טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
הטרשת הנפוצה תהפוך למחלה נשלטת כמו האיידס
כינוס חדש סוקר את החידושים האחרונים בתחום הנוירואימנולוגיה
המורכבות של המערכת החיסונית ומערכת העצבים הופכים את תחום הנוירואימונולוגיה לאחד מתחומי המחקר המרגשים והמאתגרים ברפואה המודרנית.
בסוף אוקטובר התקיים בברצלונה קונגרס ה- X הבינלאומי לנוירואימנולוגיה. האירוע הדגיש את ההתקדמות המחקרית והיתרונות הרבים שנרכשו במהלך השנים האחרונות, תודות לטכנולוגיות חדשות, אך גם הדגישו את הדרך הארוכה והמפרכת שנותרה עוד לעבור. כ- 1,000 מדענים השתתפו בכינוס ושיתפו ידע בנוגע לסמנים ביולוגים, טיפולים אימוניולוגים עתידיים, אסטרטגיות לשימוש עתידי בתאי גזע ועוד נושאים הנמצאים בפיתוח וייתכן שיהוו את הפיתרון העתידי הנכון.
הטרשת הנפוצה מהווה את המוקד העיקרי לחקר הנוירואימנולוגיה. מחלה אוטואימונית זו (בה המערכת החיסונית תוקפת "בטעות" רקמות של הגוף) גורמת להרס מעטפת המיאלין המגנה על תאי העצב ומובילה לתהליך הדרגתי בו נפגעים תפקודים עליהם תאי העצב אחראיים. מחקרים אחרונים, אשר בחנו את הקשר למידע הגנטי, זיהו 20 גנים הקשורים למחלה ועל כן חשודים כתורמים להתפרצותה. הקהילה המדעית מעריכה שבשנתיים הקרובות ימצאו כבר 80 גנים הקשורים לטרשת נפוצה, אשר ייצרו תמונה ברורה ומובנת יותר לגבי הבסיס הגנטי של המחלה. מערכות ממוחשבות חדשות מאפשרות ניתוח מודלים מורכבים היכולים לנתח ולהתחשב בתהליכים ביולוגים, מידע גנטי, מולקולרי, פיסיולוגי ומידע קליני, בכדי לפענח את המכניזם מאחורי הטרשת הנפוצה.
המיכשור המתקדם שמאפשר קבלת מידע רחב הכולל מרכיבים גנטיים, כמו גם כלי ההדמיה המתקדמים ( כמו ה- MRI) שמאפשרים לראות את ביטוי המחלה במוח ועמוד השדרה, משולבים יחד כדי לעמוד על הדרך בה הגנים משפיעים על המחלה. הפעילות הדלקתית הפוגעת בתאי העצב (Neuroinflammation) והמתווכים שמביאים לפגיעה במיאלין הם שני תהליכים שמושכים עיניין מרכזי במחקר. כבר כיום ישנם טיפולים שמצליחים לצמצם את הפעילות הדלקתית, רבים מן החוקרים מאמינים, כי אנו קרובים ליום, שכשאשר המחלה מאובחנת בשלב מוקדם תוכל להיחשב כמחלה נשלטת, ללא המשך התדרדרות, כמו שהושג בעקבות המחקר במחלת האיידס.
לצערנו, חסרות אסטרטגיות לשיקום רקמות ותאי עצב שכבר נפגעו. טיפול בתאי גזע הצליח ומיושם במחלות המטו-אונקולוגיות וכמה ניסויים מוקדמים אפשרו את הניסוי הקליני הראשון בו יבחנו את יעילותם של תאי גזע מסוגים שונים לשיקום הפגיעה בטרשת נפוצה. כיוון נוסף, הוא בחינה מכיוון ה- Pharmacogenomics, כלומר זיהוי מאפיינים גנטיים המשפיעים על יעילות ובטיחות התרופה, כך שתשתפר יכולת הניבוי לתגובת המטופל לתרופה זו או אחרת.
מתוך ה- Medical News TODAY
תרגום ועריכה: ערן ברקוביץ'.