קדחת ים תיכונית (FMF)
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
הטיפול ב-FMF (קדחת משפחתית ים תיכונית)
אילו תרופות משמשות לטיפול ב-FMF? מדוע חשוב ליטול קולכיצין גם אם אינו מועיל למניעת התקפים? וכיצד פועלים הטיפולים הביולוגיים החדשים למחלה?
לאחר אבחון של FMF (קדחת משפחתית ים תיכונית), יש להתמקד בקבלת טיפול מיטבי ויעיל. בהתאמת טיפול נכון, למעלה מ-95% מהחולים יכולים לחיות עם איכות חיים טובה, ללא התקפים או עם התקפים קלים לעיתים רחוקות, וללא סיבוכים. הכל תלוי כמובן בהיענות מלאה לטיפול.
ייתכנו מצבים של מבוגרים שסובלים מהתסמונת במשך שנים ועד היום לא אובחנו, או לחילופין אובחנו, אך הטיפול לא הועיל להם. לאלו מומלץ לפנות בהקדם לראומטולוג לבחינה מחודשת של מצבם.
קו טיפולי ראשון ב-FMF: קולכיצין
המטרה הראשונית בטיפולים לאחר האבחון היא מניעת ההתקפים. הבשורה הטובה היא שמטרה זו תושג על ידי תרופה ותיקה הנקראת קולכיצין, תחת הטיפול בה בכ-75% מהחולים ב-FMF שלא יסבלו מהתקפים כלל (רמיסיה מלאה שמשמעותה נסיגה מלאה של המחלה). 20% נוספים ייהנו מהפחתה משמעותית בהתקפים לאורך זמן (רמיסיה חלקית).
המדובר בתרופה שנתגלתה בישראל בתחילת שנות ה-70 והופקה בעבר ממיצוי של אבקני פרח הסיתוונית. קולכיצין מהווה גם בגירסתה העכשווית את הטיפול המקובל ב-50 השנים האחרונות. את התרופה נוטלים בכדורים, באופן קבוע על פי מינון שקובע הרופא, בדרך כלל פעם ביום. מנגנון התרופה אינו ברור דיו עד היום, אך הוכח כי התרופה מצליחה ברוב מוחלט של המקרים למנוע התקפים ובטווח הרחוק – למנוע סיבוכים. קולכיצין אינה מסייעת בטיפול בזמן ההתקף עצמו. כשהתקף כבר התחיל ניתן להקל על התסמינים באמצעות תרופות משככות כאבים ומורידות חום.
לכל חולה שאובחן עם FMF, גם בתקופת נסיגה ללא התקפים וגם למי שאינו מגיב לטיפול בקולכיצין, מומלץ ליטול קולכיצין באופן קבוע (על פי המינון שיקבע הרופא המטפל) על מנת למנוע סיבוכים ארוכי טווח של FMF.
תופעות לוואי: קולכיצין נחשבת לתקופה בטוחה יחסית. בחלק מהמקרים (כ-20%) התרופה גורמת לשלשולים או ליציאות רכות. תופעות אלו יעברו לרוב לאחר תקופת הסתגלות של הגוף.
מימון: התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי.
קו טיפולי שני ב-FMF: תרופות ביולוגיות
עד 5% מהחולים ייסבלו ממחלה קשה עם התקפים תכופים ולא יגיבו כלל לטיפול בקולכיצין. במשך השנים נוסו וריאציות טיפוליות שונות כגון מתן קולכיצין בעירוי דרך הוריד אחת לשבוע, אך ניסיונות אלו גרמו במקרה הטוב לשיפור חלקי בקרב חלק מהחולים ובוודאי לא תרמו לאיכות החיים שלהם. למעשה, אותם 5% מהחולים סבלו מהמחלה כל חייהם ללא פתרון.
פריצת הדרך הטכנולוגית שהתחוללה ועדיין מתחוללת בשנים האחרונות, הובילה לפיתוח תרופות ביולוגיות כפתרון לסוגי מחלות שונות. פיצוח המנגנון הגנטי והמולקולרי של המחלה הובילה למציאת התאמה בין שתי תרופות ביולוגיות שפותחו במקור לטיפול במחלות אחרות, לבין טיפול ב-FMF. תרופות אלו נמצאו מועילות בכ-60-80% מהחולים שלא הגיבו לקולכיצין.
מהי תרופה ביולוגית? בעוד תרופה קלאסית מבוססת על תגובה כימית נרחבת (לא ספציפית) שעלולה להשפיע על חלקים גדולים של מערכת החיסון, תרופה ביולוגית משפיעה רק על המולקולה הייחודית שהיתה בין הגורמים למחלה מלכתחילה. התרופה הביולוגית מגיעה היישר לחלבון המטרה, נקשרת אליו ומנטרלת את פעולתו.
במקרה של FMF התרופות הביולוגיות נקשרות ומנטרלות מולקולה בשם Interleukin-1 (IL-1) המהווה חלק ממערכת החיסון המיידית. מולקולה זו 'מדליקה' את המחלה (אחראית על עליית חום, עליית סף הרגישות לכאב, ועליית מספר התאים במערכת החיסון שבמוח העצם). אם נדמה את המולקולה למפתח ואת הקולטן אליו היא נקשרת למנעול המפעיל את המחלה, אזי התרופות הביולוגיות חוסמות (כל אחת במנגנון משלה) את האפשרות של המפתח להתחבר למנעול.
מחקרים בנושא הראו שתרופה ביולוגית, בניגוד לקולכיצין, יכולה להפסיק או לגרום להקלה משמעותית של ההתקף עצמו ואינה יעילה רק במניעת ההתקף.
אילאריס (Canakinumab)
אילאריס היא התרופה הביולוגית היחידה שרשומה כיום לטיפול ב-FMF וכלולה בסל להתוויה זו. התרופה חוסמת את המולוקלה IL1 עצמה. לפי דימוי המפתח והמנעול, התרופה הזו מצפה את המפתח בחומר המונע ממנו להכנס לחור המנעול.
אופן נטילה: אילאריס ניתנת על פי ההתוויה אחת לחודש או אחת לחודשיים בזריקה תת עורית.
תופעות לוואי: התרופה עלולה לגרום להופעת זיהום כחלק מהחלשת מערכת החיסון, כל עוד הגוף נמצא תחת השפעת התרופה (במקרה של אילאריס מדובר בתקופה של חודש-חודשיים). עם זאת, מדובר בתופעת לוואי נדירה.
מימון: החל משנת 2019 התרופה כלולה בסל הבריאות למטופלים שפיתחו עמידות לטיפול הסטנדרטי בקולכיצין.
קינרט (Anakinra)
לפי הדימוי של המפתח והמנעול, מנגנון תרופה זו לא מונע מהמפתח להתקיים, אך חוסם את פתח המנעול. כך, חלבוני הדלקת מתפתחים אך לא יוצרים את הדלקת האופיינית להתקף.
אופן נטילה: קינרט ניתנת מדי יום בזריקה בזרוע, בירך או בבטן.
תופעות לוואי :כפועל יוצא מחסימת הקולטן של המולקולה 1-IL, מערכת החיסון של הגוף מדוכאת והגוף עלול להיות חשוף לזיהומים. עם זאת, ככלל הסיכון לפתח זיהומים נדיר. במקרה של זיהום, ניתן להפסיק את הטיפול בקינרט, השפעתה פגה בתוך יממה והגוף יכול לחזור ולהילחם במחלה. תופעת לוואי נוספת וקלה יותר קשורה לזריקה עצמה, הניתנת מדי יום ועלולה לגרום לתחושת שריפה באזור ההזרקה שלעיתים מלווה באודם ונפיחות מקומיים.
מימון: החל משנת 2021 התרופה כלולה בסל הבריאות למטופלים שפיתחו עמידות לטיפול הסטנדרטי בקולכיצין.
"לא אשכח את האב שהגיע למרפאתי עם תינוק בן 5 חודשים, ללא כל סימפטומים שיכולים להעיד על FMF", מספר ד"ר גיל אמריליו, מנהל השירות למחלות PFAPA ו-FMF בילדים במרכז "שניידר" לרפואת ילדים. "אותו אב, סיפר לי את סיפור חייו – כיצד מגיל אפס אושפז בבתי חולים, כשכל ילדותו היתה רצופה כאבים ומחלות. 'לא הצלחתי בחיים, נדפקתי. אני לא רוצה שהילד שלי יגמור כמוני'. הוא אובחן וטופל רק כשהפך למבוגר. לאנשים כאלו שלא טופלו בעבר, או שטופלו ללא הצלחה בטיפולים המקובלים, חשוב לדעת שהיום יש פתרונות למצבים האלו ושכדאי לחזור, גם בגיל מבוגר, לראומטולוג ולבדוק אם אפשר לשפר את המצב".
ד"ר אמריליו מדגיש כי כשמדובר בילדים, "חשוב לשתף את הילד כבר מגיל צעיר בעובדה שעליו ליטול את התרופה לכל החיים. אני משתמש תמיד בדוגמה שכולנו נולדים עם מחלה שיכולה להימנע במאת האחוזים באם ניטול טיפול מניעתי פעמיים ביום. זוהי כמובן עששת השיניים (המחלה) וצחצוח השיניים פעמיים ביום (הטיפול לכל החיים). לכן – אני אומר לילד הצעיר, אתה צריך לעשות עוד משהו קטן, פעם ביום. משהו קטן שיגרום לך להיות בריא כמו כולם".
* סייע בהכנת הכתבה ד"ר גיל אמריליו, ראומטולוג ילדים, מנהל השירות למחלות PFAPA ו-FMF בילדים במרכז "שניידר" לרפואת ילדים ומנהל קהילת קדחת ים תיכונית ב"כמוני"
עדכון אחרון: מארס 2021