הכחשה היא דרך התמודדות עם מצבים מאיימים ומחשבות מכאיבות. זיגמונד פרויד ובתו אנה הגדירו אותה לראשונה, אך בעשורים האחרונים התברר כי יש צורות רבות של הכחשה, השונות זו מזו בעוצמתן, במורכבותן ובתפקיד שהן ממלאות.

להכחשה פנים רבות. במאמר שפרסמה פרופ' שולמית קרייטלר בכתב העת "במה" בשנת 1997 היא כתבה על האופן שבו הכחשה שזורה בהיבטים שונים של מחלת הסרטן: מניעת המחלה, גילוי מוקדם, איתור סימני סיכון למחלה, התמודדות עם המחלה ותוחלת החיים. אז כיצד מתבטאת ההכחשה אצל חולי סרטן?

הכחשה היא מנגנון התמודדות שכיח אצל אנשים בריאים לצד אנשים חולים. אצל חולי סרטן המנגנון שכיח בשלבי המחלה השונים, החל מהשלב שבו מופיעים הסימפטומים הלא מאובחנים ועד שלבי המחלה הסופניים.

התוצאה החיובית של מנגנון ההכחשה היא הפחתה בחרדה המלווה למחלה, שמאפשרת למטופל לעסוק בבעיותיו השוטפות, לציית להוראות הטיפוליות ולהמשיך בחייו. בכך תורמת ההכחשה לאיכות חייו של המטופל.

אולם, להכחשה גם צדדים שליליים. היא עלולה לגרום לחולה לא לקבל את הטיפול הרפואי הדרוש, לדחות בדיקות לגילוי מוקדם, לא להופיע לבדיקות מעקב ואף לוותר על טיפולים הכרחיים. ההכחשה עלולה לפגוע בהתארגנות הפסיכולוגית של המטופל בעקבות המחלה, מה שעשוי להשפיע עליו לרעה בטווח הארוך. כמו כן, עשויה ההכחשה לגרום למתחים במערכות היחסים הבין-אישיות ולגרום למטופל להתרחק מאנשים הקרובים אליו.

הכחשה ומניעת המחלה

ידוע שלעתים ניתן יהיה להפחית את הסיכון לחלות על ידי הימנעות מגורמי סיכון כגון שימוש מופרז בטבק או אלכוהול, חשיפה לשמש, תזונה לקויה או מגע עם חומרים מסרטנים. אולם, פרופ' קרייטלר מסבירה כי מחלת הסרטן גורמת לאיום כה רב, עד שרבים נוטים להפעיל הכחשה לגביה ולגבי גורמי הסיכון וכך ממשיכים להיחשף להם.

הכחשה וגילוי מוקדם של סרטן

גילוי מוקדם נחשב אמצעי ראשון במעלה להגברת סיכויי ההחלמה מסרטן ולהארכת תוחלת החיים. לדברי פרופ' קרייטלר, מקובל להניח שאנשים לעתים לא מגיעים לבדיקות הגילוי המוקדם כיוון שהם מכחישים את הסימפטומים בעקבות פחד מהמחלה. עם זאת, נמצא כי הפחתת חרדה על ידי מתן חיזוקים חיוביים לפנייה לבדיקה, הגבירה את שכיחות הפניות לבדיקות לגילוי מוקדם.

הכחשה והתמודדות עם המחלה

בקרב חולי סרטן ההכחשה מופיעה בצורות ובעוצמות שונות, בהתאם לשלבים השונים בהתמודדות עם המחלה. השימוש הגבוה ביותר בהכחשה הוא בשלב שעל סף הביופסיה או לפני האבחנה.

ההכחשה תורמת למצבו הנפשי של המטופל בשלבים הראשונים לפני האבחון ובשלבים סופניים של המחלה בכך שהיא מפחיתה את תחושת החרדה.

מחד, הכחשה מסייעת בהקלה רגשית ומאידך, היא עשויה עשויה להשפיע לרעה על ההסתגלות למחלה ובעיקר על מידת ההיענות לטיפול.

ההכחשה עשויה להשפיע לרעה גם מערכת היחסים של המטופל עם משפחתו ועם חבריו, משום שהיא מפחיתה את היכולת של החולה לבקש ולקבל עזרה ותמיכה מהאנשים סביבו.

הכחשה וגורמי סיכון לסרטן

הכחשה מוזכרת במחקרים שונים כאחד מגורמי הסיכון האפשריים לסרטן. כ-70% מהמחקרים שנעשו בנושא תמכו במסקנה שיש קשר בין הכחשה לסרטן. מחקרים אחדים נוספים סיפקו תמיכה חלקית לכך. המחקרים הפרוספקטיביים התומכים במסקנה זו, מאשרים שאפשר לראות בנטייה להכחשה גורם סיכון לסרטן, בעיקר סביב נושאים כואבים ומאיימים.

רוב המחקרים והמודל הפסיכוסומאטי תומכים בכך שהכחשה יכולה להיות אחד מגורמי הרקע שתורמים לקיום והתהוות "הקרקע הפורייה" שיכולה לקדם פעילות של מחולל מחלת הסרטן, אך כדי לקבוע זאת באופן חד משמעי דרושים מחקרים רבים בנושא.

הכחשה ותוחלת חיים

מחקרים שנעשו עד כה אינם שוללים קשר בין הכחשה לבין התפשטות מהירה יותר של מחלת הסרטן (מהלך מחלה שלילי). בנוסף, ייתכן קשר בין הכחשה לבין רמת הפעילות של המערכת החיסונית. עם זאת, הקשר בין הכחשה למהלך המחלה נבדק עם מעט סוגי סרטן וללא התייחסות למשתנים נוספים כגון מיקום המחלה בגוף, היסטולוגיה מדויקת ומינו של המטופל. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים על מנת לקבוע אם הכחשה משפיעה ברמה כלשהי על מהלך המחלה.

האפקט החיובי של ההכחשה מוגבל לתקופה הראשונית שלאחר האבחנה, בשלב שבו קיימת רמת חרדה גבוהה. יחד עם זאת, הנזקים הכרוכים בהכחשה בטווח ארוך עשויים לגבור על התועלת האפשרית ממנה.

פרופ' קרייטלר מסבירה כי יש לשים לב למאזן העדין בין התועלת לנזק שבהכחשה. לדבריה, יש להתייחס לאישיות האדם (לחוסנו הנפשי, ליחסו להכחשה באופן כללי ולנגישותו לקבלת תמיכה), למצבו הכולל (מצבו הרפואי, לחצים וקשיים), לרקע התרבותי (יש תרבויות התומכות בהכחשה), לתפיסת משפחתו לגבי ההכחשה ולמגוון אמצעי ההתמודדות הנוספים שיש לאדם, כמו אמונה דתית, רוח לחימה והשלמה פנימית). גורמים אלו תורמים לקביעת מידת התועלת או הנזק בשימוש בהכחשה.

מתוך: הכחשה אצל חולי סרטן /שולמית קרייטלר, "במה"- גליון 9, 11/1997

הכותבת היא עובדת סוציאלית במכבי שירותי בריאות, מנחת קבוצות העצמה וקבוצות גוף-נפש לנשים המחלימות מסרטן וממנהלי קהילת סרטן ב"כמוני"