בדיקת 'הולטר לב' (Holter ECG Monitor) או 'אלקטרוקרדיוגרם אמבולטורי' היא למעשה בדיקת אק"ג להערכת הפעילות החשמלית של הלב המבוצעת באמצעות מכשיר אק"ג נייד הקרוי 'הולטר', כדי לבחון את האפשרות לקיומן של הפרעות קצב קצרות שלא ניתנות לאיתור בקלות בבדיקת אק"ג רגיל המבוצעת מספר דקות במרפאה, וזאת על רקע תסמינים שונים, לרבות דופק לב מואץ בדפוס התקפי – תופעה הקרויה בעגה הרפואית 'הפרעת קצב פרוקסיסמלית', וכן אירועי חולשה וסחרחורת ואובדן הכרה.

במהלך הבדיקה מוצמדות אלקטרודות לגוף המטופל והוא נושא מכשיר אק"ג נייד המוצמד על מכנסיו או גופו באמצעות רצועה, לרוב למשך יום עד יומיים. בתום הבדיקה נשלח התרשים לפענוח.

הבדיקה אינה כרוכה בסיכונים והמטופל מתבקש להמשיך בשגרת יומו כשהוא מחובר למכשיר ההולטר. תיתכן רגישות קלה למדבקות המוצמדות לגוף, ובמידה ומתפתחת תגובה אלרגית מקומית על העור – לעתים תופסק הבדיקה ולא יהיה ניתן להמשיכה.

בהבדל מבדיקת הולטר לב רגיל שנמשכת למשך יום עד יומיים, מכשיר נוסף הקרוי 'לופ רקורדר' (Loop Recorder – הקרוי גם Event Recorder) מאפשר לזהות הפרעות בקצב הלב במשך חודש שלם.

אלקטרודות המכשיר מוצמדות למטופל, וכשהמטופל חש בדופק לא סדיר, הוא מפעיל את בסיס המכשיר הצמוד לגוף, באופן שמאפשר לבצע קריאת אק"ג לדופק הלב גם מספר דקות לפני שהמטופל הפעילו, וכן לדקה/ מספר דקות אחרי ההפעלה. באופן זה, הבדיקה מאפשרת לזהות מצבים של הפרעת קצב התקפית שלא זוהתה בבדיקת הולטר, הדורשת התאמת טיפול רפואי.

לאחרונה אף פותחו בדיקות לב באמצעות גלאי דופק שמושתלים מתחת לעור ומאפשרים הקלטה של דופק הלב למשך עד שלוש שנים, לאבחון הפרעות קצב לב חריגות במיוחד שמתפתחות בדפוס התקפי וקשות מאוד לאיתור בכלים המקובלים.

הכנה להולטר לב

הבדיקה אינה דורשת צום מקדים, אולם מומלץ להתרחץ לפניה, שכן במהלכה, כשמכשיר ההולטר מחובר לגוף – לא ניתן להתרחץ. מומלץ ללבוש בגדים נוחים שאינם הדוקים ועם זאת ארוכים דיים כדי להסתיר את האלקטרודות המחוברות לגוף לאורך היממה. 

לצורך הצמדה תקינה של האלקטרודות נדרשת לעתים מריחת העור באלכוהול או ג'ל מימי, ולעתים בקרב גברים אף נדרש גילוח של חלק משערות החזה להצמדה יעילה של אלקטרודות.

בכניסה למקומות ציבוריים הנושאים גלאי מתכות, יש לעדכן את השומרים על החיבור למכשיר.

מגבלות של הולטר לב

גם בדיקת הולטר לב, למרות שרגישותה גבוהה יותר מאק"ג רגיל, לעתים אינה מזהה הפרעות בקצב הלב שאינן מתרחשות ביום הבדיקה. לכן, אם הבדיקה יוצאת תקינה, והמטופל עדיין סובל מתסמינים המחייבים בירור – הוא יופנה לבדיקות נוספות.

סייע בהכנת הכתבה ד"ר דוד פרג, קרדיולוג בכיר ומנהל היחידה לטיפול נמרץ-לב במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

עדכון אחרון: אפריל 2017