חוקרים ביקשו לבחון את הרגלי התזונה של ילדים בגיל הרך בבאר שבע. במהלך המחקר פרץ מבצע עופרת יצוקה וטרף את הקלפים. לצוות ניתנה האפשרות לבחון בזמן אמת את השכיחות של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) ומשתנים הקשורים לה, בקרב ילדים שנחשפו להתקפות הגראדים. 

המחקר החדש בדק את הקשר בין סימפטומים פוסט-טראומטיים ומשתנים סוציו-דמוגרפיים, משתנים משפחתיים וסימפטומים פסיכוסומטיים, בקרב 160 ילדים בגילאי ארבע עד שש וחצי שנים.

האימהות רואיינו לגבי סימפטומים פוסט-טראומטיים ופסיכוסומטיים בקרב ילדיהן וכן לגבי תגובתן שלהן למצב המלחמה.

את המחקר ערכו פרופ' דנית שחר ופרופ' דרורה פרייזר מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן- גוריון וד"ר ורד שריקי קאופמן, בשיתוף עם ד"ר מיכל פרוי וד"ר גל מאירי, מהיחידה הפסיכיאטרית לגיל הרך במרכז הרפואי סורוקה. למחקר תרמו גם פסיכולוגים מאוניברסיטת ייל בארצות הברית ומומחים מבית החולים שיבא.

מהתוצאות שפורסמו בכתב העת Depression & Anxiety, עולה כי 8.4% מהאימהות ו-21% מהילדים נמצאו כסובלים מסימפטומים פוסט טראומטיים משמעותיים.

המחקר מחזק את המידע על הקשר ההדוק בין גוף ונפש: מדיווחי האימהות עולה כי בקרב ילדים שאובחנו עם פוסט טראומה הייתה עליה בסימפטומים פסיכוסומטיים כמו עצירות, שלשול וכאבי ראש. 

כשהחוקרים בחנו גורמים שמעלים את הסיכון לאבחנה של פוסט טראומה, נמצא כי למשתנים סוציו-דמוגרפיים לא הייתה השפעה על הסיכון שילד יפתח תסמיני פוסט טראומה.

תלוי בהורים

גורם הסיכון היחיד שנמצא כקשור לאבחון של פוסט טראומה בקרב הילדים, היה היותה של האם סובלת מתסמונת פוסט טראומה בעצמה.

"הדמויות המשמעותיות ביותר בחייהם של ילדים הינם הוריהם, מהם הם שואבים תחושת הגנה וביטחון" אומר ד"ר מאירי, מנהל היחידה לפסיכיאטריה לגיל הרך בסורוקה "לכן, כאשר הילד חווה אירוע טראומטי, התאוששותו הנפשית תלויה בעיקר במצבו הרגשי של הוריו, במיוחד אם גם הם היו חשופים לאירוע. במידה וההורה חש שהוא עצמו במצוקה חשוב לפנות להתייעצות וטיפול".

ד"ר מאירי מפרט כי ביטויים שכיחים של ילדים לאחר חשיפה לאירוע טראומטי כוללים: נסיגה (חזרה להרטבה, מציצת מוצץ ועוד); התגברות של חרדת פרידה מההורים והימנעות ופחד מדברים שקשורים לאירוע הטראומטי (כגון צפירות וצפצופים שונים).

"אחד הגורמים המסייעים ביותר להתאוששות מאירוע טראומטי הוא חזרה מהירה ככל שניתן להתנהלות שגרתית של הבית וסדר היום. הדבר מסייע להחזיר את תחושת השליטה שאבדה" מוסיף ד"ר מאירי.

אצל רוב הילדים הביטויים נעלמים לאחר מספר ימים או שבועות. במידה והביטויים נמשכים וכן ישנה נסיגה משמעותית מאוד בתפקוד, יש לפנות להתייעצות מקצועית.