אבצס

אבצס - ובעברית מורסה - הוא נגע המכיל מוגלה ומוקף ברקמות מתות, ונוצר על רקע תהליך דלקתי, לרוב בתגובה לזיהום. בסוף התהליך מתפתחת לרוב שלפוחית על רקמת התאים הבריאים. במקרים מסוימים עלול האבצס להתפשט ולהתפתח לכדי נמק הדורש את כריתת האזור הנגוע בפעולה פולשנית-כירורגית.

הידרדניטיס סופורטיבה היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בריבוי נגעי אבצסים על העור שאינם נגרמים כתוצאה מזיהום, שמתפתחים סביב זקיקי השיער, לרוב באזורי קפלי הגוף ועשויים להפריש מוגלה.

אוטוזומאלי-דומיננטי

להידרדניטיס סופורטיבה מרכיב גנטי הקשור בהתפתחותה בשילוב עם גורמים סביבתיים, והיא עוברת בתורשה בדפוס אוטוזומלי-דומיננטי, כלומר שמספיק עותק אחד של גן בעייתי מאחד ההורים כדי להעביר את המחלה לצאצאים. כשקיים הורה שנושא את הגן הבעייתי, יש סיכויים של 50% שהגן יעבור לצאצא – אם כי זה לא בהכרח יפתח את המחלה ועשוי להיות נשא של הגן הבעייתי בלבד.

אולטרה-סאונד

בדיקות אולטרה-סאונד הן בדיקות הדמיה המבוצעות באמצעות גלי קול בתדירויות גבוהות, ובדיקות אלה משמשות לעתים בתהליך האבחון של הידרדניטיס סופורטיבה לצורך הערכת היקף המחלה – כלומר עומק הנגעים, וכן בתהליך הטיפולי – להערכת התגובה לטיפול והערכה לפני התערבות ניתוחית.

אופיאטים

משככי כאבים מסוג אופיאטים משמשים לעתים לטיפול בנגעים של הידרדניטיס סופורטיבה, כשאלו מערבים כאבים קשים שאינם ניתנים לטיפול באמצעות משככי כאבים קלים שנמכרים ללא מרשם רופא. עם זאת, השימוש באופיאטים צריך להיעשות תחת ליווי ובקרה רפואיים עקב סיכון להתמכרות. מחקרים מתעדים נטייה להתמכרות לאופיאטים בקרב אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה.

אינפלמטורי

ראה 'דלקתיות'

אנטיביוטיקה

אנטיביוטיקה מהווה קו טיפולי ראשון בהידרדניטיס סופורטיבה, במסגרת הטיפולים הסיסטמיים (מערכתיים), כשנעשה שימוש ספציפי בתרופות אנטיביוטיות שיש להן גם השפעה אנטי דלקתית. התרופות האנטיביוטיות לטיפול מערכתי (סיסטמי) לנגעי המחלה הן בעיקר קלינדמיצין בכדורים ורימאמפיצין (המוכרת גם כריפאמפין) וטטרציקלין. הטיפול באנטיביוטיקה ניתן לרוב לתקופה של 90-15 יום במחזורי טיפול בהתאם להתפתחות המחלה. 

אנמיה

אחד הסיבוכים האפשריים של הידרדניטיס סופורטיבה הוא אנמיה – ירידה ברמות ההמוגלובין בדם או מחסור בתאי דם אדומים הנושאים המוגלובין. יש עבודות שהציעו כי התפתחות אנמיה על רקע הפעילות הדלקתית היא שמובילה לעייפות מוגברת בקרב המטופלים. עם זאת, המחקרים בנושא אינם חד משמעיים, וחלקם לא מזהים קשר בין המחלה לאנמיה.

אקנה

אקנה המוכרת גם בשם העממי 'פצעי בגרות' היא מחלת עור שכיחה שתוקפת עד 90% מהמתבגרים ונגרמת על רקע עלייה בפעילות הורמוני המין בגיל ההתבגרות. הידרדניטיס סופורטיבה המלווה בנגעים באזור הפנים עלולה לעתים להיות מאובחנת  בטעות כאקנה​, בעיקר בשלב הראשון של המחלה, כשהנגעים עדיין שטחיים ולא דולפת מהם מוגלה. עם זאת, בהבדל מאקנה המתפתחת מבלוטות זיעה, הידרדניטיס סופורטיבה מתפתחת מזקיקי שיער.

אקנה הפוכה

אקנה הפוכה או בלעז 'אקנה אינוורסה', וכן 'אקנה קונגלובטה', 'אקנה אפוקרינית' או 'אפוקריניטיס' הם שמות נוספים להידרדניטיס סופורטיבה. מקור השמות בסברה שרווחה בעבר כי המחלה מתפתחת מבלוטות זיעה אפוקריניות בעור – הנחה שכבר איננה רווחת כיום, כשהוכח שנגעי המחלה מתפתחים מזקיקי השיער המצויים בקפלי העור, לצד בלוטות הזיעה.

ארתרופתיה

אחד הסיבוכים של הידרדניטיס סופורטיבה הוא ארתרופתיה – שם כולל למחלות ומצבים רפואיים המלווים בכאבים במפרקים. כאבי ארתרופתיה מופיעים לרוב באופן אסימטרי בצד אחד בגוף, בעיקר על רקע דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות.

בלוטות זיעה אפוקריניות

בלוטות זיעה אפוקריניות הן בלוטות זיעה המצויות בריכוז גבוה ברקמות עור בקפלי הגוף, ותחילתן בשכבה התת עורית. בלוטות אלה מתפתחות לרוב בגיל ההתבגרות, ומפרישות לרוב נוזל צמיגי וכהה יותר מבלוטות הזיעה הרגילות (אקריניות). ההפרשה מבלוטות אלה נגרמת לרוב בעת לחץ והתרגשות, ופחות בהשפעת חום חיצוני. חיידקים הניזונים מההפרשות וחיים באזור הלח של קפלי הגוף המשמש סביבה נוחה לגידול – הם המהווים מקור לריח החריף שמלווה הפרשות מבלוטות אלה. במשך שנים הסברה הייתה כי נגעי הידרדניטיס סופורטיבה מתפתחים כתוצאה מחסימה בבלוטות הזיעה האפוקריניות, אולם כיום הוכח כי הנגעים מתפתחים מזקיקי השיער המצויים בסמוך להן. נכון להיום, ההנחה הרפואית כי לבלוטות זיעה אין תפקיד כלשהו בהתפתחות או התלקחות נגעי הידרדניטיס סופורטיבה.

בלוטות לימפה

בלוטות לימפה או קשריות לימפה הן מבנים קטנים שמפוזרים בגוף המהווים חלק ממערכת הלימפה ומסננים פתוגנים בעזרת תאים המשתייכים למערכת החיסונית. בגוף האדם מאות קשריות לימפה. נגעים של הידרדניטיס סופורטיבה לרוב מתפתחים בקפלי הגוף, באזורים שבהם קיים ריכוז גבוה של בלוטות לימפה, אולם יחד עם זאת – הבלוטות לרוב אינן מעורבות בתהליך הדלקתי המאפיין את המחלה, מאחר ולא מדובר בתהליך זיהומי, ואחד המאפיינים של נגעי המחלה הוא בבלוטות לימפה סמוכות לנגע שאינן מוגדלות/נפוחות.

גנטיקה

הידרדניטיס סופורטיבה היא מחלה הנגרמת משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, ולפי עבודות שונות, ל-30% עד 40% מהאנשים שמפתחים הידרדניטיס סופורטיבה יש לפחות קרוב משפחה אחד שסובל מהתסמונת. מספר מוטציות גנטיות ספציפיות נקשרו בעבודות להידרדניטיס סופורטיבה, לרבות מוטציות בגנים המצויים על גבי כרומוזום מס' 1 ומסומנים באותיות NCSTN, PSEN1 ו-PSENEN. החלבונים שמיוצרים על ידי גנים אלה חיוני למספר תהליכים ביולוגיים של התבגרות תקינה, ובין השאר לחלוקה של תאי זקיקי השיער המהווים מקור להתפתחות הנגעים. מוטציות בגנים אלה משבשות את האותות הכימיים בזקיקי השיער, וההנחה כי תהליך זה גורם לחסימת זקיקי השיער והתפתחות הנגעים הדלקתיים.

גרד

גרד עשוי להוות את אחד התסמינים של הידרדניטיס סופורטיבה, ותסמין זה מטופל תחילה בטיפול מקומי באמצעות משחות ובהמשך בטיפול סיסטמי בכדורים. עם זאת, בהבדל מנפיחות וכאבים, גרד אינו מהווה תלונה שכיחה ביחס לנגעי המחלה.

דיכאון

הידרדניטיס סופורטיבה עשויה להיות מלווה בשלבי מחלה מתקדמים בבדידות חברתית והתפתחות מצוקה נפשית, ובין השאר מובילה לדיכאון, וזאת על רקע ההתמודדות עם נגעי עור קשים באזורים אינטימיים שמתאפיינים בכאבים ובריח חריף. במחקרים נמצא כי כשליש עד מחצית מהמטופלים עם הידרדניטיס סופורטיבה מפתחים דיכאון. התפתחות מצב דכאוני אצל החולים דורשת התערבות מקצועית.

דלקות מפרקים

הידרדניטיס סופורטיבה נקשרה בעבודות להתפתחות ארתרופטיה ודלקות מפרקים אוטואימוניות, לרבות דלקת מפרקים שגרונתית ובעיקר דלקות מפרקים ספונדילוארטרופתיות וזאבת. מחקר מצרפת העלה כי לרבע מהמטופלים עם הידרדניטיס סופורטיבה תסמינים של דלקות ספונדילוארטרופתיות, שכיחות גבוהה בהרבה מזו שמתועדת באוכלוסיה הכללית. תסמינים דלקתיים במפרקים אצל חולי הידרדניטיס סופורטיבה לרוב מלווים בכאבים ודלקות בגידים (אנתסיטיס).

דלקתיות

הידרדניטיס סופורטיבה היא מחלת עור כרונית דלקתית ובלעז 'אינפלמטורית' המלווה בתהליך דלקתי מתמשך - כלומר בתגובה של המערכת החיסונית של הגוף לתהליך או שינוי שנתפס כמאיים. מסיבה זו, הידרדניטיס מלווה אצל חולים רבים במחלות נוספות בעלות מאפיינים דלקתיים ('אינפלמטוריות'), כמו דלקות מפרקים אוטואימוניות ומחלות מעי דלקתיות.

דרמטולוג

דרמטולוג הוא רופא עור. אבחון של הידרדניטיס סופורטיבה נעשה על ידי רופאי עור (דרמטולוגים), ומאחר והוא עשוי להיות מאתגר, מחקרים מורים כי לרוב חל עיכוב של שנים בין הופעת תסמיני המחלה ועד לאבחונה במרפאות העור. מחקר בינלאומי בנושא שאסף נתונים מ-24 מדינות מחמש היבשות, וממצאיו פורסמו בדצמבר 2015 בכתב העת British Journal of Dermatology, העלה עיכוב ממוצע של 7.2 שנים באבחון המחלה. בין הסיבות לעיכוב באבחון אצל דרמטולוגים ניתן למנות פניות לרופאים רבים מדיסציפלינות נוספות בעקבות הנגעים, לרבות כירורגים פלסטיים (פלסטיקאים), רופאי משפחה, כירורגים ואף גינקולוגים (מאחר והמחלה מופיעה גם באיברי המין אצל נשים) וכן מודעות חלקית למחלה בקהילה הרפואית.

פרט לרופאי עור, רופאים מומחים שונים עוסקים בהיבטים הקשורים בהידרדניטיס סופורטיבה, לרבות רופאים ראשוניים, כירורגים פלסטיים ולעתים אף גינקולוגים – שכן המחלה מערבת לעתים נגעים באיברי המין הנשיים וכן מומחים נוספים ואף מומחים לכירורגיה קולורקטלית (פרוקטולוגים), מאחר וישנם נגעים האופייניים למחלה שמתפתחים בעכוז ופי הטבעת.

הורמוני מין

הורמוני המין – אסטרוגנים ואנדרוגנים – הוכחו במספר מחקרים כגורמים מעורבים אפשריים בהתפתחות הידרדניטיס סופורטיבה במצבים מסוימים. הראיה המרכזית לכך היא בעבודות שהעלו כי הסיכון להתפתחות המחלה בקרב נשים גבוה פי 3-2 בהשוואה לגברים, ולנשים חולות סיכון גבוה לפתח נגעים סמוך לאיברי המין וכן התלקחות נגעים אופיינית אצל נשים מסוימות סביב המחזור החודשי. סקירת מאמרים בנושא שפורסמה על ידי חוקרים מדנמרק בדצמבר 2016 העלתה כי לאנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה אין רמות גבוהות של הורמוני מין בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, אולם אצל נשים חולות מעל גיל המעבר – רמות נמוכות של הורמוני המין הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון עלולה להוביל להתפרצות התקפים. כמו כן, עבודות העלו כי טיפול הורמונאלי עשוי לתרום לטיפול הכולל בחלק מהמקרים, אם כי נדרשים מחקרים נוספים כדי לאמוד יעילות זו.

הידרדניטיס סופורטיבה

הידרדניטיס סופורטיבה (HS) היא מחלת עור דלקתית כרונית שמתבטאת בנגעים דלקתיים וכואבים מתחת לעור. נגעי המחלה מופיעים לראשונה לרוב לאחר ההתבגרות המינית, בגילי הנעורים ובשנות העשרים לחיים. בעבר נחשבה הידרדניטיס סופורטיבה למחלת עור נדירה, מאחר ורק המקרים הקשים ביותר דווחו בספרות הרפואית, אולם לאחרונה מוערך לפי מחקרים כי המחלה תוקפת כ-2% מהאוכלוסייה, כשמביאים בחשבון גם מקרי תחלואה מתונים יותר. מחקרים בעולם מצביעים על שכיחות המחלה שנעה בין 0.03% ל-4% באוכלוסיות שונות.

מקור השם 'הידרדניטיס סופורטיבה' נושא בתוכו הנחה שגויה שרווחה שנים כי מקור המחלה בבלוטות זיעה בגוף (ביוונית: הידרדנטיס=בלוטות הזיעה, בלטינית: סופורטיבה=מייצרות מוגלה), אולם כיום ידוע כי המחלה נגרמת מזקיקי השיער המצויים באזורי קפלי העור לצד בלוטות הזיעה. לאחרונה הסכימו חוקרים ורופאים העוסקים במחלה מהעולם בכנס מקצועי כי בשלב זה השם יישאר על כנו עד שתהיה הבנה טובה יותר על המנגנון המדויק שגורם להתפתחות המחלה.

הדרדניטיס סופורטיבה אטיפית

הידרדניטיס סופורטיבה אטיפית (Atypical HS) היא מחלה המאופיינת בנגעים באזורים אטיפיים בגוף כמו הפנים, הצוואר הפנימי, קו הלסת, האוזניים והגב. מצבים אלה פחות שכיחים מהאזורים האופייניים להתפתחות נגעי המחלה – בקפלי הגוף, ולרוב במקרים אלה העיכוב באבחון הידרדניטיס סופורטיבה ממושך יותר, והיא עלולה להיות מאובחנת בטעות כמחלה אחרת, למשל אקנה.

היפופרוטאינמיה

אחד הסיבוכים של הידרדניטיס סופורטיבה הוא היפופרוטאינמיה – ירידה ברמות החלבון בדם. מצב זה עלול להוביל להתפתחות בצקות, הצטברות נוזלים ברקמות ועלייה בסיכון לזיהומים.

הסרת תעלות בלייזר

בין הטיפולים הפולשניים להידרדניטיס סופורטיבה נכלל טיפול בהסרת תעלות בלייזר, במהלכו מוסרים נגעים מסוג תעלות מפרישות באמצעות מכשיר לייזר בשיטה הקרויה Deroofing, ובהמשך מותיר המטפל את שכבת העור של החולה חשופה לצורך החלמה טבעית. טיפול זה הוכח במחקרים כמועיל יותר בהשוואה למשחות אנטיביוטיות. טיפולי הסרת תעלות בלייזר כלולים בישראל בסל הבריאות הממלכתי, אולם טיפולים בלייזר להעלמת צלקות עוריות שהתפתחו כתוצאה מהמחלה אינם כלולים בסל.

הצטלקות

אחד המאפיינים של הידרדניטיס סופורטיבה הוא הצטלקות של העור – כלומר התפתחות רקמה של עור מצולק, לרוב בעקבות הפרשת מוגלה מתעלות מפרישות או לאחר איחוי קשריות דלקתיות ונגעים נוספים שהגלידו.

השמנה

השמנה מוכחת כגורם סיכון להתפתחות הידרדניטיס סופורטיבה והן כגורם לסיכון להתלקחויות ו/או החמרה. לפי אחד המחקרים אודות קשר זה, כל עלייה של יחידה אחת במדד ההשמנה BMI מעלה ב-12% את הסיכון למחלה. לפי מחקר מדנמרק שפורסם בדצמבר 2014 בכתב העת JAMA Dermatology, לאנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה סיכון גבוה פי 2.56 עד 6.38 להשמנה וסיכון גבוה פי 2.24 עד 3.62 להשמנה ביטנית, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. לפי עבודות, הורדה במשקל מובילה לירידה בתסמיני המחלה. ההנחה כי הדלקתיות המאפיינת הידרדניטיס סופורטיבה קשורה גם בסיכון להצטברות משקל עודף והשמנת יתר, בשילוב גורמים גנטיים וסביבתיים. מחלות עור כרוניות נוספות שמאופיינות בדלקתיות נקשרו במחקרים להשמנה, למשל פסוריאזיס.

התבגרות מינית

נגעי הידרדניטיס סופורטיבה מופיעים לראשונה לרוב לאחר גיל ההתבגרות המינית ולרוב בגילי הנעורים ובשנות העשרים לחיים, ורק במקרים נדירים בילדות, וזו מהווה את אחת הראיות לקשר אפשרי בין המחלה לבין הורמוני מין שהפרשתם מתחילה בגיל ההתבגרות המינית. גיל ההתבגרות המינית מתחיל אצל בנות לרוב בגילי 11-10 ומסתיים בגילי 17-15, ואילו אצל בנים מתחיל בגילי 12-11 ומסתיים בגילי 17-16.

התכווצויות

נגעים חודרניים שמאפיינים הידרדניטיס סופורטיבה עלולים להוביל להתכווצויות – בעיקר בגפיים התחתונות, בית השחי והמפרקים, ולהגביל את יכולת התנועתיות באזורים אלה. מצב זה עלול להוביל להתפתחות לימפאדמה.

התלקחות

הידרדניטיס סופורטיבה היא מחלת עור דלקתית כרונית המאופיינת בדפוס של התלקחויות או התקפים, כשההתלקחויות לרוב פורצות במפתיע ומאופיינות בהופעת נגעים חדשים או החמרת נגעים קיימים, בליווי תחושות כאב ובעירה באזור הנגעים. בין תקופות ההתלקחות ישנה רגיעה ועשויים לחלוף שבועות וחודשים ללא נגע עורי. בעבודות זוהו גורמי סיכון להתלקחויות אצל אנשים שאובחנו עם הידרדניטיס סופורטיבה, לרבות לחץ, חום חיצוני, זיעה, עישון סיגריות, עודף משקל, חיכוך בבגדים, ומזונות מסוימים – לרבות מוצרי חלב וסוכר.

התסמונת המטבולית

הידרדניטיס סופורטיבה עשויה להיות מלווה בתסמונת המטבולית – צבר של תסמינים הקשורים בהשמנה שמעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות היקף מותניים גדול, רמה גבוהה של שומנים מסוג טריגליצרידים בדם, כולסטרול טוב (HDL) ברמה נמוכה בדם, יתר לחץ דם וערכים גבוהים של סוכר (גלוקוז) בדם. לפי מחקר מדנמרק שפורסם בדצמבר 2014 בכתב העת JAMA Dermatology, לחולים סיכון גבוה פי 2.08 לפתח את התסמונת המטבולית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, סיכון שגדל עד פי 3.89 בקרב מאושפזים. הסיכון לפתח סוכרת ובעיקר סוכרת סוג 2 בקרב אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה היה במחקר גבוה פי 2.44 עד 5.74 בהשוואה לנבדקי הביקורת.

זיהומים

זיהומים עלולים להופיע כסיבוך של הידרדניטיס סופורטיבה על רקע החמרה בהתפתחות הנגעים, ובין השאר תועדו בספרות הרפואית זיהומים מקומיים ומערכתיים (סיסטמיים) בקרב חולים, לרבות דלקת קרום המוח (מנינגיטיס), ברונכיטיס, דלקת ריאות. במקרים חמורים עלול הזיהום להוביל גם לאלח דם (ספסיס).

זקיקי שיער

זקיקי שיער הם למעשה איברים שמהווים חלק משכבת העור, ומחוברים בשורשיהם לבלוטות החלב בעור – המפרישות חומר שומני על גבי שכבת העור. כיום הוכח כי לזקיקי שיער בקפלי הגוף תפקיד מרכזי בהידרדניטיס סופורטיבה, והם המהווים מקור להתפתחות נגעי המחלה, ולא בלוטות הזיעה שבעור – כפי שנחשב בעבר. ההנחה כי זקיקי שיער חסומים לוכדים בתוכם מזהמים, ואלה מובילים לפעילות דלקתית והתפתחות בקע בעור ונגע עורי, כשמחקרים עדיין מנסים להתחקות אחר מסלול זה.

חוסמי TNF אלפא

ראו ערך 'מעכבי TNF'

חיידקים אנארוביים

חיידקים אנארוביים הם חיידקים שיכולים לגדול בגוף גם בסביבה נטולת חמצן, ובמקרה של התפתחות נגעי הידרדניטיס סופורטיבה המלווים בריח חריף, מקורו לרוב בגזים שמשחררים חיידקים אנאירוביים סביב הנגע. חוקרים מצרפת דיווחו ביולי 2017 בכתב העת Clinical Infectious Diseases כי זיהו נוכחות של חיידקים אנארוביים ב-83% מנגעי המחלה, בבדיקה שנערכה אצל 65 מאובחנים.

חיכוך

ישנן עדויות של אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה כי חיכוך ולחץ מכאני על העור עלול להוביל להתפתחות ו/או התלקחות המחלה, למשל בלבישת בגדים לוחצים מדי המתחככים עם העור – בעיקר אצל חולים עם השמנה. אמנם אין די הוכחות למגמה זו בספרות הרפואית, אולם קיימים תיאורים ספורים. אחת ההנחות כי חיכוך מוביל לשגשוג תאים (היפרפלזיה) בין זקיקי השיער. לפי אחת ההנחות – חיכוך הוא זה שמוביל לכך שהמחלה מתפתחת בעיקר בקפלי גוף, ולכן מיוחסת בטעות לבלוטות זיעה. יש הממליצים להקטין את החיכוך של בגדים עם עור נגוע, למשל להימנע מלבישת תחתונים וחזיות לוחצים ומשימוש בחגורות – כאמצעים להורדת הסיכון להתפתחות נגעים ו/או להחמרתם.

חיתוך וניקוז

השיטה הכירורגית המקובלת לטיפול בנגעי הידרדיניטיס סופורטיבה קטנים מסוג אבצס היא באמצעות חיתוך מבוקר של הנגע וניקוז המוגלה, אם כי שיטה זו אינה מבטיחה את היעלמות הנגע. במקרים רבים לאחר הניקוז הנגע עלול לשוב, ולכן ההשקעה הרפואית והכספית בפעולה זו לא בהכרח משתלמת לאורך זמן.

חלב

חלב/ סבום הוא חומר שומני שמקורו בבלוטות החלב שבשכבת הדרמיס של העור, שתפקידו לשמן את שכבת העור והשערות שצומחות מזקיקי השיער המצויים בה. למרות שבלוטות החלב מהוות מוצא לזקיקי השיער – שהוכחו כמקור להידרדניטיס סופורטיבה, הרי שלפי מחקרים, בהבדל מאקנה, נגעי המחלה ברוב המקרים אינם מאופיינים בחלב, אלא במוגלה בלבד, ומסיבה זו גם התרופה רואקוטן שמועילה לאקנה – אינה מועילה להידרדניטיס סופורטיבה.

טיפול הורמונאלי

מחקרים מעלים כי שיבושים בתפקוד המערכת החיסונית וגורמים הורמונאליים אינם מהווים תפקיד מרכזי בהתפתחות הידרדניטיס סופורטיבה. עם זאת, ישנן עבודות שמתייחסות להיבטים הורמונאליים (אנדוקריניים) שעשויים להוביל להתפתחות מחלה או להחמרתה, ובין השאר נמצא כי אצל נשים לעתים המחלה מתלקחת סביב המחזור החודשי. מספרי תיאורי מקרה בספרות הרפואית מצביעים על יעילות אפשרית של טיפול הורמונאלי – כלומר 'אנטי הורמונאלי' – שמטרתו להאט את הפעילות ההורמונאלית ולהביא להפחתה בהפרשת הורמונים.

טיפול מקומי

טיפול מקומי הניתן במשחות אנטיביוטיות למריחה על העור עשוי להועיל כנגד נגעים שטחיים של הידרדניטיס סופורטיבה. אמנם המחלה אינה נגרמת כתוצאה מזיהום, אולם שימוש במשחות אנטיביוטיות שנמצא כי יש להן השפעה אנטי דלקתית עשוי לסייע לטיפול בנגע ובתסמינים – לרבות גרד וכאבים. 

טיפול סיסטמי

טיפול סיסטמי ובעברית 'טיפול מערכתי' הוא טיפול שניתן באמצעות חומרים שזורמים דרך מחזור הדם ומגיעים לאיברי היעד. בהידרדניטיס סופורטיבה, בהבדל מטיפול מקומי באמצעות משחות, רק טיפול תרופתי סיסטמי וניתוחים הוכחו כיעילים נגד הנגעים.

טיפול פוטודינמי

טיפול פוטודינמי (PDT) הוא אחד הטיפולים להידרדניטיס סופורטיבה המיועד למצבים של מחלה דלקתית פעילה, לרוב בדרגת חומרה קלה (שלב 1) עד בינונית (שלב 2). טיפול זה מאפשר לעתים להימנע מטיפול ממושך באנטיביוטיקה. בטיפול פוטודינמי מוזרק למטופלים חומר מסוג 'פוטוסנסיטייזר' שמתרכז באזור בו התפתחו הנגעים ובהמשך מוקרן על האזור אור המופץ ממנורה באורך גל מסוים שגורם לתגובה בשילוב עם החומר שמרוכז באזור ומוביל ליצירת רדיקאלים חופשיים המכוונים להרוס את הנגע. סקירת ספרות שפורסמה בינואר 2015 בכתב העת Dermatology Online Journal מפרטת על 8 מחקרים המוכיחים את יעילותה של שיטה זו, שניתנת לעתים בשילוב תרופות. חשוב לציין כי הטיפול הפוטודינמי אינו מחליף ניתוח, ובמידה והנגעים מחמירים ומתפתחים לתעלות מפרישות עמוקות או נגעים חודרניים – נדרש להסירם בתהליך כירורגי.

טיפול פולשני

בשלבים מתקדמים, כשנגעי הידרדניטיס סופורטיבה לא מגיבים לטיפול התרופתי וגורמים לנזק אנטומי ופוגעים קשות באיכות חיי המטופלים – יש צורך בטיפול פולשני להסרת נגעים. 

טכנולוגית 'ואק'

טכנולוגית 'ואק' – VAC (קיצור של Vacuum Assisted Closure) היא שיטה לחבישת פצעים ניתוחיים לאחר ניתוח לכריתה נרחבת של הנגע, ולאחר שהפצע נותר לריפוי בכוונה משנית. בשיטה זו הפצע נחבש בשקית שיש בה ואקום עד לסגירתו הטבעית, וחבישה זו מאפשרת לשמור על הפצע נקי מזיהומים הקיימים באוויר ומסייעת לכיווץ מדורג של הפצע עד להגלדה הטבעית.

יומירה

התרופה היחידה שאושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) כקו טיפול שני בהידרדניטיס סופורטיבה היא יומירה (אדלימומאב). בישראל התרופה רשומה לטיפול במתבגרים ובוגרים מגיל 12 בשלבים 2 ו-3 של המחלה (מתוך שלבי הראלי). יומירה משמשת גם לטיפול במחלות נוספות, לרבות פסוריאזיס, דלקת מפרקים ספוריאטית, דלקת חוליות מקשחת, קרוהן וקוליטיס כיבית, דלקת מפרקים אדיופטית ואובאיטיס (דלקת הענביה). 

כאב

כאב הוא אחד התסמינים האופייניים של נגעי הידרדניטיס סופורטיבה, שעלול לפגוע קשות באיכות חיי החולים, כשהמקור העיקרי לכאבים הוא בחדירת הנגעים לעומק שכבות העור ואף מעבר להן. מאמר של חוקרים אמריקאים בנושא שפורסם ביוני 2010 בכתב העת Clinical Journal of Pain העלה כי חולים מדרגים לרוב את רמת הכאב שלהם בעוצמה של 4 עד 10 מתוך 10, אולם למרות עוצמות כאב גבוהות שמלוות את הנגעים – המחלה אינה מוכרת דיה בספרות הרפואית העוסקת ברפואת כאב. הטיפול בהידרדניטיס סופורטיבה כולל גם טיפול בתרופות לשיכוך כאב, לפי הצורך, לרבות תרופות מקבוצת NSAIDs ואופיאטים. מחקר שבחן את התופעה ופורסם במאי 2016 בכתב העת Acta DermatoVenereologica העלה כי במדגם של 50 מטופלים, שיעור גבוה של 77% משתמשים במשככי כאבים מסוגים שונים.

כריתה נרחבת של הנגע

ניתוחים לכריתה נרחבת של הנגע (Wide Excision) מבוצעים בהסרה כוללת של רקמת הנגע ורקמות סמוכות באזור, לרבות שומן תת עורי ואזורי גבול של הנגע עם רקמת עור בריאה. ניתוחים אלה מיועדים להידרדניטיס סופורטיבה המדורגת ברמות חומרה 2 ו-3 במדד הארלי, כשבדיקות מצביעות על נגעים שחדרו כבר מתחת לרקמה העורית. יתרונו המרכזי של ניתוח זה הוא בשיעור נמוך יותר של נגעים חוזרים. ניתוחים אלה מבוצעים בהרדמה מלאה, ולעתים מסתיימים בהסרה של בית שחי שלם או של אזור נרחב באגן או במפשעה, בהתאם למיקום הנגע.

לימפאדמה

לימפאדמה הקרויה בעברית 'בצקת לימפטית' – היא הופעה של בצקת (נפיחות) על רקע הצטברות נוזל לימפטי (נוזל המכיל ריבוי חלבונים) בחלל הבן-תאי. לימפאדמה עלולה להתפתח כסיבוך של הידרדניטיס סופורטיבה על רקע התכווצויות באזורי גוף כתוצאה מהנגעים. הראיות ללימפאדמה בקרב אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה עדיין נאספות, ולפי אחד המחקרים שפורסם באוגוסט 2018 בכתב העת International Journal of Dermatology, לימפאדמה עלולה להתפתח אצל החולים בין השאר סביב אברי המין, העכוז והבטן.

מוגלה

מוגלה היא נוזל לבן-צהבהב במרקם צמיגי המופרש בפצעים ונגעים שנגרמים על רקע דלקתי. נוזלי מוגלה מכילים תאי דם לבנים וכן מזהמים (לרוב חיידקים), תאים מתים וחומרי פסולת לרבות רעלנים המופרשים על ידי המזהמים ומעטפת של תאים שנהרסו. תערובת זו מלווה לרוב בריח לא נעים. נדידה של חיידקים מהמוגלה למחזור הדם הקרויה 'פיאמיה' עלולה להוביל להתפתחות דלקות באזורי גוף אחרים וכן לטוקסמיה (רעלת דם). נגעים של הידרדניטיס סופורטיבה – כמו תעלה מפרישה וסינוס – עלולים להפריש מוגלה. הטיפול בנגעים עשוי לשלב ניקוז של המוגלה, אם כי ברוב המקרים ניקוז זה מקל רק מקומית בתחושת הכאב והנפיחות ואינו משפיע על הסיכוי להחלמת הנגע ועל הסיכון לנגע חוזר, לכן ברוב המקרים כשניתן טיפול תרופתי לנגעים – ממתינים עד לדעיכת הנוזל המוגלתי חזרה לרקמות הגוף כחלק מתהליך ההחלמה הטבעי של הנגע.

מולטיקורד

מולטיקורד (Multicord) ברפואת העור הוא תיאור למצב של אזור מצולק בעור, לרוב כתוצאה מנגע עורי, בין היתר על רקע הידרדניטיס סופורטיבה. במצב זה מופיע צבר של הצטלקויות דמויות 'מיתרים' ('מיתר'=cord) באזור הנגע.

מוצרי חלב

מוצרי חלב נמצאו במחקרים שונים כגורם סיכון להתלקחות של נגעי הנדרדניטיס סופורטיבה, בדומה לפצעי בגרות (אקנה). בהקשר זה, נמצא כי דווקא חלב ניגר דל שומן בעייתי יותר לחולים מאשר מעדני חלב, מאחר והוא מכיל חומרים שמעלים את הסיכון לתנגודת לאינסולין. מאחר ונגעי המחלה מופיעים לרוב בגיל ההתבגרות לאחר ההתבגרות המינית – ובגילים אלה מוצרי חלב חשובים לצורך גדילה תקינה בעיקר כמקור לחלבון ולסידן, קשה להמליץ לכלל החולים על הגבלה בצריכת מוצרי חלב ויש להתאים את ההמלצות לכל מטופל בהתאם למצבו הספציפי.

מורסה

ראו ערך 'אבצס'

מחלת ולפאו

מחלת ולפאו היא כינוי נוסף להידרדניטיס סופורטיבה, על שם חוקר האנטומיה הצרפתי אלפרד ארמנד ולפאו (Alfred-Armand-Louis-MarieVelpeau) שתיאר לראשונה את מאפייני המחלה בשלושה מאמרים בין השנים 1833 עד 1839.

מחלת ורניי

מחלת ורניי היא כינוי נוסף להידרדניטיס סופורטיבה, על שם הפיזיקאי והכירורג הצרפתי אריסטיד ורניי (Aristide Auguste StanislasVerneuil) שתיאר אותה בשנת 1854.

מחלות לב וכלי דם

מחלות לב וכלי דם עשויות להתפתח כסיבוך של הידרדניטיס סופורטיבה, בדומה למחלות דלקתיות אחרות, ובין השאר מחקרים זיהו קשר בין המחלה לבין התקפי לב ושבץ מוחי – ככל הנראה על רקע פעילות דלקתית מקבילה בלב ובכלי הדם שעלולה להוביל להתפתחות טרשת עורקים. מחקר ישראלי שפורסם בינואר 2018 בכתב העת British Journal of Dermatology העלה כי למאובחנים עם הידרדניטיס סופורטיבה מספר מאפיינים שמעלים את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי, לרבות התסמונת המטבולית, קצב לב מואץ במנוחה והשמנה. מחקר מדנמרק שבחן את התופעה אמד כי אנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה בסיכון גבוה ב-57% להתקפי לב, בסיכון גבוה ב-33% לשבץ מוחי איסכמי ובסיכון גבוה ב-95% לתמותה ממחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.

מחלות מעי דלקתיות

מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית עשויות להתפתח באנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה, בדומה למחלות דלקתיות אחרות. במחקר ישראלי שפורסם באוגוסט 2016 בכתב העת Journal of Investigative Dermatology נמצא כי הידרדניטיס סופורטיבה מעלה פי 2.03 את הסיכון להתפתחות קרוהן וב-82% את הסיכון לקוליטיס כיבית – אם כי הסיכון לקוליטיס בעבודה זו לא היה מובהק סטטיסטית. ההנחה כי הקשר בין המחלות הוא סביב מנגנון דומה שמוביל הן לדלקתיות במעי והן לדלקתיות בעור.

מחלת PFS

מחלת PFS (קיצור של Pyoderma (fistulans significaובתרגום מלטינית: 'זיהום עורי מלווה בנגעי פיסטולה משמעותיים – היא כינוי נוסף להידרדניטיס סופורטיבה, אם כי כיום נחשב כינוי זה לארכאי ופחות בשימוש.

מיתר

מיתר (Cord) מתאר ברפואת העור אזור מצולק שמתפתח על רקע נגע עורי, וזה עשוי להוות את אחד המאפיינים לנגעי הידרדניטיס סופורטיבה. נגעי המחלה לרוב מאופיינים בריבוי של 'מיתרים' – מצב הקרוי 'מולטיקורד'.

מעכבי TNF אלפא

מעכבי TNF אלפא הקרויים גם 'חוסמי TNF אלפא' הם קבוצת תרופות ביולוגיות שהוכחה כיעילה לטיפול במחלות דלקתיות שונות, וכיום תרופות אלה מהוות קו טיפול שני בהידרדיניטיס סופורטיבה. בקבוצה זו, יומירה היא התרופה היחידה שרשומה לטיפול במחלה. תרופות ממשפחת מעכבי TNF אלפא חוסמות את פעילותו של חלבון דלקתי בשם TNF אלפא ומשמשות לטיפול במחלות המאופיינות בפעילות דלקתית, לרבות דלקות מפרקים אוטואימוניות, פסוריאזיס ומחלות מעי דלקתיות.

נגע

נגעים של הידרדניטיס סופורטיבה הם נגעים עוריים אופייניים מסוגים שונים שמתפתחים באזורי גוף שונים, ובעיקר באזורי קפלי העור – בית השחי, מפשעה, עכוז, שיפולי הבטן, קפלי השדיים אצל נשים, אך למעשה בכל מקום בו שכבת העור מכילה זקיקי שיער. הנגעים מסוגים שונים עלולים להוביל להפרשת מוגלה, להתפתחות כאבים ואף להפוך לחודרניים עם הזמן.

נודולה

נודולה (Nodule) ובעברית 'קשריר' היא תיאור לנגע בולט שמתפתח כתוצאה מהצטברות נוזלים בתוכו או מתחתיו, שגודלו מעל לחצי סנטימטר, והוא נוצר ברוב המקרים על רקע תהליך דלקתי. נודולות עשויות להתפתח באזורים שונים בגוף, לרבות בלוטת התריס ומיתרי הקול. הידרדניטיס סופורטיבה עשויה להיות מלווה בהתפתחות נודולות על גבי העור, אם כי נגעים מסוג זה אינם אופייניים באופן ספציפי למחלה. נודולות עוריות בהידרדניטיס סופורטיבה עלולות להתנפח עם הזמן ולגרום לכאבים.

ניתוחים

בשלבים מתקדמים של הידרדניטיס סופורטיבה, כשנגעי המחלה גדלים וכואבים ומפרישים מוגלה, לעתים יש צורך בהתערבות ניתוחית להסרתם. ניתוח עשוי להיות מוגבל או נרחב: התערבות מוגבלת כוללת הסרה מקומית של הנגע השלפוחיתי ומבוצעת לרוב בהרדמה מקומית, וניתוחים נרחבים כוללים הסרה נרחבת של כל רקמת העור הפגועה ורקמה בריאה מסביבה, למשל הסרה של בית השחי, וניתוחים אלה מבוצעים בהרדמה מלאה. לאחר הניתוח קיימות שיטות שונות לריפוי הפצע, כשהשיטה המקובלת שהוכחה כיעילה ביותר לריפוי מיטבי של הפצע ולמניעת הישנות היא באמצעות ריפוי בכוונה משנית. למידע נוסף על ניתוחים ל-HS. 

נמק

נמק (Necrosis) הוא תיאור למות רקמות בגוף כתוצאה מחוסר באספקת חמצן או זיהום. נגעי הידרדניטיס סופורטיבה לרוב אינם מאופיינים בנמק.

נקבובית

נקבובית ברפואת עור היא כינוי לעור יבש או מחוספס המתאפיין בנקבים. רקמה נקבובית בעור עשויה לאפיין נגעים של הידרדניטיס סופורטיבה, כשברוב המקרים הנקבים שנוצרים בתוך הנגע מחוברים האחד לשני. 

סבום

ראו ערך 'חלב'

סוכר

סוכר לבן הוא פחמימה פשוטה, ועבודות שונות מצביעות על קשר בין צריכת סוכר להתפתחות ו/או התלקחות של נגעי הידרדניטיס סופורטיבה, וזאת בדומה לפצעי בגרות (אקנה) שנקשרו לצריכת סוכר. מסיבה זו, וכן במטרה לשמור על אורח חיים בריא ולמנוע תנגודת לאינסולין וסוכרת, למאובחנים עם הידרדניטיס סופורטיבה מומלץ להמעיט בצריכת סוכר, ממתקים ומשקאות ממותקים. 

סטרואידים

סטרואידים הם תרופות לטיפול במחלות שונות בעלות מנגנון דלקתי. הם דומים במבנה הכימי להורמון סטרואיד מסוג קורטיזול שמופרש באופן טבעי מבלוטת האדרנל (בלוטת יותרת הכליה), ותורמים לטיפול בדלקתיות ולשיכוך התלקחות דלקתית. סטרואידים משמשים במקרים מסוימים כקו טיפולי ראשון להידרדניטיס סופורטיבה, לרוב כטיפול קצר טווח להרגעת התלקחויות שנמשך 3-2 שבועות לכל היותר.

סינוס

ברפואת העור, סינוס הוא אחד הנגעים האופייניים להידרדניטיס סופורטיבה (Sinus Track) – מעין כיס שמתפתח על גבי העור המפריש מוגלה ומלווה בריח חריף. במחלה זו מקובל להבחין בין תעלה מפרישה שיש לה שני פתחי יציאה למוגלה לבין סינוס שהוא נגע ובו רק פתח יציאה אחד. נגעים מסוג סינוסים מצריכים טיפול תרופתי ובמקרים חמורים טיפול כירורגי לצורך הסרתם.

סקלה על שם הארלי

הסקלה על שם הארלי (Hurley's Scale) פורסמה לראשונה בשנת 1989 על ידי הדרמטולוג האמריקאי הארי הראלי, שהיה הנשיא המייסד של האקדמיה לדרמטולוגיה בפנסילבניה ונשיא איגוד רופאי העור האמריקאים, והיא כיום הסקלה המרכזית שמסווגת את רמת החומרה של הידרדניטיס סופורטיבה. הסיווג לפי הסקלה נעשה בשלושה שלבים: בשלב הארלי הראשון מופיעים כיסים מוגלתיים (אבצס) מקומיים הממוקדים באזור מסוים או במספר אזורים בגוף וללא עדות להצטלקות של העור או להימצאות פתחי יציאת מוגלה; בשלב הארלי השני מופיעות הצטלקויות ו/או תעלות מפרישות באיזור המעורב, אך אין נטייה להתמזגות הנגעים; ובשלב הארלי השלישי והחמור ביותר ישנה נטייה להתמזגות הנגעים עד לקבלת שטח שלם שכולו צלקות ותעלות מפרישות. לפי מחקרים, לרוב המחלה מאובחנת כשהנגעים בשלב הארלי השני – כלומר לאחר שהכיסים המוגלתיים התפשטו והחלו להפריש מוגלה החוצה.

סקלה על שם סארטוריוס

סקלה נוספת לסיווג הידרדניטיס סופורטיבה שנחשבת יותר מורכבת מהסקלה על שם הארלי – קרויה 'סקלה על שם סארטוריוס' או 'ציון על שם סארטוריוס' (Sartorius Staging System/ Score), ולפיה קביעת שלב המחלה מבוצע על פי מספר מאפיינים במקביל: האזורים האנטומיים בגוף בהם התפתחו נגעים, מספר הנגעים וסוג הנגעים המעורבים (אבצס, נודולה, פיסטולה / תעלה מפרישה), המרחק בין הנגעים באזורי המחלה והמצאות רקמת עור תקינה בין הנגעים. כל אחת מקטגוריות אלה מקבלת ציון, ושכלול הציונים הוא הקובע את חומרת המחלה. סקלה זו פותחה על ידי רופאת העור קארין סארטוריוס ממכון קרולינסקה בשבדיה, וכיום פחות מקובלת בקליניקה, ומשמשת בעיקר במחקרים כדי לאמוד את השפעתם של טיפולים להידרדניטיס סופורטיבה. מספר חוקרים המליצו כי גם סקלה זו חסרה התייחסות למספר מימדים של המחלה, למשל לכאב שעלול להתלוות לנגעים.

עישון

עישון סיגריות מוכח כיום כגורם סיכון למחלות רבות, לרבות מחלות לב וכלי דם וסרטן, וכן נמצא בעבודות כגורם סיכון להתפתחות ו/או התלקחות של הידרדניטיס סופורטיבה. מחקר מגרמניה שפורסם בשנת 1999 בכתב העת Dermatology העלה כי רוב המאובחנים במחלה (88.9%) הם מעשני סיגריות בהווה. מחקר נוסף מצרפת קבע כי עישון סיגריות מעלה פי 4.16 את הסיכון להתפתחות המחלה. המנגנון הקושר בין עישון למחלה אינו ברור ואחת ההנחות כי הוא קשור לשיבושים במנגנון פעילות תאי דם לבנים מסוג 'נויטרופילים פולימורפים' שקשורים להתפתחות נגעים עוריים מסוגים שונים, למשל בפסוריאזיס של כפות הידיים והרגליים, ואולי גם בהידרדניטיס סופורטיבה. מאחר ועישון מהווה את אחד הגורמים להתפרצות מחלה ולהחמרתה – גמילה מעישון מומלצת כאמצעי טיפולי.

עמילואידוזיס

אחד הסיבוכים הנדירים של הידרדניטיס סופורטיבה הוא עמילואידוזיס – שם כללי לקבוצת מחלות שמאופיינות בשקיעה של חלבון דלקתי מסוג עמילואיד הקרוי 'סרום עמילואיד A' המצוי בדם. מצב זה עלול להתפתח כסיבוך למחלות כרוניות דלקתיות רבות, לרבות דלקות מפרקים וכן זיהומים כמו שחפת, וכן עשוי להופיע כעמילואידוזיס ראשוני שיש לו קשר למיאלומה נפוצה.

פוקס דן

'מחלת פוקס דן' (Fox den disease) היא כינוי נוסף להידרדניטיס סופורטיבה כמונח שמתייחס למבנה הנגעים האופייני שעשוי להזכיר 'מאורת שועל'.

פיודרמה גנגרנוזום

פיודרמה גנגרנוזום (Pyoderma Gangrenosum) היא מחלת עור נדירה יחסית שמתבטאת בכיבים דלקתיים בעור הנראים כפצעים פתוחים ונגרמים כתוצאה מזיהום באחת משכבות העור. בדומה להידרדניטיס סופורטיבה, פיודרמה גנגרנוזום מאפיינת נשים יותר מגברים, והיא פורצת לרוב בגילי הבגרות הצעירה – בין גיל 20 ל-50, ושכיחותה נאמדת ב-3 עד 10 לכל מיליון תושבים. עבודות קושרות בין הידרדניטיס סופורטיבה לבין סיכון מוגבר להתפתחות פיודרמה גנגרנוזום. חוקרים מאוניברסיטת מרילנד דיווחו ביוני 2015 כי הטיפול בתרופות ביולוגיות מקבוצת חוסמי TNF אלפא מועיל לאנשים שסובלים במקביל משתי המחלות.

פיסטולה

ראו ערך 'תעלה מפרישה'

פיצול עובי

שיטת פיצול עובי הקרויה STSG (קיצור של Split Thickness Skin Graft) היא שיטה לסגירת פצעים שנוצרו לאחר ניתוחי כריתה נרחבת בהידרדניטיס סופורטיבה, שבה נעשה שימוש בשתלים חלקיים המכילים רק חלק מהשכבות של העור. לשיטת פיצול עובי יתרון יחסי, מאחר והשתל אינו מכיל זקיקי שיער, שכיום מוכחים כמקור להתפתחות נגעי הידרדניטיס סופורטיבה. כמו כן, בשיטת STSG סיכון נמוך יותר להתפתחות סיבוכים, כשנעשה בה שימוש באזורים שמאופיינים בזיהומים, שהם האזורים העיקריים בהם מתפתחים נגעי הידרדניטיס סופורטיבה – למשל העכוז או המפשעה.

פרוגרסיבי

כמחלה כרונית, המהלך של הידרדניטיס סופורטיבה עשוי להיות 'פרוגרסיבי', כלומר מתקדם. דירוג המחלה בסקלה על שם הארלי מאפשר לעקוב אחר התפתחות המחלה והחמרתה עם השנים.

קדחת ים תיכונית

קדחת ים תיכונית משפחתית (FMF) היא תסמונת דלקתית כרונית שמאופיינת בהתקפי חום חוזרים המלווים בכאבי בטן, חזה ו/או מפרקים. ההתקפים נמשכים לרוב 72-12 שעות, ולעתים מלווים גם בפריחה עורית. ללא טיפול המחלה עלולה לגרור סיבוכים, לרבות עמילואידוזיס ופגיעה בכליות. המחלה שכיחה בעיקר בקרב יהודים יוצאי צפון אפריקה, ארמנים ובמדינות אגן הים התיכון. ראיות קושרות בין הידרדניטיס סופורטיבה לקדחת ים תיכונית, וכך, מחקר ישראלי שממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2017 של כתב העת Journal of Investigative Dermatology מצא כי המחלה מעלה פי 11.1 את הסיכון לקדחת ים תיכונית, ויתכן שהמנגנון האוטואימוני של קדחת ים תיכונית בעל קשר מולקולארי להתפתחות נגעי הידרדניטיס סופורטיבה בעור.

קירואינסופלציה

קירואינסופלקציה (Cyroinsufflation) הוא כינויו של טיפול חדש וניסיוני להסרת תעלות מפרישות של הידרדניטיס סופורטיבה באמצעות חנקן נוזלי.

קנביס רפואי

קנביס רפואי עשוי להקל על כאב שעשוי להתלוות לנגעי הידרדניטיס סופורטיבה. הידרדניטיס סופורטיבה כשלעצמה אינה מהווה התוויה לקבלת אישור לקנביס רפואי במשרד הבריאות, והטיפול מתאפשר רק באמצעות פנייה למרפאת כאב ובהתאם להתוויות הרגילות הנהוגות בחולים עם כאבים כרוניים: זכאים לחולים המטופלים במרפאת כאב במשך שנה לפחות לפני הגשת הבקשה ולאחר מיצוי אפשרויות טיפול מקובלות ובהמלצת מרפאת הכאב. מאמר שפורסם ביולי 2014 בכתב העת Dermatology Online Journal מצביע על האפשרות שקנביס רפואי עשוי להועיל לכאבים המאפיינים הידרדניטיס סופורטיבה, אם כי כיום אין מחקרים מקיפים שמוכיחים תועלת זו.

קרצינומת תאי הקשקש

קרצינומת תאי הקשקש (SCC, קיצור של Squamous cell carcinoma) היא סוג של סרטן עור המהווה כ-20% מהגידולים הממאירים בעור, ומתפתח משכבת האפיתל בעור. סרטן זה עשוי להתפתח גם מרקמות ריריות, בעיקר צוואר הרחם והגרון. קרצינומת תאי הקשקש מהווה את אחד הסיבוכים האפשריים של הידרדניטיס סופורטיבה, אם כי סיבוך זה נחשב לנדיר, ומתואר בעיקר בקרב גברים עם מחלה כרונית מתמשכת שפיתחו נגעים באזור פי הטבעת. 

קשריות לימפה

ראו ערך 'בלוטות לימפה'

קשריר

ראו ערך 'נודולה'

רטינואידים

רטינואידים הם תכשירים המכילים נגזרות של ויטמין A ומשפיעים על ההתמיינות תאי הגוף, ומנגנון הפעולה המדויק שלהם אינו ידוע. רטינואידים בכדורים מהווים קו טיפול שלישי בהידרדניטיס ספורטיבה. במקרה שהתרופות הביולוגיות אינן מועילות לנגעי המחלה, ובעיקר אציטרטין (נאוטיגאזון). לתרופות אלה מספר חסרונות, לרבות השפעתן שמתחילה לרוב רק החל מחודש לאחר תחילת נטילתן, ויעילותן המוגבלת רק לתקופה בה הן ניטלות. בנוסף, תרופות אלה מוגדרות 'רעילות מאוד בהיריון', ולכן אינן ניתנות לנשים בגיל הפריון שמהוות אוכלוסייה מרכזית להתפתחות הידרדניטיס סופורטיבה. רטינואידים ניתנים כיום להידרדניטיס סופורטיבה רק לגברים חולים ולנשים לאחר גיל הבלות. רטינואידים בצורות מתן שונות ניתנים כיום לטיפול במחלות עור נוספות, לרבות כטיפול סיסטמי בפסוריאזיס, אקנה, מחלות עור דלקתיות נוספות וסוגים של סרטן העור.

רטרקציה

רטרקציה (Retraction) ברפואת העור מתארת מצב של עיוות ותזוזה של רקמת העור לאחור או משיכה של העור כלפי פנימה, כתוצאה מנגע או תהליך ביולוגי כלשהו. נגעי הידרדיניטיס סופורטיבה בעור עשויים לערב רטרקציה של העור. גם צלקות עוריות שמתפתחות כתוצאה מנגעי המחלה עשויות לעבור תהליכי רטרקציה.

ריפוי בכוונה משנית

ריפוי בכוונה משנית ובקיצור 'ריפוי משני' מהווה את שיטת הריפוי המקובלת של פצעים לאחר כריתה נרחבת של נגעי הידרדניטיס סופורטיבה, ובמסגרתה הפצע נותר פתוח לאחר הניתוח באופן מכוון, ומתמלא ברקמה בריאה עם הזמן, מבלי לסגור אותו בתפרים. עם הזמן הפצע מתאחה ומתמלא ברקמת גרנולציה, דהיינו בכלי דם קטנים ורקמות חיבור – כחלק תהליך החלמה טבעי. בשיטה זו לרוב לקראת שחרור המטופל הביתה לאחר הניתוח ולאחר אשפוז של מספר ימים עד שבוע – מקובל לסגור את הפצע עם 'חבישת ואק'. בשיטה זו אמנם זמן ההחלמה ארוך יותר שנמשך לרוב מספר שבועות, ותיתכן צלקת קטנה לאחר איחוי הפצע, אולם הסיכויים להגלדה מוצלחת של הפצע הניתוחי הם הטובים יותר הן בהיבט הרפואי והן מבחינה אסתטית.

ריפוי בכוונה ראשונית

ריפוי בכוונה ראשונית ובקיצור 'ריפוי ראשוני' הוא שיטת הריפוי המקובלת של פצעי ניתוחים באמצעות תפרים. בהידרדניטיס סופורטיבה שיטת ריפוי זו מקובלת להסרת נגעים קטנים באמצעות חיתוך וניקוז או Deroofing. בשיטה זו עלולים להתפתח סיבוכים כשהתפרים אינם מבוצעים כהלכה, מכלל השיטות לטיפול בפצע הפתוח לאחר ניתוחי הידרדניטיס סופורטיבה – בשיטה זו הסיכון לנגעים חוזרים הוא הגבוה ביותר.

שלפוחית

שלפוחית היא קרום נפוח דמוי שק, וברפואת העור מתארת מצב של נגע נפוח שמתפתח על רקע דלקתי. נגעי הידרדניטיס סופרטיבה עשויים להתבטא כשלפוחיות מלאות במוגלה. 

שתל עור

שתל עור הוא פיסת עור שנלקחת מאזור אחר בגוף ומושתלת לצורך כיסוי פגיעה/ פצע/ כוויה/ חבלה בעור. בהידרדניטיס סופורטיבה שתל עור עשוי לשמש לסגירת פצע שנוצר לאחר ניתוח כריתה נרחבת, כשהמנתח משתיל על גבי הפצע הניתוחי שתל עור שנלקח מאזור בריא בגוף המטופל, לרוב הירך – לצורך איחוי הרקמה העורית. בשיטה זו נעשה שימוש כשמדובר בנגע נרחב ביותר שסגירתו באופן טבעי צפויה להתארך לשבועות ארוכים או חודשים, או כשמבחינה רפואית יש צורך לזרז ככל שניתן את ריפוי מקום הפצע על רקע מחלות נלוות מהן סובל המטופל.

תנגודת לאינסולין

תנגודת לאינסולין היא תיאור למצב רפואי שבו תאי הגוף מגיבים ביעילות מופחתת להורמון האינסולין ו"מתנגדים" לפעולתו, באופן שמעלה את הסיכון להתפתחות סוכרת. מחקרים מצביעים על כך שהידרדניטיס סופורטיבה קשורה בסיכון מוגבר לתנגודת לאינסולין, למשל מחקר מספרד שפורסם במאי 2018 בכתב העת JEADV והעלה כי לאחר נטרול משתנים מתערבים, המחלה מעלה פי 2.51 את הסיכון לתנגודת לאינסולין.

תעלה מפרישה

אחד הנגעים האופייניים להידרדניטיס סופורטיבה הוא תעלה מפרישה הקרויה בעגה המקצועית גם 'פיסטולה' – מעין כיס המתפתח על גבי העור המפריש מוגלה ומלווה בריח חריף.  ברפואת העור מקובל להבחין בין תעלה שיש לה שני פתחי יציאה למוגלה (כשניתן תיאורטית להכניס מחט דרך הפתח האחד ולהשחילו החוצה מהפתח השני) שמתפתחת כתוצאה משני אבצסים לבין סינוס שהוא נגע דומה לתעלה אך שיש בו רק פתח יציאה אחד. תעלה מפרישה עשויה להיות ארוכה, לעתים אף באורך גבוה מ-10 ס"מ. תעלות מפרישות מצריכות טיפול תרופתי ובמקרים חמורים טיפול כירורגי לצורך הסרתן.

תרופות ביולוגיות

תרופות ביולוגיות הן דור חדש של תרופות שמבוססות על ביולוגיה מולקולרית ופועלות על מנגנון מולקלורי שגורם למחלה מסוימת או מחמיר אותה. בשנים האחרונות נכנסו לשימוש תרופות ביולוגיות למחלות סרטן וכן למחלות כרוניות דלקתיות מסוגים שונים. בהידרדניטיס סופורטיבה משמשות התרופות הביולוגיות כקו טיפול שני, כשהוכחה יעילותן של תרופות מקבוצת מעכבי TNF אלפא, ובעיקר יומירה שהיא היחידה שרשומה לטיפול במחלה.

Deroofing

טיפולים מסוג Deroofing הם טיפולים פולשניים להסרת תעלות מפרישות ונגעים חוזרים בהידרדניטיס סופורטיבה המדורגת לרוב ברמות חומרה קלות 1 ו-2 במדד הארלי. בטיפולים אלה, המהווים למעשה סוג של ניתוח מקומי ל'חיתוך וניקוז', נעשה ניסיון לשמר רקמת עור בריאה תוך הסרה ממוקדת של ה'גג' (roof) של הנגע שהתפתח - בין אם מדובר בתעלה מפרישה, סינוס או נגע מסוג אחר. לאחר זיהוי הנגע בבדיקה פיזית מוזרק למקום חומר למתן הרדמה מקומית, תחילה לאזור שמקיף את הנגע ובהמשך לנגע עצמו. במהלך הניתוח מחפש הרופא אחר פתחי יציאת מוגלה, ולאחר שאלו אותרו – מוסרים הפתחים באופן ממוקד והמוגלה שבבסיס התעלה מנוקזת, כשרקמת העור מתחת לפתח העליון אינה מוסרת. ברוב המקרים, הפצעים שנוצרים בעקבות ניתוחים אלה מגלידים באופן עצמוני ומותירים צלקת קטנה שאיננה בעייתית בהיבט הקוסמטי. טיפולים אלה נעשים בשיטה כירורגית או בלייזר. 

MRI

MRI היא בדיקת הדמיה מסוג 'דימות תהודה מגנטית' (Magnetic Resonance Imaging) שעושה שינוי בקרינת רדיו ובשדה מגנטי וקוראת את תנועות אטומי המימן שבמולקולות המים בגוף – תנועה שמשתנה בהתאם לסוג הרקמה. תחילה מגנט עוצמתי משפיע על אטומי המימן, ובהמשך גלי רדיו שמוקרנים מהמכשיר מניעים את אטומי המימן בדפוסים משתנים בהאם לרקמות השונות, ובאופן שמאפשר לייצר תמונה תלת מימדית של איברי גוף פנימיים. יתרונה של הבדיקה שהיא איננה כרוכה בחשיפה של הגוף לקרינה. בהידרדניטיס סופורטיבה נעשה שימוש בהדמיות MRI לאבחון המחלה – כדי להעריך את מידת חודרניות הנגעים וכן להערכת התגובה לטיפול והערכה לפני התערבות ניתוחית. ההדמיה המקובלת ביותר היא MRI של האגן במקרה של התפתחות נגע בסמוך לפי הטבעת להערכה לפני מתן טיפול ביולוגי ולפני ניתוח, במטרה לבחון האם הנגע חודר לרקטום ולשלפוחית השתן.

NSAIDs

תרופות מקבוצת NSAIDs הן משככי כאבים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים (Non Steroidal Anti-Inflammatory Drugs), שנמכרים בחלקם ללא מרשם רופא כמו החומר הפעיל איבופרופן (נורופן, אדוויל ואדקס) ובחלקם במרשם כמו נפרוקסן (נקסין). מחקרים העלו כי תרופות מקבוצת NSAIDs עשויות להקל על הכאבים והנפיחויות המאפיינים נגעים של הידרדניטיס סופורטיבה, אולם אין כיום עדויות כי הן מסייעות לטיפול בנגעים ולהעלמותם.

STSG

ראו 'פיצול עובי'

בהכנת הכתבה סייעה ד"ר אריאלה הפנר, מנהלת המרפאה להידרדניטיס סופורטיבה ומנהלת המרפאה לכיבים כרונים ופצעים קשיי ריפוי במערך העור במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) ומנהלת קהילת HS ב"כמוני" 

עדכון אחרון: פברואר 2019