מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבמדריכיםהכאב מחשל? 10 מיתוסים על כאבים

הכאב מחשל? 10 מיתוסים על כאבים

טיפול בכאב עשוי להקל על החולה, למנוע סיבוכים ולמנוע פגיעה בתפקוד בכל תחומי החיים. עידית רונן מפריכה 10 מיתוסים נפוצים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כאב מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לפניה לרופא. למרות ההתקדמות הרבה שחלה בחקר הכאב, אנשים עדיין מחזיקים במיתוסים שזמנם חלף. מיתוסים אלה, עלולים לגרום למפח נפש בקרב אנשים רבים הסובלים מכאב ולעיתים להביא לכך שלא יפנו לקבלת טיפול. הטיפול עשוי להקל על הכאב, למנוע סיבוכים ולמנוע פגיעה בתפקוד בכל תחומי החיים. הגיע הזמן לשבור את המיתוסים.

 

1. "אין לטפל בכאב עד שמגלים את הגורם לו"

 

יש המאמינים כי טיפול בכאב עלול לשבש את האבחנה הרפואית, ולכן לא רצוי לטפל בו עד שמגלים את הסיבה. אבל, הטיפול בכאב מהווה חלק מהטיפול הכוללני במטופל ויש לטפל ולהקל גם אם מקור הכאב אינו ידוע. במקביל ניתן לבצע פעולות לאיתור מקור הכאב. לעיתים לא ניתן לאתר את הסיבה ולפי דיווח המטופל ניתן להתרשם מסוג הכאב – לדוגמא מיגרנה או כאב ממקור עצבי - ולטפל בהתאם.

 

2. "כשלא מוצאים את הסיבה לכאב, סימן שהכל בראש"

 

תופעת הכאב הינה חוויה סובייקטיבית. רק האדם שחווה את הכאב יכול להעיד על עוצמת הכאב, הזמן בו הוא מופיע, המיקום שלו, אופיו (דוקר, לוחץ וכדומה), על משך הכאב ותדירותו לאורך היממה. אדם אחר אינו יכול לשפוט בנושא, גם כאשר הסיבה לכאב אינה ידועה. יחד עם זאת, תופעת הכאב הינה כוללנית ולה היבטים פיסיים, נפשיים, קוגניטיביים, רגשיים, תרבותיים ואחרים. לדוגמא, במצבי חרדה לעיתים עוצמת הכאב המדווחת גבוהה יותר מאשר במצב בו המטופל נינוח.

 

3. "הכאב מחשל"

 

כאב אינו מחשל ולא מביא להעצמה פיסית או נפשית. ההפך הוא הנכון - אנשים הסובלים מכאב שאינו מטופל עלולים לסבול מפגיעה במצב הרוח, נטייה לדיכאון, היעדר שינה, עצבנות ועוד. בנוסף, חשוב לדעת כי כאב שאינו מטופל, עלול להפוך לכאב כרוני. הפחתת כאב מאיצה קצב החלמה ומונעת סיבוכים אפשריים כמו למשל דלקת ריאות כתוצאה מכאב לאחר ניתוח (מחשש לזוז או לנשום עמוק בגלל הכאב). הפחתת כאב משפרת את התפקוד ואת איכות החיים.

 

4. "אנשים חלשים פונים לסיוע בהקלה על הכאב"

 

תחושת הכאב אינה קשורה לחולשה או חוזק של אדם. יחד עם זאת יש אנשים הפונים פחות לקבלת סיוע מהאחרים. לעיתים הדבר נובע מהעובדה שאינם מעוניינים להטריד. השוני יכול לנבוע גם מההבדלים בסף הכאב, סבילות לכאב ואלה הקשורים לתפיסה, תרבות, מגדר (גברים פונים פחות מנשים) וגורמים נוספים.

 

5. "טיפול בכאב יש להתחיל בתרופות קלות"

 

נהוג לבחור את סוג התרופה בהתאם לעוצמת וסוג הכאב. בעוצמת כאב 8-9, קרוב לוודאי שאקמול ואופטלגין לא יסייעו וידרשו תרופות חזקות יותר. סוג התרופה והמינון ייקבעו בהתאם להחלטה רפואית גם לפי סוג הכאב (ממקור עצבי, ממקור שריר שלד ועוד) ומצב רפואי. לדוגמא, כאשר התפקוד הכלייתי אינו תקין, יש לנקוט זהירות או להימנע לחלוטין מתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות.

 

6. "כשיש הקלה, מומלץ להפסיק את התרופה"

 

משך הכאב תלוי בסוג ומקור הכאב. לדוגמא, בכאב שלאחר ניתוח, סביר שעוצמת הכאב תפחת ככל שהזמן עובר, ובהתאם לכך ניתן לעבור לטיפול בתרופות פחות חזקות לפי הצורך. בכאב כרוני, הטיפול יותר ממושך, וגם אם מושגת הקלה, לעיתים יש צורך להמשיך במתן הטיפול במטרה לשמור על האיזון. הפחתת המינון התרופתי או הפסקתו לרוב יתבצעו בהדרגה ולפי שיקול דעת רפואי.

 

7. "טיפול בתרופות נרקוטיות ממכר"

 

תרופות ממשפחה זו מיועדות לטיפול בכאב בעוצמה גבוהה, כמו כאב ממקור סרטני או כאב שלאחר ניתוח. לרוב הטיפול מתחיל במינון מקובל ולפי הצורך עולים במינון עד שמשיגים הקלה או עד הופעת תופעות לוואי. לעיתים קיימת סבילות, כלומר לאחר תקופת טיפול מסוימת נדרש מינון גבוה יותר כדי להשיג אפקט הקלה זהה. כאשר תרופות אלה מיועדות לטיפול בכאב חזק, התמכרות הינה נדירה. התמכרות נובעת מתלות פיסית ונפשית לקחת את התרופה ולא בגלל הכאב. חשוב שאנשים המכורים לסמים או אלכוהול ידווחו לרופא. במקרים אלה, לעיתים נדרש מינון שונה והפחתת מינון התרופה הינה הדרגתית.

 

8. "כשכואב אסור לזוז"

 

יש הטוענים כי כאשר כואב יש להישאר במיטה עד שהכאב יחלוף. לעיתים מנוחה עשויה לעזור, אולם שכיבה ממושכת עלולה לפגום בחיוניות, בתפקוד ובמצב הרוח. לעיתים מומלצת פעילות למרות הכאב. יש עבודות שהראו כי פעילות מסייעת לתפקוד הכללי, משפרת את מצב הרוח ושאנשים ששמרו על רמת פעילות לצד טיפול בכאב דיווחו על הקלה בתחושת הכאב יותר מהאחרים.

 

9. "מיגרנה היא מחלה פסיכוסומאטית"

 

ידוע כי מיגרנה נובעת מגורמים שונים כמו הפרעה בתפקוד של כלי הדם במוח, השפעה הורמונאלית וגורמים נוספים. יחד עם זאת, מצבי סטרס עלולים להוות טריגר או להחמיר את ההתקף.

 

10. "כאבי מחזור זה נורמאלי"

 

כאבי מחזור הם אכן תופעה נפוצה. השינויים ההורמונאליים גורמים להתכווצות רירית הרחם וכאבים. אבל, כאשר הכאב חמור ומפריע לחיי היום יום, יש לגשת לבירור וקבלת טיפול.

 

 

* עידית רונן היא יו"ר "פורום הסיעוד לטיפול בכאב", מרכזת תחום הכאב במרכז שניידר לרפואת ילדים וממנהלי קהילת כאב כרוני ברשת החברתית-בריאותית כמוני

 

עידית-רונן
09/05/14 21:16

לדוד77,

אם כוומתך  בסתירה היתה למצבי סטרס לעומת הגורמים האחרים שצויינו.   ידוע כי מצבי סטרס מגבירים את תחושת הכאב בסוגי כאב השונים -  כפי שטען בפני מטופל מסויים "  במצבי חרדה - יותר כואב לי".  

דוד77
08/05/14 11:04

בשורה 9 ישנה סתירה

חוגי
19/01/14 15:09

בניגוד לבלה, המלאך השומר שלי היא מירה סער, 

מטפלת בחסד עם הבנה עמוקה ביותר בנטרול כאב, כמו לאביה הבייגלמאכער ז"ל

תודה לך על הטיפול המסור

rocky
07/01/14 21:31

שלום בלה2,תרשי לי לקנא בך,שאופטלגין נותן לך מענה לכאב,אשרייך.עם כל הכבוד לך ולתרופה הזאת,אני חושב שאם אופטלגין היה פותר את בעיות הכאב שלי,הייתי עושה עכשיו המון דברים עליהם אני חולם,ולא מתוודע לאתר 'כמוני' בכלל....הייתי למשל,יוצא לסרט,או לבית קפה...או יודעת מה,סתם יושב לי בניחותא בבית וחי את חיי כאחד האדם...

rocky
07/01/14 21:25


למרות שהיה לי שירשור לא קצר לאחרונה בעניין ביקורתי על יחס רופאים,אני עדיין סבור שאל לנו לצאת ב"עליהום" כללי,אני כן סבור שיש מה לשפר ויש מקרים שניתן יותר לבוא לקראת החולים הסובלים מכאב(כמונו),למרות שהגדירו את בעיית הכאב הכרוני כעניין של איכות חיים ולא כמחלה ממש,אני דווקא סבור שזאת מחלה,מחלה אכזרית ולא רק בעייה באיכות החיים.אך שוב,אני מאמין ומקווה שעם הבנה נכונה של מה שאנו חובים יבוא גם המענה המתאים מצד הרופאים.

rocky
07/01/14 17:26

בBENO ,בוא נשאיר לחולדות או עכברי מעבדה את הסבל הזה,חישול או שיקראו לזה.נייחל לכך שנזכה לחיים נטולי כאב וסבל, בזכות הרפואה.ברור שמתרגלים לכל,אבל למה,אם אפשר וניתן לתת מענה רפואי???

ענתר
07/01/14 14:58

הלוואי והייתה שאלה בבחינת הרופאים על הנושא הזה

היה עוזר להרבה סובלים ובעקר סובלות מכאבים כרוניים

BENO1952
26/10/12 19:23

שימוש יתר לא מומלץ כמובן מעבר למינון למבוגר המומלץ בעלון  smiley[אפשר "לקבל" רעלת וכן "לדפק" קצת את הכבד smiley] כמובן שהיה עדיף בלי בכללsmiley

ויש כמובן את "האפשרות" שרמות הכאב לא משפעות מהאופטלגין,,

כל טוב,,

 

בלה2
26/10/12 12:29

מי אוהב לסבול? עד היום, לשמחתי, לא היה כאב שאופטלגין לא הצליח לפתור לי. המלאך השומר האישי שלי :)

BENO1952
04/03/12 2:24

 כמעט אף אחד לא מאמין בחישול כזה,,כי הוא מלווה בכאב,,
אבל לצערינו הרבה הרבה אנשים בישראל ,,בגלל הרפואה "המתקדמת"  חיים עם הכאב יום יום מבלי לקבל מענה אמיתי לבעיה,בהתאם לכך,הגוף מסגל עצמו "לחיות" עם התופעה שהופכת אט אט למעין "התמכרות",כך יותר קל לו לחיות עם הבעיה ובהתאם לכך יש כאבים שלא "מזיזים" כלל[הגדרת כאב מ1 עד 10] ואינם משנים את ההתנהלות היומית,ולעומת זאת למי שלא רגיל לכך יתעונן על מר גורלו.!!!

ד--ר-גור-רות
03/03/12 23:51

אולי כי אני שייכת לדור שגודל על ד"ר ספוק או מה שקוראים דור ה- X.
אני חושבת , להבדיל אלף אלפי הבדלות מדורות שקדמו לי שאין כל יתרון בסבל. שסבל הוא דבר מיותר , ושאם אפשר למגר אותו עדיף בלעדיו.

BENO1952
01/03/12 10:04
בניסוייים שערכו על חולדות נמצא שאלו "שחטפו" מכות חשמל התפתחו להיות חסונות יותר פיזיולוגית ,,
מנטלית לא ברור,,