קשיי פוריות אינם רק בעיה פיזיולוגית, אלא גם מהווים מצב רגשי מורכב עם השפעות עמוקות על בריאותה הנפשית של האישה ועל איכות חייה, ולעתים על התא המשפחתי כולו. אמנם לפי הערכות, שיעור גבוה יחסית של אחד מכל שמונה זוגות מתמודדים עם בעיות פוריות, אך מעבר לסטטיסטיקה – ההתמודדות הנפשית עשויה להיות משמעותית עבור כל אישה, גבר או זוג שמתמודדים עם בעיות פוריות.

נשים שנדרשות לטיפולי פוריות לרוב מתמודדות ברקע עם 'רכבת הרים רגשית', ועשויות לחוות קשת רחבה של רגשות, לצד השפעה אפשרית משמעותית על זהותה של האישה ועל קשריה החברתיים. התחושות מועצמות גם על רקע הלחצים החברתיים והתרבותיים להביא ילדים לעולם, שיש להם נוכחות משמעותית במיוחד בתרבות הישראלית. כתוצאה מכך, רבות מהמתמודדות שפונות לטיפולי פוריות מתמודדות גם עם מתח נפשי ברמה גבוהה, וכן עם דיכאון וחרדות.

המסע הנפשי שמלווה את טיפולי פוריות מהווה חוויה ייחודית לכל אישה, וכרוך בציפייה גדולה להיריון עתידי וכמיהה לילדים.

לאורך תהליך טיפולי פוריות שעשוי לארוך חודשים ואף שנים ארוכות של המתנה על רקע נסיבות רפואיות ו/או חברתיות, חשוב לפנות לתמיכה נפשית ככל שעולה הצורך.

גם טיפולי שימור פוריות מלווים באתגרים נפשיים, ומצריכים במקרים רבים לימוד של שיטות להתמודדות נפשית מועילה. ביחידות להפריה חוץ גופית (IVF) בבתי החולים בישראל מוצעים שירותי טיפול של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים שיכולים לסייע להתמודדות בהכנה נכונה לקראת הטיפולים הצפויים ובתיאום ציפיות. אלו עשויים לצמצם התמודדות עם קשיים רגשיים ולקדם התמודדות מוצלחת עם הטיפולים והאתגרים שבדרך.

התמודדות רגשית ונפשית עם בעיות פוריות

נשים עם קשיי פוריות נדרשות להתמודדות נפשית מורכבת, ורבות מהן נוטות לפתח מצוקה נפשית.

"המטופלים שמגיעים לטיפולי פוריות – נשים, גברים וזוגות, מצויים במצב של מצוקה קבועה, מתח ולחץ תמידי", אומרת ד"ר נירית פליבצקי, עובדת סוציאלית מומחית בריאות וטראומה במרפאה לפוריות במרכז הרפואי כרמל מקבוצת הכללית. במהלך ההתמודדות עם טיפולי פוריות עולים מגוון רגשות שחשוב להכיר ולהבין, רגשות שעשויים להיות חלק "נורמטיבי" מהתהליך. "יש תחושות של חריגות, איך כולם מצליחים להביא ילדים לעולם בקלות; יש תחושות של אשמה; יש תחושות של בגידה של הגוף; יש תחושות כישלון, עצב ובלבול ופגיעה בערך העצמי. המצב מייצר קונפליקטים רבים בזוגיות ופגיעות מאוד גבוהה למצבים שנראים מובנים מאליהם לחברה, למשל מפגש עם אישה בהיריון או תמונה של זוג או אימא עם תינוק בעגלה – מצב שעשוי לייצר ריחוק חברתי והסתגרות. המטופלות נמצאות 'בין עולם הבריאים לעולם החולים', כי המטופלים במרפאות פוריות הם בריאים ומתפקדים, ויש גם  ציפייה חברתית מהם להמשיך ולתפקד, אבל הם עוברים את אחת התקופות הקשות בחיים".

סיבות רפואיות שונות יכולות להוביל לבעיות פוריות של האישה. בכ-15% עד 30% מהמקרים לא ניתן לספק הסבר מניח את הדעת לבעיות הפוריות של האישה, ובמצבים אלו מתמודדת האישה עם מתח נפשי רב יותר שעשוי להיות מלווה בתחושות אשם רבות והתבודדות מהסביבה.

גם מטופלות שנדרשות לטיפולי שימור פוריות מתמודדות עם אתגרים נפשיים משמעותיים. כשמדובר בסיבה רפואית, לרוב המצב מלווה בהתמודדות עם מחלות ובעיות נוספות, למשל אבחון במחלת הסרטן, שהטיפול בה דורש שימור פוריות מקדים.

גם נשים שפונות לשימור פוריות מסיבות סוציאליות מתמודדות עם מצב נפשי מאתגר. לדברי ד"ר פליבצקי, "חלקן מתמודדות עם מחשבות על כישלון – למה לא השיגו זוגיות, אולי היו צריכות להתפשר בעבר על בן זוג". התהליך כולל לרוב הרהורים על נושא שימור הפוריות מצד המטופלת וקבלת החלטות, התעוררות רגשות מסוגים שונים לאחר ההחלטה, כגון בלבול, חרדה, פחד, אי ודאות, מחשבות מטרידות והצפה באינפורמציה; והתמודדות במהלך הטיפול שעשויה להיות מאתגרת על רקע התמסרות לטיפולים. לעתים הנשים מתמודדות עם רזרבה שחלתית נמוכה, אך מגלות זאת רק בגיל המבוגר, כשכבר מאוחר מדי ואין די ביציות לשמר – מצב שמלווה במפח נפש גדול. 

מתח נפשי מוגבר הוא לעתים גם תוצר של ציפיות חברתיות ותרבותיות גבוהות להביא ילדים לעולם – ציפיות שנחשבות לגבוהות במיוחד בתרבות הישראלית. על חוזקה של הכמיהה לילדים בישראל בהשוואה למדינות מערביות אחרות – מעידים גם נתונים סטטיסטיים רבים. שיעורי הפריון בישראל גבוהים משמעותית מאלו שנהוגים במערב. .לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, נכון לשנים 2022-2021, שיעורי הפריון הכולל בישראל עומד על 3 ילדים בממוצע לאישה, והוא גבוה ביותר מכלל מדינות ארגון, גבוה משמעותית מהשיעור בצרפת (1.8), ארה"ב (1.66), גרמניה (1.58), בריטניה (1.53), רוסיה (1.49) ויפן (1.3). הרצון העז לילדים בישראל גם משתקף בהיותה שיאנית טיפולי פוריות (IVF). בסקר בינלאומי שנערך ב-48 מדינות על ידי חוקרים מקנדה, ופורסם עוד באביב 2002 בכתב העת Human Reproduction Update, תועד בישראל השיעור הגבוה ביותר של מחזורי טיפולי הפריה לשנה ביחס לאוכלוסייה (1,657 למיליון), הרבה מעל לאיסלנד שהייתה במקום השני (899 למיליון), ומעל צרפת (610 למיליון), בריטניה (441 למיליון), גרמניה (417 למיליון), ארה"ב (126 למיליון), יפן (101 למיליון) ובתחתית קזחסטן (2 למיליון).

מחקרים רבים מצביעים על רמות גבוהות של דיכאון וחרדה, שמפתחות נשים עם בעיות פוריות, "בהיקפים דומים לאלו שמדווחים בקרב חולים במחלות קשות", מציינת ד"ר פליבצקי. "המצבים האלה לא בהכרח קיימים כבר מלכתחילה ולעתים מתפתחים עם הזמן, ככל שמספר הטיפולים הכושלים עולה. להיות בטיפולי פוריות זה כמו 'רכבת הרים רגשית' שיש בה עליות ומורדות, שאין בהכרח שליטה עליהן".

לפי מטה אנליזה שפורסמה באפריל 2020 בכתב העת Fertility Research and Practice, שהתבססה על מחקרים בהשתתפות 5,055 נשים עם בעיות פוריות, מעל לשליש (36%) מתמודדות עם תסמיני חרדות, בהן מעל למחצית מאלו המתגוררות ממדינות עם רמת הכנסה נמוכה עד בינונית (54.24%) ורבע מתושבות מדינות עם רמת הכנסה גבוהה (25.05%). מטה אנליזה נוספת, שפורסמה במארס 2021 בכתב העת Fertility Research and Practice, בהתבסס על מחקרים שבחנו 9,679 נשים עם בעיות פוריות – כחמישית (21%) עד מחצית (52.2%) מתוכן מתמודדות גם עם תסמיני דיכאון, לפי שאלונים שונים שפותחו כדי להעריך את היקף התופעה.

בישראל, מחקר שבוצע במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון וממצאיו פורסמו בשנת 2012 בכתב העת Psychology, Health & Medicine, בחן את מצבן ששל 302 נשים בגילי הפריון (גיל 42-25), שכשליש מתוכן (31.8%) דיווחו על חוויות לידה טראומטיות, בין השאר על רקע בעיות פוריות. המחקר זיהה קשר בין החוויות השליליות סביב היריון ולידה לבין סיכון גבוה יותר לכאבים ולתסמיני דיכאון.

הפגיה בבית החולים ברזילי. שיעור הילודה הגבוה בישראל מעמיס על המתח הנפשי של המתמודדות עם בעיות פוריות (צילום: Shutterstock)

המסע הנפשי במהלך הטיפולים

טיפולי פוריות כרוכים באתגרים נפשיים רבים. "אלו טיפולים שמלווים במתח נפשי מובנה. בטיפולי הפריה חוץ גופית כל חודש נמצאים לפחות שבועיים במצב של ציפייה והמתנה – כן או לא אכנס להיריון, ויש התמודדות משמעותית עם אכזבות", מתארת ד"ר פליבצקי. "אנו כבני אדם מתורגלים בדפוס של 'סיבה ותוצאה', ובטיפולי פוריות לפעמים עושים הכול נכון ו'לפי הספר' ועדיין אין הצלחה. רוב הנשים והזוגות הצעירים שמגיעים לטיפולים הם צעירים עובדים ומתפקדים שרגילים לקדם דברים ביוזמתם, ועשוי להתפתח תסכול רב כשהם משקיעים כל הנדרש בטיפולים, אך נאלצים להתמודד עם אי ודאות וכישלונות. זה מוביל להרבה כעס, ייאוש וקנאה כלפי הסביבה".

טיפולי הפריה חוץ גופית, ולצידם גם בטיפולי שימור פוריות, כרוכים בתהליכים מתמשכים של קבלת החלטות, שחלקם מורכבים ביותר:

• החלטות לגבי סוגי הטיפולים: האם לבצע מיד טיפולי הפריה חוץ גופית או לנסות קודם הזרעות? יש מטופלות שמבקשות לנסות בשלב הראשון הזרעה, אך לעתים הרופאים דוחקים שאין זמן.

• החלטות לגבי מספר מחזורי הטיפול: בטיפולי שימור פוריות יש מטופלות שמגיעות בשני מחזורים למספר מצומצם של ביציות, והרופאים ממליצים לבצע מחזור נוסף, אבל המטופלת כבר מותשת.

• החלטות על פניה לטיפולים חלופיים: יש מטופלות שמגיעות לטיפולי פוריות בגיל מבוגר, בגילי 43-42, ולא יודעות עד מתי לנסות ומתי לוותר ולהמשיך לתרומת ביצית, כאשר יש גם שיקולים כספיים שנלווים להחלטה. לעתים נוספת לכך התלבטות האם לפנות לטיפולי פונדקאות.

מספר מחקרים מדגימים את התהליכים המורכבים שעוברות נשים בטיפולי הפריה חוץ גופית. בין האתגרים שהנפש עוברת בטיפולי הפריה – ניתן למנות חוויות של אובדן על מצבים כגון אי קליטה של העובר המופרה וכמובן במצבים של הפלה שעלולה להופיע בשלב מתקדם להיריון; אובדן חלום "המשפחה המדומיינת", כישלון טיפולי הפריה, תחושת חוסר שליטה על התהליך ותוצאותיו ופגיעה באינטימיות עם בן הזוג שנפגעת כשיש צורך לעבור טיפולים אינטנסיביים לצד נשים נוספות. מאחר וכל התרחישים הללו אינם נפוצים – תחושות אלה במקרים רבים אינן מובנות לאנשים בסביבה.

במחקר אמריקאי מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו, שפורסם באוגוסט 2012 בכתב העת Fertility and Sterility, תואר כיצד מחזור טיפולי הפריה שנכשל מוביל לעלייה ממוצעת של ארבע נקודות בציון הדיכאון של נשים ולעלייה של 5 נקודות בציון החרדה, בהתבסס על שאלונים מוכרים. במחקר נוסף מהולנד, שפורסם באוגוסט 2006 בכתב העת Human Reproduction Update, נמצא כי רוב הנשים מצליחות להסתגל לכישלונות בטיפולי הפריה, וכאשר מופיעה הצלחה – הרגשות השליליים נעלמים כלא היו. בסיכויים גבוהים יותר להסתגל לכישלונות מצויות נשים עם ניסיון רב יותר בטיפולים וכן נשים עם דפוס אישיות שנוטה פחות לדכדוך ונשים עם רשת תומכת חברתית רחבה יותר מלכתחילה. במדינות כמו ארה"ב שבהן הרפואה פרטית – נשים שעוברות טיפולי פוריות נדרשות להתמודד גם עם מתח נפשי על רקע הוצאות כספיות בלתי מבוטלות.

מספר עבודות מזהות תהפוכות גם במצבן הנפשי של מי שנדרשות לעבור טיפולי שימור פוריות. ככלל, מחקרים מצביעים על כך שהגורם שמשפיע יותר מכל על יכולת התמודדות טובה יותר עם טיפולים לשימור הפוריות הוא הכמיהה לילדים. במחקר אמריקאי מאוניברסיטת נורת'ווסטרן שפורסם בספטמבר 2013 בכתב העת Fertility and Sterility, נמצא כי נשים שנדרשות לטיפולי שימור פוריות נוטות להתמודד עם מצוקה נפשית קשה יותר מנשים שעוברות טיפולי הפריה – אם כי במחקר נכללו נשים שעברו טיפולי שימור פוריות על רקע טיפולים למחלת הסרטן. במחקר זה, מעל לשליש מהנשים בטיפולי פוריות (37%) ומעל לעשירית מהנשים בטיפולי הפריה חוץ גופית (11%) התמודדו עם תסמינים קליניים לפני תחילת טיפול הפוריות. בהשוואה לנשים בטיפולי הפריה, אלו שהופנו לטיפולי שימור פוריות גם היו פחות אופטימיות לגבי סיכויי הצלחת הטיפול בהבאה עתידית של ילדים לעולם. במחקר אמריקאי שבחן את התגובות לטיפולי שימור פוריות מסיבות סוציאליות, שפורסם באוקטובר 2020 בכתב העת Journal of Assisted Reproduction and Genetics, נמצא כי אלו חוו רמות לחץ בטיפול שדומות לרמות הלחץ של נשים בטיפולי הפריה, כאשר סיכויים גבוהים יותר למתח נפשי מוגבר תועדו בקרב נשים צעירות יותר וכאלו שנדרשו לעבור יותר מחזורי שאיבות.

טיפולים לשימור פוריות מלווים בתעצומות נפשיות משמעותיות סביב השאיפה לילדים. בעבודה של חוקרים ישראלים ואמריקאים, שפורסמה בספטמבר 2021 בכתב העת Medical Anthropology Quarterly, והתבססה על ראיונות בקרב 71 נשים יהודיות שעברו טיפולי פוריות ביחידות להפריה חוף גופית בארה"ב ובישראל, נמצא כי שימור פוריות באמצעות הקפאת ביציות מהווה אמצעי עבור הנשים, חילוניות ודתיות משתי המדינות, למימוש הכמיהה הנטועה תרבותית ביהדות להביא ילדים לעולם. הצורך העז להביא ילדים לעולם השתקף בין השאר בדבריה של המטופלת מוריה, שעברה טיפולי הקפאת ביציות על רקע מחלת הסרטן, וצוטטה כשאמרה כי "כיום כשנשים צעירות מבקשות ממני עצה, אני אומרת להן לעשות הכול מראש, לעשות כל דבר שביכולתן לעשות.. כי כמה קשה ומאתגרת שמחלת הסרטן, אם שורדים אותה – היא עוברת, אבל הפוריות נשארת איתך גם אחרי.. אמרתי כל הזמן לרופאים שלי שעבורי המחלה לא נגמרה – עד שאביא ילדים לעולם".

התמיכה הנפשית בטיפולי הפריה חוץ גופית

בטיפולי הפריה חוץ גופית, כמו גם בטיפולי שימור פוריות, מודגש לרוב על ידי הצוות המטפל בעיקר הצד הרפואי של הטיפול, והנשים נוטות להיות עסוקות בתהליך עצמו: בביצוע הבדיקות, נטילת ההורמונים וההכנה לשאיבת הביציות.

אולם לצד ההיבטים הרפואיים, חשוב שלא להזניח גם צדדים נפשיים – ולחפש תמיכה נפשית בשעת הצורך.

כיום בכל היחידות להפריה חוץ גופית שבהן מוצעים טיפולי הפריה ושימור פוריות ניתן לפנות לשירות טיפולי של עובדים סוציאליים ו/או פסיכולוגים ללא תשלום נוסף. "שירותים אלה כוללים שיחות אישיות, זוגיות וקבוצתיות לצורך מתן כלים להתמודדות קלה יותר עם האתגרים שנלווים לטיפולים", מספרת ד"ר פליבצקי. "אני נוהגת לפגוש את המטופלות והמטופלים במרפאה או בזום, כי מדובר באנשים עובדים שמפסידים ימי עבודה לצורך הטיפולי עצמם, לכן חשוב להקל עליהם בתמיכה הנפשית. אני משתדלת שהמפגשים הראשונים יהיו פנים-מול-פנים, או במקרים של משבר משמעותי. כיום אפשר לייצר שיחות בונות ומועילות גם דרך הזום, אפילו במפגש קבוצתי".

יש מרפאות הפריה חוץ גופית שבהם מיודעות כלל הנשים לגבי השירות לתמיכה נפשית, שניתן ללא תשלום נוסף, ובחלק מהמרפאות מופנים מטופלים לשירות דרך הרופאים והאחיות כשיש סימנים שנדרשת התערבות. "יש מקרים בהם אחיות ממליצות על התערבות, ואני יוצרת קשר במהירות עם המטופלת או הזוג ומציעה תמיכה, ברוב המקרים האנשים נענים בחיוב", מספרת ד"ר פליבצקי.

הטיפולים ניתנים בשיחות כטיפולי פסיכותרפיה, וכוללים מספר היבטים חשובים:

• במקרים רבים המטופלים לא מכירים מספיק את התהליך הקשור בטיפולי הפוריות שהם אמורים לעבור. לדברי ד"ר פליבצקי, "יש לעתים חוסר ידע על התהליך, למרות שהמידע בנושא זמין. חשוב להציג בפני המטופלים את התהליך הטיפולי המתוכנן, ולעשות תיאום ציפיות. חשוב להבין שלטיפולי פוריות נדרשים סבלנות, תמיכה הדדית, עמידות ומשאבי התמודדות רגשיים פנימיים וחיצוניים. הטיפולים כוללים הצלחות ולעיתים גם כישלונות, ומחלקים אלו מורכב המסע האישי של כל אחת ואחד וחשוב להימנע מהשוואות"

• במסגרת התמיכה מתבצעת בדיקה לרשתות התומכות שעומדות בבית לרשות המטופלות והזוגות. "לפעמים יש משפחה תומכת בבית שיכולה לסייע מאוד, אבל התמיכה יכולה בקלות להפוך גם למערכת לוחצת, כשהאימא שואלת כל הזמן את הבת 'מה קורה?' ו'איך הטיפולים מתקדמים?'. חשוב לתת על כך את הדעת ולהציג כלים להתמודדות עם מצבים מסוג זה", אומרת ד"ר פליבצקי.

• חשוב לבחון במסגרת התמיכה את מי לשתף במידע על טיפולי הפוריות. ד"ר פליבצקי מפרטת כי "יש נשים שחייבות לשתף במקום העבודה על הטיפולים, כי הם דורשים לצאת לפני הזמן או להגיע באיחור. לעתים השיתוף מקל כי כששומרים על הטיפולים בסוד, מתבזבזת אנרגיה רבה מיותרת. אבל כל מקרה הוא לגופו, ויש מקרים מורכבים שבהם כשהסביבה יודעת על הטיפולים, הלחץ גובר, וחשוב להיות מודעים לנושא מראש ולמצוא מענה הולם".

הטיפולים התומכים נפשעת במרפאות הפוריות מתמקדים בשיחות ובפיתוח כלים נוספים, לרבות שיטות הרגעות כמו נשימות עמוקות ושיטות מדיטציה ומיינדפולנס.

במקרים מסוימים במסגרת תהליך ההכנה הנפשית לטיפולים מתבצע תהליך תיאום ציפיות עם הצוות המטפל שמקל על ההתמודדות הרגשית. "הצוות הרפואי לא תמיד מכיר את המצב הרגשי האישי של כל מטופלת, ולעתים צריך לכוון אותו במקרים הנדרשים. כשהצוות מפגין רגישות כללית וספציפית לנושאים שחשובים למטופלת – זה עשוי לשפר מאוד את יכולת ההתמודדות", מספרת ד"ר פליבצקי. "כך, למשל, יש נשים שכשהן מגיעות לחדר הטיפולים הן קופאות נאלמות, וצריך מראש להכין אותן לכתוב מראש מה המסרים שהן ירצו לומר לרופאים ולאחיות. יש מטופלות שמראש מבהירות שטון דיבור תקיף עשוי להכניס אותן למתח, אז אני מבצעת תיאום ציפיות עם הצוות, וכשטון הדיבור רגוע יותר, הן יותר נרגעות ומשתפות פעולה בטיפול, באופן שמשפר את שביעות הרצון שלהן ושל הצוות גם יחד". ד"ר פליבצקי מספרת כי במרפאת הפוריות של המרכז הרפואי כרמל היא יזמה לאחרונה סדנה לצוותים הרפואיים כדי להעלות מודעות לרגישות הנדרשת כלפי מטופלות שעברו אירועים טראומטיים בעבר במהלך טיפולי פוריות.

מחקרים מהעולם מציגים עדיין הסתייגות מסוימת מטיפולי תמיכה נפשית אצל המטופלים במרפאות פוריות. לפי סקירת עבודות בנושא שפורסמה באוקטובר 2020 בכתב העת Journal of Assisted Reproduction and Genetics, רק עד לרבע (25%) מהמטופלים ביחידות הפריה פונים לשירותי תמיכה נפשית, וכ-5% בלבד משתתפים בקבוצות תמיכה שלרוב מוצעות ביחידות אלה בחינם, וזאת למרות ששיעור גבוה בהרבה חווים מתח נפשי מוגבר סביב הטיפולים. בין נסיבות להרתעות משירותים אלה: חוסר הבנה על התועלת של התערבות נפשית, חוסר בזמן והגבלות במקום העבודה. יש לציין כי בישראל לא בוצעה בדיקה דומה לבחינת המגמה.

השתתפות בקבוצות תמיכה עשויה להקל בהתמודדות עם טיפולי פוריות (צילום: Shutterstock)

טיפים להתמודדות נפשית מוצלחת בטיפולי פוריות

כדי לשפר את יכולת התמודדות עם טיפולי פוריות, מומלץ לשים לב לנושאים הבאים:

• לשמור על תקשורת גלויה וכנה עם בן/ בת הזוג, המשפחה וקרובים לגבי התחושות שצפות במהלך הטיפולים, תוך שיתוף בתחושות, מחשבות, פחדים ותקוות. חיזוק הקשר הרגשי הזוגי יכול לסייע להתמודדות הנפשית המאתגרת בתקופת הטיפולים.

• לחפש תמיכה נפשית מקצועית ככל שיש צורך, לרבות פנייה לשירות הסוציאלי ביחידות להפריה חוץ גופית ולקבוצות תמיכה.

• להעמיק את ההבנה על מהלכי הטיפולים וההיבטים הרפואיים. כשהמטופלים יודעים למה לצפות בטיפולי הפוריות ומה סיכויי ההצלחה – הדבר עשוי להקל בהתמודדות עם המתח הנפשי ולהפחית תסמיני דיכאון וחרדה.

• לבצע תיאום ציפיות עם הצוות המטפל ולהעביר לצוותים המטפלים בקשות שנוגעות לרגישויות אישיות.

• דאגה עצמית ופינוק חשובים בתקופות של מתח נפשי, וחשוב שלא לשקוע בדכדוך ובסגפנות, לשמרה איכות חיים בריאה וטובה ולעסוק בתחביבים אהובים כמו קריאה, בישול, צפייה בסרטי קולנוע קלאסיים ועוד. כל אלה עשויים להפחית מתח נפשי ולשפר את החוסן הנפשי.

• להשתמש בטכניקות הרגעות במקרים של מתח נפשי מוגבר, למשל בנשימות מעגליות ובשיטות מעולמות המדיטציה והמיינדפולנס.

• לקבוע גבולות לטיפולי פוריות בין שלל משימות החיים כדי לשמור על איזון נפשי. לוודא שמוקדש זמן מסוים מחיי היומיום גם לעניינים אחרים כדי שלא לגרום לנושא להשתלט על סדר היום ולאפשר התאווררות וחידוש כוחות.

• להבין שלטיפולי הפוריות נדרשים משאבי התמודדות שאינם חלק ממעגל החיים הנורמטיבי. יש עליות וירידות שאינן בשליטת המטופלים, אך במקרים רבים התהליך מביא להתפתחות צמיחה ותובנות חדשות ומעצימות אצל הנשים ו/או הזוגות המתמודדים.

ד"ר נירית פליבצקי היא עובדת סוציאלית מומחית בריאות וטראומה במרפאה לפוריות במרכז הרפואי כרמל מקבוצת הכללית

עדכון אחרון:  יוני 2024