כאשר מטופל בבית חולים עובר דום לב, אחת הסוגיות הקשות העומדות בפני הצוות הרפואי היא כמה זמן להמשיך במאמצי ההחייאה. מחקר חדש שנערך במאות בתי חולים מצא כי ייתכן שבמקרים רבים הצוות הרפואי מוותר מוקדם מידי.

בכל שנה בארה"ב כ-200,000 מטופלים המאושפזים בבתי חולים יחוו דום לב, כאשר רק מחציתם ישרדו את דום הלב הראשוני ופחות מ-20% ישרדו עד לשחרור מבית החולים.

החוקרים מאוניברסיטת מישיגן מסבירים כי ברוב המקרים של דום לב המטופלים ששורדים מוחזרים מהר לחיים, לאחר זמן קצר יחסית של החייאה – כ-12 דקות בממוצע. מטפלים לעיתים קרובות נמנעים מביצוע ניסיונות החייאה ארוכים – כאלה שיכולים להמשך אפילו 30 דקות או יותר – מכיוון שאם המטופל לא שורד בשלב מוקדם בהחייאה, הפרוגנוזה הכללית שלו היא רעה. אך המחקר החדש מראה כי במקרים מסוימים, החייאה מצליחה מתרחשת רק לאחר 30 דקות או יותר.

המחקר שפורסם בכתב העת The Lancet מצא כי למטופלים יש סיכוי טוב יותר לשרוד בבתי החולים שממשיכים במאמצי ההחייאה זמן ארוך יותר בממוצע, בהשוואה לבתי חולים בהם מאמצי ההחייאה מופסקים מוקדם יותר.

החוקרים אספו מידע מהרישום הגדול ביותר בעולם של דום לב בבתי חולים וזיהו כמעט 65,000 מטופלים שעברו דום לב ב-435 בתי חולים בארה"ב, בין השנים 2000 ל-2008. הם בדקו את משך הזמנים של ניסיונות ההחייאה בקרב חולים שלא שרדו כדי להעריך את זמן ההחייאה הממוצע בכל בית חולים.

הם הופתעו לגלות הבדלים משמעותיים במשך ההחייאה הממוצע בבתי החולים, שנע בין 16 דקות בבתי החולים שהקדישו את הזמן הממוצע הקצר ביותר בהחייאות, עד ל-25 דקות בבתי חולים בהם היה הזמן הממוצע הארוך ביותר.

הם מצאו כי בתי חולים עם זמני ניסיונות ההחייאה הארוכים ביותר היו בעלי סבירות גבוהה ב-12% להגיע לדופק במטופל וב-12% לשחרר את המטופל הביתה בחיים, בהשוואה לאלה עם הזמן הממוצע הנמוך ביותר, למרות שההבדל בין זמני ההחייאה הממוצעים עמד על 9 דקות בלבד.

עוד נמצא כי ברוב החולים שעברו החייאה מוצלחת הדופק חזר לאחר זמן קצר, אך כ-15% מהחולים ששרדו נזדקקו לפחות ל-30 דקות של החייאה עד שהחל שוב דופק.

ממצאי המחקר גם מערערים את האמונה המקובלת ברפואה, לפיה החייאה ממושכת היא בדרך כלל חסרת תועלת, כי כאשר חולים שורדים הם סובלים לעתים קרובות מנזק נוירולוגי קבוע. החוקרים מצאו כי המצב אינו כזה, וכי מצבם הנוירולוגי של מטופלים ששרדו לאחר החייאה ממושכת היה טוב כמו של אלה שהוחיו במהירות.

החוקרים מסבירים כי הממצאים לא מזהים משך זמן אופטימאלי להחייאת מטופלים, אך מצביעים על מגמה לפיה עדיף לא לוותר מוקדם. 

כך תבצעו החייאה נכונה

Lancet 2012; DOI: 10.1016/S0140-6736(12)60862-9