הליכות ברחובות הערים אולי מסייעות לבריאות הגופנית, אך הן אינן תורמות במיוחד לחוסנם הנפשי של אנשים. מחקר אמריקאי חדש שבחן את השפעות הסביבה על הקוגניציה מצא כי הליכות בטבע הן שמסייעות לשפר תפקודים קוגניטיביים ותסמיני חרדה. 

צוות החוקרים מאוניברסיטאות סטאנפורד וסן פרנסיסקו בחן את השפעת חווית השוטטות בטבע על הליכי קוגניציה. הנבדקים – 70 במספר (37 נשים ו-43 גברים, בגיל 24 בממוצע) מאזור מפרץ סן פרנסיסקו – נתבקשו להשתתף בהליכה שנמשכה 50 דקות בחיק הטבע - בפארק במתחם אוניברסיטת סטאנפורד בקליפורניה או לחילופין באזור עירוני - ברחובות העיר פאלו אלטו השוכנת בסמוך לאוניברסיטה.

לפני ואחרי ההליכה עברו הנבדקים מבדקים הבוחנים את תפקודם הקוגניטיבי והרגשי. החוקרים מציינים כי ההליכה בטבע וההליכה העירונית נבחנו לאורך מעל שנה (15 חודשים) בפיזור שווה, בתנאי מזוג אוויר שונים בארבע עונות השנה.

על פי הממצאים, שפורסמו בכתב העת Landscape and Urban Planning, בהשוואה לנבדקים שהלכו בסביבה עירונית, הליכות בטבע הובילו להשפעות מיטיבות ברמה הרגשית, שהתבטאו בירידה בחרדה ובדפוס של שקיעה בהרהורים (rumination). ציונים בשאלון חרדה מסוג STAI ירדו בקרב ההולכים בטבע ב-11% מ-40.13 ל-35.73 נקודות בשאלון, אולם נותרו יציבים בקרב ההולכים בעיר: 36.6 נקודות לפני ההליכה ו-36.23 נקודות אחריה.

כמו כן זיהה המחקר כי הליכה בחיק הטבע הובילה לשיפור קוגניטיבי, שבא לידי ביטוי בעלייה בתפקוד 'זיכרון עבודה' (working memory), בשיפור ביכולת לעיבוד מידע לטווח הקצר לצורך ביצוע פעולות. במבדק שבחן את תפקוד זיכרון עבודה של הנבדקים – מבדק הקרוי OSPAN – אלו שצעדו בטבע שיפרו את הציונים לאחר ההליכה ב-27%, מ-39.04 נקודות ל-49.65 נקודות במבדק. ואולם אלו שצעדו בעיר לא שיפרו את הציונים במבדק בעקבות ההליכה, ונותרו על אותה רמה עם 40.45 נקודות במבדק לפני ההליכה ו-40.36 נקודות אחריה.

השיפור בתפקוד הקוגניטיבי התבטא בעיקר ביכולת הוורבאלית לאחר ההליכה בטבע, ולא אובחן שיפור ביכולת התפיסה המרחבית של הנבדקים שהלכו בפארק לעומת אלו שצעדו ברחובות העיר.

העיר: הסחת דעת קוגניטיבית

המחקר משיק לתיאוריית 'שיקום הקשב' (ART, כלומר Attention Restoration Theory) שטוענת כי בסביבה עירונית יש עומס רב יותר על תהליכי קשב שנועדו לסנן בין גירויים רלוונטיים ולא רלוונטיים. עומס מסוג זה עלול להוביל להסחות דעת ולפגיעה בתהליכים קוגניטיביים, לרבות תהליכי זיכרון והכוונה לביצוע פעולות.

מחקרים בעבר כבר זיהו קשר בין סביבה עירונית לרמה מוגברת של דיכאון וחרדה. חוקרים מסקוטלנד מצאו בספטמבר 2013 כי מגורים בסביבה עירונית, בהשוואה לסביבה כפרית, מגדילים את הסיכויים לקבל מרשמים לתרופות פסיכיאטריות כנגד דיכאון, חרדה ופסיכוזה.

המחקר הנוכחי תומך בממצאים מעבודות קודמות שזיהו קשר בין חשיפה לחיק הטבע לבין השפעות מיטיבות על מצב הרוח והתפקוד המוחי. כך, למשל, מחקר מבריטניה שפורסם במארס 2010 מצא כי פעילות גופנית בטבע משפרת את תחושת הרווחה האישית. כמו כן, חוקרים אמריקאים וצרפתיים מצאו במסגרת סדרת מחקרים ביוני 2014 כי פעילות גופנית מובילה להרזיה בעיקר כשהיא נעשית באופן מהנה, בין השאר באמצעות טיול נופים בטבע. בנוסף, חוקרים בריטים מצאו בינואר 2014 כי מעבר דירה לאזור בעל שטחים ירוקים מוביל לשיפור בבריאות הנפשית שנשמר לאורך זמן.

לממצאים השלכות על רקע תהליך האורבניזציה שעובר על כדור הארץ בקצב מואץ. כיום כבר מחצית מאוכלוסיית העלם מתגוררת בערים, ועד שנת 2050 מוערך כי 70% מהאוכלוסייה יתגוררו בסביבה עירונית, שנושאת כאמור סיכון רב יותר למצוקות נפשיות מסוג דיכאון וחרדה.

ובתוך כך, סקירת מחקרים חדשה שביצעו אנשים מטעם 'הסוכנות לקריאה' בבריטניה (Reading Agency) קובעת כי קריאת ספרים משפרת את המצב החברתי ומסייעת להפחית תסמיני דיכאון.

Landscape and Urban Planning, Doi:10.1016/j.landurbplan.2015.02.005