמן רב יותר. החוקרים מצאו כי בהשוואה לכל קבוצת המחקר, אנשים שהוסיפו לתזונה שלהם מנה יומית של יוגורט, איבדו בממוצע 0.37 ק"ג כל ארבע שנים במשך תקופה של 20 שנה. לאגוזים הנתון היה 0.26 ק"ג, לפירות 0.22 ק"ג, לדגנים מלאים 0.17 ק"ג ולירקות 0.1 ק"ג.

החוקרים שפרסמו את ממצאיהם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine אומרים כי אין משמעות הדבר שאנשים יכולים לאכול כמויות גדולות מהמזונות הללו ולרדת במשקל, כי כמובן שהם מכילים קלוריות. יחד עם זאת, אנשים שאכלו אותם נטו לאכול פחות מזונות עתירי קלוריות כמו צ'יפס, בשרים, קינוחים ומשקאות ממותקים.

המזונות שצריכה מוגברת מהם הייתה הגרועה ביותר למשקל היו צ'יפס – תוספת של 0.77 ק"ג בממוצע בכל ארבע שנים למנה יומית בהשוואה לכלל הנחקרים. משקאות ממותקים – 0.45 ק"ג ובשרים – 0.43 ק"ג.

המחקר מזהיר גם כי אנשים נטו להשמין כל-כך לאט, שהם לא שמו לב לכך. העלייה במשקל כל שנה הייתה קטנה, אך במשך 20 שנה, העלייה החציונית בקרב הנבדקים הגיעה ל- 7.6 ק"ג.

הממצאים מדגישים את החשיבות של קבלת החלטת חכמות בתזונה כדי למנוע השמנה וכי שינויים קטנים בתזונה ובאורח החיים יכולים יחד להביא להבדל גדול – לטוב או לרע.

עוד מצא המחקר כי שינה של בין 6 ל- 8 שעות ללילה – לא יותר ולא פחות – היא אידיאלית לצמצום עליה במשקל. גם צמצום הזמן בו מבלים מול מסך הטלוויזיה מהווה גורם חשוב נוסף למניעת השמנה – כל שעה יומית של צפייה בטלוויזיה הביאה לעליה ממוצעת של 0.14 ק"ג בארבע שנים. גם הפסקת עישון נקשרה לעליה במשקל - אנשים שהפסיקו לעשן לאחרונה עלו 2.34 ק"ג בארבע שנים.

Engl J Med 2011; 364: 2392-2404

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה