סוכרת סוג-1
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מה הקשר בין החיסון לרוטה וירוס וסוכרת סוג 1?
חוקרים אמריקאים מצאו כי תינוקות שקיבלו את החיסון נגד נגיף הרוטה הגורם לשלשולים היו בהמשך החיים בסיכון נמוך ב-33% לפתח סוכרת נעורים. מה עשויה להיות הסיבה לתופעה?
בשנים האחרונות נוסף לתכנית החיסונים הלאומית בישראל כמו במדינות מערביות רבות נוספות החיסון נגד נגיף הרוטה, אחד הגורמים השכיחים לשלשולים אצל ילדים ותינוקות הגורם לתסמינים שמאפיינים קלקול קיבה ועלול להוביל לאובדן נוזלים ולסכנת התייבשות. 40% מהאשפוזים של ילדים על רקע התייבשות – מקורם בהידבקות בנגיף.
החיסון לרוטה מכיל נגיפים חיים מוחלשים, וניתן בטיפות לפה. בישראל ניתן החיסון בטיפות החלב: בשלוש מנות לחיסון "רוטהטק": בגילי חודשיים, ארבעה חודשים וחצי שנה, ובשתי מנות לחיסון "רוטריקס" בגילי חודשיים וארבעה חודשים. עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי לחיסון הזה תוצר לוואי משמעותי: הוא מפחית את הסיכון לפתח בהמשך החיים סוכרת סוג 1 – המוכרת גם בשמה העממי 'סוכרת נעורים' – מחלה אוטואימונית שמאופיינת בהרס תאי הבטא שמייצרים את הורמון האינסולין בלבלב, הדורשת טיפול יומיומי באינסולין.
החוקרים מאוניברסיטת מישיגן באן ארבור ניתחו מידע רפואי מאחת מחברות הביטוח הרפואי בארה"ב (Clinformatics DataMart Database) מהשנים 2001 עד 2017 אודות 1,474,535 ילדים. אלו שחוסנו לרוטה ונולדו משנת 2006 – השנה בה החלו לקבל את החיסון בארה"ב – נכללו בקבוצת המחקר, ואלה שנולדו עד שנת 2005 או שנולדו לאחר מכן אך לא חוסנו לרוטה נכללו בקבוצת ביקורת.
צעד מעשי ראשון למניעת סוכרת
בהמשך נבחנה במעקב עד שנת 2017 התפתחות סוכרת סוג 1 בקרב הנבדקים. בקרב הילדים שהשלימו את כל מנות החיסון הנדרשות לרוטה – 192 פיתחו סוכרת נעורים, שיעור של 12.2 לכל מאה אלף שנות חיים. בקרב ילדים שקיבלו רק חלק ממנות החיסון הנדרשות – 81 פיתחו סוכרת סוג 1 – שיעור של 20.5 למאה אלף שנות חיים, ואילו מקרב הילדים שלא חוסנו לרוטה – 166 פיתחו סוכרת נעורים – שיעור של 20.6 למאה אלף שנות חיים.
ניתוח הממצאים העלה כי ילדים שקיבלו את כל מנות החיסון הנדרשות היו מוגנים מפני המחלה ובסיכון נמוך ב-33% לפתח אותה. בקרב ילדים שחוסנו בחיסון העדכני ביותר שמכיל חמישה זנים מוחלשים של הנגיף – השלמת כל מנות החיסון הפחיתה ב-37% את הסיכון לסוכרת סוג 1. לא נמצא קשר בין קבלה חלקית של חיסון הרוטה (פחות ממספר המנות הנדרש) לבין סיכון נמוך יותר לסוכרת סוג 1.
מעבר לכך, המחקר העלה כי החיסון לרוטה גם יעיל במניעת ההידבקות בנגיף הרוטה עצמו, כפי שאמור להיות, ובשישים הימים לאחר השלמת מנות החיסון נצפתה בקרב התינוקות המחוסנים ירידה של 31% בסיכון לאשפוז בבית חולים. החוקרים מסכמים כי לפי הממצאים, "החיסון לרוטה עשוי להיות הצעד המעשי הראשון במניעת סוכרת סוג 1". הממצאים מדווחים בגיליון יוני 2019 של כתב העת Scientific Reports.
קשר מובהק
בהודעה לעיתונות שהופצה מטעם אוניברסיטת מישיגן הסבירה החוקרת הראשית ד"ר מארי רוג'רס כי "סוכרת סוג 1 מהווה מצב שאינו שכיח, ולכן היה צורך במאגר מידע גדול כדי לבחון מגמות באוכלוסייה הכללית", רוג'רס הבהירה כי המחקר אינו יכול לקבוע חד משמעית כי החיסון לרוטה מונע בפועל סוכרת סוג 1, אך מזהה קשר מובהק בין קבלת החיסון לבין סיכון נמוך להתפתחות המחלה. לפי חישוב שביצעו החוקרים, אם כל התינוקות בארה"ב יחוסנו לרוטה – הדבר עשוי להוביל לירידה של שמונה מקרים של סוכרת סוג 1 לכל מאה אלף תושבים. לדבריה, "יש לבצע ניתוחים נוספים כדי לאשר את הממצאים. הילדים בקבוצות הראשונות שקיבלו בעבר את החיסון לרוטה נמצאים עתה בגילי בית הספר, בגילים שבהם מזוהה לרוב סוכרת סוג 1. התקווה שבשנים הבאות יהיו פחות מקרים חדשים של המחלה, אך לפי המחקר שלנו, הדבר תלוי בהורים שיביאו את ילדיהם להתחסן".
הממצא המפתיע והמעודד מצטרף למחקר נוסף מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה שפורסם בינואר 2019 בכתב העת JAMA Pediatrics, וזיהה אף הוא קשר דומה בין ילדים שחוסנו בינקותם נגד רוטה לבין סיכון נמוך יותר לסוכרת סוג 1. במחקר ההוא נמצא כי לאחר שהחל להינתן החיסון לרוטה במדינה בשנת 2007 חלה ירידה של 14% באבחון בסוכרת סוג 1 בקרב ילדים עד גיל ארבע. לעומת זאת, מחקר נוסף מפינלנד שבחן את הקשר בין החיסון לרוטה והסיכון למחלות אוטואימוניות, וממצאיו פורסמו ביולי 2017 בכתב העת Pediatric Infectious Disease Journal, לא זיהה מגמה ברורה של הורדת הסיכון לסוכרת סוג 1 ולמחלת הצליאק בקרב המחוסנים לרוטה, אם כי כלל מספר מצומצם יחסית של נבדקים. החוקרים בעבודה הנוכחית אף משערים כי ייתכן והממצא הקושר בין החיסון לרוטה להורדת הסיכון לסוכרת סוג 1 אינו אחיד בכל העולם ומשתנה בהתאם לאזור המגורים הגאוגרפי.
החוקרים בעבודה הנוכחית לא בחנו את הקשר הביולוגי בין חשיפה לנגיפי רוטה מוחלשים בחיסון לבין ירידה בסיכון לסוכרת סוג 1, אולם מדווחים על ממצאי עבודות בבעלי חיים שהדגימו בעבר כי נגיפי רוטה מאיצים את הרס תאי בטא בלבלב המאפיין סוכרת סוג 1, ועלולים לגרום לזיהום פתוגני בלבלב. מחקר מאוסטרליה שבוצע בקרב 360 ילדים, ופורסם עוד באוגוסט 2000 בכתב העת Diabetes מצא כי בקרב אלו שפיתחו זיהומים חוזרים ברוטה תועדו רמות גבוהות יותר של נוגדנים לתאי בטא בלבלב בבדיקות דם.
בישראל החיסון נגד רוטה ניתן במסגרת תוכנית החיסונים הלאומית מאז דצמבר 2010. מחקר שנערך בבתי החולים לניאדו, הילל יפה וכרמל במימון המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, שממצאיו הוצגו בדצמבר 2016, מצא כי למרות שיעור כיסוי של 80% מהתינוקות שקיבלו את החיסון בשנים הראשונות (2015-2011), החיסון הוביל לירידה משמעותית בעומס התחלואה מנגיף הרוטה בקרב ילדים עד גיל חמש.