סרטן שד חוזר (Recurrent Breast Cancer) הוא סרטן שד שפרץ מחדש לאחר טיפול בסרטן שד ראשוני. למרות שמטרת הטיפול בסרטן השד להעלים את כל התאים הסרטניים מהגוף – בתום הטיפול עשויים להישאר חבויים תאים ממאירים שאינם ניתנים לאיתור, ואלה עלולים בהמשך להתרבות ולהוביל להישנות של סרטן השד. 

הבשורה על סרטן שד חוזר עלולה להיות קשה, אך חשוב לזכור כי הטיפול בסרטן שד חוזר עשוי להוביל לחיסול הגידול הממאיר, וגם אם לא ניתן להציע טיפול מרפא – הטיפול עשוי להוביל לשליטה במחלה לפרק זמן ממושך.

סוגים של הישנות 

סרטן שד חוזר לרוב מסווג למספר סוגים: 

הישנות מקומית (Local Recurrence)

הישנות מקומית היא מצב בו הגידול חוזר כסרטן שד ממוקד בשד. בשני שליש מהמקרים הסרטן חוזר בסמוך למיקום שבו הופיע לראשונה ובשליש מהמקרים באזור אחר בשד. לעתים הגידול יופיע בשד השני – ואז יוגדר למעשה כגידול חדש ולא כ'הישנות'.

אצל נשים שעברו ניתוח לסרטן השד לכריתה חלקית וממוקדת של הגידול (למפקטומי) – סרטן השד עלול לחזור ברקמה שנותרה בשד. גם אצל נשים שעברו ניתוח לכריתה מלאה של השד (מסטקטומי) הסרטן עלול לחזור ברקמה שתוחמת את קיר בית החזה או בעור שנותר סביב השד.

הישנות אזורית (Regional Recurrence)

הישנות מוגדרת איזורית כשהגידול חוזר כסרטן שד חודרני שהתפשט לבלוטות הלימפה, לרבות בלוטות לימפה סביב השד שלא הוצאו בניתוח ו/או באזורים אחרים בגוף – בעיקר בצוואר ובבית החזה.

הישנות מרוחקת (Distant Recurrence)

הישנות מוגדרת מרוחקת כשסרטן השד חוזר במקום מרוחק, למעשה כסרטן שד גרורתי – כגרורה/גרורות של סרטן השד הראשוני שמתפשטת באיבר חדש (עם אותם תאים אופייניים לגידול המקורי), לרוב בעצמות, הכבד, הכליות או הריאות.

שכיחות סרטן שד חוזר

ככלל, במעקב של עשר שנים, הסיכון להישנות מקומית של סרטן השד לאחר סרטן ראשוני שעבר ניתוח משמר שד (למפקטומי) או ניתוח לכריתה מלאה של השד (מסטקטומי) עומדים על 2% עד 3% לגידולים מסוג לומינל A החיוביים לקולטנים להורמונים אסטרוגן ו/או פרוגסטרון ושליליים לביטוי יתר של חלבון HER-2 ועד 10% לגידולים מסוג טריפל נגטיב.

גידולים מסוג טריפל נגטיב וגידולים עם ביטוי יתר של חלבון HER-2 נוטים לחזור בשנים הראשונות לאחר הסרטן הראשוני, ואילו גידולים חיוביים לקולטנים להורמונים לרוב נוטים לחזור כעבור שנים ארוכות יותר, לרוב לאחר תום חמש שנות הטיפול המניעתי בתרופות ההורמונאליות.

תסמינים להישנות של סרטן השד

במקרים של הישנות מקומית של הגידול באותו השד לאחר ניתוח לכריתה חלקית של השד (למפקטומי), התסמינים עשויים לכלול: גוש חדש או אזור נוקשה בשד, שינויים בעור השד, דלקתיות/ אדמומיות בעור והפרשות מהפיטמה. 

תסמינים לחזרה של סרטן השד לאחר ניתוח לכריתה מלאה של השד (מסטקטומי) עשויים לכלול: נודולה אחת או יותר – כלומר צבר תאים נוקשה/ נפוח מעל או מתחת לעור בית החזה או אזור מעובה חדש לאורך או לצד הצלקת הניתוחית. 

במקרים של הישנות אזורית של סרטן השד, התסמינים עשויים לכלול נפיחות בבלוטת לימפה הממוקמת מתחת לזרוע/ בסמוך לעצם הבריח (קלביקולה) שבחגורת הכתף/ בשקע שמעל לעצם הבריח/ בצוואר.

במקרים של הישנות מרוחקת של סרטן השד, התסמינים עשויים לכלול: כאב מחמיר בחזה או בעצמות, שיעול מתמשך, קוצר נשימה, אובדן תיאבון, ירידה במשקל, כאבי ראש עזים ופרכוסים. 

סרטן שד שחזר לא בהכרח ילווה בתסמינים ולכן חשוב להקפיד על המעקבים התקופתיים. 

סיבות וגורמי סיכון לסרטן שד חוזר

בהיבט הביולוגי, סרטן שד חוזר כשהתאים ממאירים בגידול המקורי בשד משתחררים ממנו מסיבה כלשהי ונעים לעבר אזור סמוך בשד, לבלוטת לימפה או לאזור אחר בגוף – עד שבשלב כלשהו, לעתים בחלוף שנים, הם מתחילים תהליך של חלוקה מוגברת מסיבה כלשהי.

טיפולים רפואיים שונים ניתנים לחולות בסרטן השד במטרה להרוג את אותם תאים ממאירים שנותרו לאחר הניתוח, אך לעתים טיפולים אלה לא מצליחים להוביל לחיסול כלל התאים בעלי פוטנציאל של ממאירות.

גורמי סיכון לחזרה של סרטן שד

למרות שלא ברור מה גורם לתהליך מחודש של ממאירות ולחזרה של סרטן השד, מחקרים מצביעים על מספר גורמי סיכון אצל מחלימות מסרטן השד לחזרה של המחלה:

מעורבות של בלוטות לימפה בגידול המקורי: כשבסרטן השד הראשוני אותרו תאים ממאירים בבלוטות לימפה סמוכות לשד, הדבר מעלה את הסיכון לחזרה של סרטן השד בתום הטיפול.

גודל הגידול: גידול מקורי גדול במימדיו מעלה את הסיכון להישנות. 

שוליים חיוביים לתאים סרטניים: בניתוח לכריתה חלקית (למפקטומי) של סרטן שד ראשוני, המנתח מסיר את הגידול הסרטני עם חלק מהרקמה הבריאה מסביבו, ורקמה זו נשלחת לבדיקת מעבדה פתולוגית. אם שולי הגידול מתגלים בבדיקה עם תאים ממאירים – מצב המכונה "שוליים ממאירים" (positive margins) – יש עלייה בסיכון לסרטן שד חוזר.

העדר טיפולי הקרנות לאחר כריתה חלקית של השד: לנשים שעברו כריתה חלקית (למפקטומי) של סרטן שד ראשוני מומלץ בהמשך על טיפול בהקרנות ובתרופות למניעת הישנות המחלה. נשים שאינן עוברות טיפולי הקרנות מסיבה כלשהי – למשל על רקע מצב רפואי מסוים או תופעות לוואי חמורות – נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד חוזר.

גיל צעיר: נשים שאובחנו עם סרטן שד ראשוני בגיל צעיר, בעיקר מתחת לגיל 35 בעת האבחנה – בסיכון מוגבר לסרטן שד חוזר בתום הטיפול.

סוג הגידול: נשים שאובחנו עם סרטן שד דלקתי ראשוני (Inflammatory Breast Cancer – וקיצור IBC) – אחד הסוגים הנדירים של סרטן השד – נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד חוזר. גם נשים עם סרטן שד ראשוני מסוג טריפל נגטיב, שאינו מגיב לטיפול ההורמונאלי לסרטן השד ולתרופות הביולוגיות שמכוונות לחלבון HER-2 – נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד חוזר.

גורמי סיכון להישנות מאוחרת 

כשסרטן השד חוזר כעבור למעלה לחמש שנים – שנחשבות להחלמה מהמחלה – המצב מוגדר 'הישנות מאוחרת' (Late Recurrence), וזוהו מספר גורמי סיכון לתופעה:

• גידולים חיוביים לקולטנים להורמונים לאסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+).

• גידולים שליליים לביטוי יתר של חלבון HER-2.

• נשים עד גיל 60 (לפני ואחרי גיל המעבר) עם גידולים גדולים מ-2 ס"מ.

• נשים עם גידול מקורי שערב בלוטות לימפה.

• נשים מעל גיל 60 לאחר גיל המעבר עם רמות נמוכות של קולטנים להורמונים לאסטרוגן (ER+).

• נשים עם קולטנים חיוביים להורמונים שטופלו לאחר סרטן השד המקורי בטיפול הורמונאלי לתקופה של פחות מחמש שנים על רקע תופעות לוואי וסיבוכים.

מניעת סרטן שד חוזר

נשים שאובחנו עם סרטן שד ראשוני נדרשות לאחר הניתוח להסרת הגידול מהשד לטיפולים שמטרתם הראשונה למנוע חזרה של סרטן השד:

טיפול הורמונאלי

לנשים עם גידול סרטני ראשוני חיובי לקולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+) מומלץ לאחר הניתוח על הקרנות ובהמשך על טיפול תרופתי הורמונאלי לסרטן שד למשך לפחות חמש שנים – באופן שמפחית בכ-50% את הסיכון לסרטן שד חוזר.

כיום יש נשים שאף יותאם להן טיפול הורמונאלי ממושך יותר – עד עשר שנים, שהוכיח במחקרים שונים יעילות מוגברת, אם כי זה אינו כלול כיום בקווים המנחים הרשמיים ובסל הבריאות הממלכתי.

קיימים שילובים שונים של תרופות הורמונאליות לנשים עם סרטן שד מקומי לטיפול לאחר ניתוח והקרנות למניעת הישנות של סרטן שד חודרני, כשהשימוש הוא בעיקר בתרופה טמוקסיפן לנשים בגיל הפוריות ובתרופות מקבוצת 'מעכבי ארומטאז'  (ארימידקס, ארומזין, פמרה) לנשים לאחר גיל המעבר, אם כי לעתים משולב טיפול של שנתיים וחצי בטמוקסיפן ושנתיים וחצי נוספות ב'מעכבי ארומטאז'', בהתאם לתופעות הלוואי לטיפולים ולסוג הגידול.

לפי עבודות, כ-25% מהנשים עם סרטן שד שמותאם להן טיפול מניעתי בתרופות ההורמונאליות לחמש שנים מפסיקות ליטול אותו לפני תום התקופה, ובכך מעלות את הסיכון לחזרה של סרטן השד.

כימותרפיה

לנשים עם גידול סרטני ראשוני מסוג טריפל נגטיב שזוהה בסיכון מוגבר לסרטן שד חוזר – יותאם לרוב טיפול כימותרפי שהוכח כיעיל להפחתת הסיכון לחזרה של המחלה ולהארכת חיים.

הקרנות

לנשים שעברו ניתוח משמר לכריתה חלקית של הגידול הסרטני המקורי בשד (למפקטומי) וכן לנשים עם סרטן שד דלקתי ועם גידול בשד בעל מימדים גדולים – יומלץ לאחר הניתוח על טיפולים בהקרנות במטרה למנוע סרטן שד חוזר.

טיפול ביולוגי

לנשים עם גידול סרטני בשד עם ביטוי יתר לחלבון HER-2  יותאם לאחר הניתוח טיפול בתרופות ביולוגיות לסרטן השד המכוונות ספציפית לביטוי זה שמטרתו למנוע חזרה של סרטן השד.

כיום, לפי הקווים המנחים, לרוב הטיפול יינתן בתרופה הרצפטין בשילוב כימותרפיה למשך שנה, לאחר שהוכח כי הרצפטין מפחית בכחצי את הסיכון להישנות של סרטן השד. לנשים בסיכון מוגבר להישנות עם סרטן ראשוני שערב את בלוטות הלימפה – תשולב עם הרצפטין וכימותרפיה גם התרופה פרג'טה למשך שנה לאחר הניתוח, שתורמת להפחתה נוספת בסיכון להישנות סרטן השד. במקרים שבהם מאובחנת שארית של הגידול לאחר טיפול טרום ניתוחי וניתוח – החולה תטופל בתרופה קדסיילה, שהוכח כי היא מפחיתה באופן מובהק את הסיכון להישנות של סרטן שד חודרני או תמותה מכל סיבה.

לנשים עם סרטן שד ראשוני שמוגדר בסיכון להישנות – טיפול בתרופות בונות עצם המיועדות גם למניעת אוסטיאופורוזיס מקבוצת הביספוספונטים – מפחית ב-3% עד 3.4% את הסיכון לחזרה של סרטן השד, ובעיקר מפחית את הסיכון להישנות מרוחקת עם גרורות בעצמות.

אורח חיים 

כמו כן, ישנן פעולות רבות בדגש על אורח חיים בריא שמומלצות למחלימות במטרה למנוע חזרה של סרטן השד, ובכלל זה: שמירה על משקל תקין, הקפדה על תזונה בריאה, גמילה מעישון ופעילות גופנית סדירה. 

אבחון סרטן שד חוזר

בתום תקופת הטיפולים בסרטן השד הראשוני, מופנית המטופלת למעקב רפואי הכולל בדיקות תקופתיות לאיתור מוקדם של סרטן שד חוזר, בשנה הראשונה אחת ל-6-3 חודשים ובהמשך בהתאם למצב הרפואי במרווחים גדולים יותר ממעקב למעקב, לרוב אחת לשנה.

לדברי ד"ר שני ברויאר, רופאה בכירה במכון שרת לאונקולוגיה בבית החולים הדסה עין-כרם, "המעקב כולל בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה, ומטרתו למעשה לאתר בשלב מוקדם מקרים של הישנות מקומית של סרטן השד – מאחר וטיפול בשלבים ראשוניים בהישנות מסוג זה מעלה את הסיכויים לריפוי". 

קיימות מספר בדיקות הדמיה לאבחון מוקדם של סרטן שד חוזר, שהמרכזיות שבהן המבוצעות אחת לשנה לנשים שהחלימו מסרטן שד ראשוני הן ממוגרפיה – שהיא למעשה סריקת סי.טי שד ואולטרה-סאונד של השד. לנשים בסיכון - כלומר עם סיפור משפחתי של סרטן השד, מבנה שד צפוף או נשאות של המוטציות הגנטיות שמעלות את הסיכון לסרטן השד, לרבות המוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 ("המוטציה האשכנזית") – יומלץ אחת לשנה על בדיקת הדמיה מסוג MRI של השד. בדיקות הדמיה נוספות שמשמשות לעתים בנוסף לאלה במקרים פרטניים כוללות רנטגן שד, סריקת עצמות וסריקת PET. 

במקרים בהם מזוהה סרטן שד חוזר נדרש להפנות את המטופלת להליך של הוצאת תאים מהשד בביופסית שד לצורך העברתם לבדיקה פתולוגית במעבדה כדי לבחון האם סרטן השד חזר או אולי שהמטופלת פיתחה סרטן מסוג חדש בעל מאפיינים אחרים בהשוואה לגידול המקורי. במסגרת בדיקה זו מתבצעת בדיקה מעבדתית חדשה לנוכחות קולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+) וביטוי חיובי לחלבון HER-2 – המאפשרים התאמת טיפולים ייעודיים, וזאת מאחר שמאפיינים אלה עשויים להופיע גם בגידולים חוזרים לאחר סרטן שד ראשוני שלא הכיל אותם, ואף לאחר סרטן שד חוזר לגידול ראשוני מסוג טריפל נגטיב – כשהגידול המקורי לא כלל אף אחד ממאפיינים אלה.

בכ-10% עד 20% מהמקרים – הגידול החוזר בשד יכלול מאפיינים שונים מהגידול המקורי, באופן שעשוי לפתוח או לחילופין לסגור אפשרויות טיפוליות שונות (למשל בתרופות ההורמונאליות המותאמות לנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים ובתרופות ביולוגיות לנשים עם גידולים עם ביטוי יתר לחלבון HER-2).

הטיפול בסרטן שד חוזר

הטיפול המותאם למאובחנות עם סרטן שד חוזר תלוי בגורמים שונים, לרבות מידת התפשטות הגידול החוזר, המצאות קולטנים להורמונים ו/או ביטוי חיובי לחלבון HER-2, סוג הטיפול שניתן לסרטן השד הראשוני ומצב הבריאות הכולל – וכן בהתאם לסוג הגידול החוזר.

הטיפול בהישנות מקומית של סרטן השד

הטיפול בהישנות מקומית של סרטן השד כולל לרוב ניתוח להסרת הגידול החוזר, לעתים בשילוב הקרנות, כימותרפיה, טיפולים הורמונאליים ותרופות ביולוגיות, בהתאם למאפייני הגידול החוזר, וזאת לעתים בדומה לטיפול שניתן לנשים עם גידול ראשוני.

ניתוח: כשהגידול החוזר ממוקד בשד, לרוב יש צורך בניתוח להסרה כוללת של כל רקמות השד שנותרו לאחר הסרטן הראשוני, לרבות הבלוטות המייצרות חלב, צינוריות החלב, רקמות שומן, עור והפטמה  – באמצעות כריתת שד מלאה (מסטקטומי). כשסרטן השד הראשוני טופל באמצעות ניתוח לכריתה מלאה, וחזר בקיר בית החזה – הניתוח לסרטן השד החוזר כרוך בהסרת הרקמות הממאירות והשוליים הבריאים.

לעתים כשמדובר בסרטן שד חוזר – מוסרות בניתוח גם רוב או אף כל בלוטות הלימפה הסמוכות שלא הוסרו בניתוח שבוצע בסרטן השד הראשוני – מאחר ואלו עשויות להכיל תאים ממאירים חבויים שעלולים להתפתח בעתיד. עם זאת יש לציין כי נעשה ניסיון להימנע ככל האפשר מהסרה גורפת של כל בלוטות הלימפה באופן שעלול להוביל ללימפדמה משמעותית.

הקרנות: הטיפול בהקרנות ניתן במקרים של הישנות מקומית של סרטן שד בעיקר למטופלות שלא עברו טיפולי הקרנות בעבר, לאחר אבחון סרטן השד הראשוני. אם המטופלת עברה לאחר הגידול הראשוני כריתה חלקית של השד (למפקטומי) וטיפול מונע בהקרנות – הטיפול ההקרנתי לרוב לא יומלץ גם לסרטן שד חוזר מחשש לתופעות לוואי וסיבוכים.

כימותרפיה: טיפול כימותרפי לעתים מוצע לאחר הניתוח להסרת הגידול החוזר להפחתת הסיכון לחזרה נוספת של סרטן השד.

טיפול הורמונאלי: טיפול תרופתי הורמונאלי (כלומר אנטי הורמונאלי) מוצע לנשים עם סרטן שד חוזר מקומי החיובי לקולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+) לאחר הניתוח – למניעת חזרה נוספת של הגידול, בהתאם לאופי הגידול החוזר. אם הגידול חזר במהלך תקופת הטיפול ההורמונאלי המניעתי לאחר הניתוח בסרטן הראשוני (במהלך חמש שנות הטיפול) או אם המטופלת פיתחה בעבר תופעות לוואי לטיפול ההורמונאלי המניעתי שלאחר הניתוח לסרטן הראשוני – יותאם לסרטן החוזר טיפול משלים אחר לאחר הניתוח – או בתרופות הורמונאליות אחרות או בכימותרפיה.

טיפול ביולוגי: הטיפול בתרופות הביולוגיות שמכוונות לסרטן שד עם ביטוי יתר לחלבון HER-2 מותאם לעתים לנשים עם הישנות מקומית של סרטן השד לאחר הניתוח – למניעת חזרה נוספת של הגידול – לרוב לתקופה של שנה, בדומה לטיפול המשלים לאחר ניתוח להסרת סרטן שד ראשוני עם ביטוי יתר לחלבון. 

טיפול נאואדג'ובנטי: למטופלת שמועמדת לניתוח להסרת גידול לאחר הישנות מקומית של סרטן השד יומלץ לעתים גם על טיפול תרופתי לפני הניתוח – טיפול נאואדג'ובנטי בתרופות שונות, למשל טיפול המקובל בתרופות ביולוגיות לפני הניתוח לנשים עם גידול חוזר עם ביטוי יתר לחלבון HER-2. לכן גם במקרה של אבחון סרטן שד חוזר – מומלץ להיוועץ לא רק עם כירורג שד, אלא גם על אונקולוג בטרם הניתוח – לבחינת האפשרות לקבלת טיפול נאואדג'ובנטי שמטרתו להקטין את היקף הגידול לקראת הניתוח.

הטיפול בהישנות אזורית של סרטן השד

הטיפולים העיקריים בהישנות איזורית של סרטן השד כוללים ניתוח שד, הקרנות וטיפולים תרופתיים.

ניתוחים: במידת האפשר מומלץ למאובחנות עם הישנות אזורית של סרטן השד לעבור ניתוח להסרת הגידול החוזר לכריתה מלאה של השד (מסטקטומי) לאלו שעברו בסרטן הראשוני ניתוח משמר בכריתה חלקית (למפקטומי) או ניתוח להסרת רקמות בקיר בית החזה לאלו שעברו בסרטן הראשוני כריתה מלאה. הניתוח לרוב יכלול הסרה נרחבת של בלוטות לימפה הסמוכות לשד מחשש שנחבאים בהן תאים ממאירים נוספים שעלולים להתפשט בעתיד. עם זאת נעשה ניסיון להימנע ככל האפשר מהסרה גורפת של כל בלוטות הלימפה. 

הקרנות: טיפולי הקרנות מוצעים לעתים לנשים עם הישנות אזורית של סרטן השד לאחר הניתוח, בכפוף להערכה לגבי יכולתן לשאת בתופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים, ואם החולה אינה יכולה לעבור ניתוח מסיבה כלשהי – למשל אם ההישנות מתרחשת לאחר שכבר עברה ניתוח נרחב – טיפולי הקרנות הופכים למרכזיים יותר.

תרופות: הטיפול בהישנות אזורית של סרטן השד מותאם למטופלת בהתאם לסוג הגידול וכן בהתאם לטיפול שקיבלה בסרטן השד הראשוני, והוא עשוי לכלול גם כימותרפיה, ובמקרים מסוימים תרופות הורמונאליות (לגידולים חיוביים לקולטנים להורמונים אסטרוגן ו/או פרוגסטרון) ותרופות ביולוגיות (לגידולים עם ביטוי יתר לחלבון HER-2).

הטיפול בהישנות מפושטת של סרטן השד

הטיפול בהישנות מפושטת של סרטן השד מגוון, ולמעשה מדובר בכלל הטיפולים הזמינים לנשים המאובחנות עם סרטן שד גרורתי, שכוללים במקרים מסוימים ניתוח ובעיקר הקרנות ותרופות בהתאם לסוג הגידול. מטרת הטיפול בהישנות מפושטת של סרטן בשד היא הארכת חיים והקלה בתסמיני המחלה.

טיפול הורמונאלי: ככלל, לנשים עם הישנות מפושטת של סרטן השד וגידול חיובי לקולטנים להורמונים אסטרוגן (ER+) ו/או פרוגסטרון (PR+) יומלץ כקו ראשון על טיפול הורמונאלי.

טיפול ביולוגי: לנשים עם גידולים מסוימים ובעיקר גידולים עם ביטוי יתר לחלבון HER-2 – יומלץ על שילוב של תרופות ביולוגיות לסרטן השד המכוונות אישית כנגד סרטן מסוג זה.

כימותרפיה: במקרים בהם הגידול הסרטני שלילי לביטוי יתר לחלבון HER-2 ובמידה והגידול חיובי לקולטנים להורמונים – אולם הגידול כבר אינו מגיב לטיפול הורמונאלי – יותאם לחולה טיפול בתרופה כימותרפית.

אימונותרפיה: לנשים עם סרטן שד חוזר יש כיום גם אפשרות לקבלת טיפול בתרופות אימונותרפיות מתקדמות שמחזקות את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להילחם בגידול הממאיר. טיפול זה ניתן כיום בתרופות טסנטריק וקיטרודה הכלולות בסל הבריאות לחולות בסרטן שד מתקדם מקומי לא נתיח או גרורתי מסוג טריפל נגטיב עם ביטוי של הקולטן PD-L1 בבדיקה של רקמת הגידול.

תרופות בונות עצם: במידה והגידול החוזר בשד התפשט ופיתח גרורות בעצמות – יומלץ לרוב על תרופות בונות עצם מקבוצת הביספוספונטים כדי להפחית את הסיכון לשברים בעצמות ולכאבים בעצמות.

ניתוח והקרנות: במצבים מסוימים יותאם לנשים עם הישנות מפושטת של סרטן השד גם טיפול בניתוח שד ובהקרנות – כדי לשלוט ולהקל בתסמיני המחלה.

טיפולים משלימים: ישנם מספר טיפולים ברפואה אלטרנטיבית שעשויים להקל בתסמיני המחלה ובעיקר בכאבים, לרבות מדיטציה, יוגה, טיפולים בשיטות הרגעות נוספות, טיפולים באומנות, תנועה ומוסיקה וכן תמיכה נפשית.

*ד"ר שני ברויאר היא רופאה בכירה במכון שרת לאונקולוגיה בבית החולים הדסה עין-כרם

עדכון אחרון: פברואר 2022