השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
המוח מרמה את הקיבה
מחקר מראה כי אם נאמין שהמנה גדולה ומשביעה היא תשביע אותנו יותר
מחקר חדש מעלה את האפשרות שהמפתח להרזיה טמון באמונות שלנו לגבי כמה האוכל שאנו עומדים לאכול משביע, לפני שאנו אוכלים אותו. לכן, מציעים החוקרים האנגלים: כדי לאכול פחות ולרזות, כדאי להשקיע בשינוי התפיסה שלנו על המזון שאנו עתידים לאכול.
המחקר שהוצג בכנס השנתי של אגודת- SSIB, אגודה המתמקדת באספקטים השונים של התנהגויות אכילה ושתייה, מצא שאנשים היו שבעים למשך יותר זמן אחרי אכילת כמויות מזון שונות, בתנאי שהאמינו שאלה כמויות גדולות יותר ממה שהיו באמת. גם הזיכרון של ארוחות קודמות וכמה הן נתפסו כמשביעות, השפיע על משך הזמן עד שהמשתתפים נהיו שוב רעבים.
בניסוי הראשון הראו למשתתפים רכיבים של מילקשייק פירות. למחציתם הראו מנה גדולה של פירות וליתר מנת פירות קטנה. לאחר מכן הם התבקשו להעריך את רמת השובע שהם מצפים שהמילקשייק יספק לפני שהם שתו אותו, וגם לדווח על השובע שלוש שעות לאחר שתייתו. למרות שהמשתתפים קיבלו כמות שווה (וקטנה) של מילקשייק, אלה שראו קודם את מרכיבי המילקשייק הגדולים דיווחו על תחושת שובע גבוהה הרבה יותר לאחר השתייה, לעומת אלה שראו את הכמות הקטנה.
בניסוי השני החוקרים השתמשו בקערת מרק שבתחתיתה משאבה נסתרת. באמצעות המשאבה יכלו החוקרים להוסיף או להוריד מכמויות המרק, בלי שהמשתתפים ידעו על כך, בזמן שלהם היה נדמה שהם כולם מקבלים מנה באותו גודל. שלוש שעות אחרי אכילת המרק, דיווחו המשתתפים על שובע שהיה תלוי בגודל הצלחת שהם ראו ולא על פי הכמות שהם אכלו בפועל.
נראה שתחושות התיאבון והשובע נשענות לא רק על הרכב המזון וגודלו אלא גם על איך שאנו מצפים שהוא ישביע לפני שאנו אוכלים אותו וגם על הזיכרון שלנו מהארוחה הקודמת ולמשך כמה זמן שציפינו ממנה למגר את תחושת הרעב.
אם זה כך, אז מציע ג'פרי ברונסטרום החוקר, שתוויות "דיאטטי" או "קל" על המזון יכולה לגרום לנו לחשוב שלא נשבע ממאכלים אלה, ולהביא לכך שנאכל יותר לאחר מכן.
18th Annual Meeting of the Society for the Study of Ingestive Behavior, July 13-17, 2010, Pittsburgh, Pennsylvania
מעניין איך יראו התוצאות לא רק שלוש שעות אחרי הארוחה, אלא במשך כל היממה. במשך זמן זה אנחנו עלולים לאכול יותר או פחות וייתכן ויהיה הבדל בין שמנים לרזים.
מחקר נוסף של אותם חוקרים, הראה שיש הבדל בתגובה לרמזי אוכל כגון מראה או ריח, בין בעלי משקל עודף לאנשים רזים. בעלי המשקל העודף מגיבים חזק יותר למראה ולריח של פיצה למשל.
Int J Obes (Lond). 2010 Jun 15. Epub ahead of print
תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט