מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מושתלים

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אביתר נשר
מנהל מחלקת השתלות, בית חולים "בילינסון", מרכז רפואי "רבין" תחומי מומחיות: מומחה בכירורגיה כללית כירורגיה אונקולוגית של הכבד השתלות כבד, לבלב, כליה ומעי לימודים: לימודי רפואה בטכניון מקום התמחות: התמחות בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב התמחות על בהשתלות איברים בבית חולים ג'קסון ממוריאל מיאמי פלורידה השתלמויות: השתלמויות בהשתלות כבד מהחי בקנדה, תורכיה וקוריאה חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית להשתלות שטחי התעניינות מיוחדים: השתלות כבד, השתלות מעי, ניסיון קליני קודם: כירורג בכיר בכירורגיה כללית עיסוק במחקר: פיתוח מכשור רפואי כירורגי לניתוחים בכירורגיה כללית
ד
ד"ר רותי רחמימוב
מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה . עוסקת שנים רבות בתחום הנפרולוגיה של השתלות , הכולל את ההכנה להשתלה של מועמדים להשתלה ותורמי כליה וכן את המעקב אחר מושתלי כליה מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך לנפרולוגיה בבית החולים בילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/nephrology-and-hypertension/Pages/dr_r_rahamimov.aspx
ד
ד"ר אסנת שטרייכמן
רופאה מומחית ברפואה פנימית ובמחלות ריאה. רופאה בכירה, המערך למחלות ריאה ולאלרגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, התמחה בניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי שיבא ובתחום השתלות הלב והלב המלאכותי במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב. בשנת 1991 הקים פרופ' לביא את היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא ומאז משמש כמנהלה. היחידה הינה הפעילה ביותר מסוגה בישראל ועד כה בוצעו במסגרתה כ-300 ניתוחי השתלת לב. בשנת 1994 השתיל פרופ' לביא לראשונה בישראל לב מלאכותי כגשר להשתלת לב ומאז הושתלו ביחידה בראשותו למעלה מ-150 חולים במגוון חלופות לב מכניות, הן כגשר להשתלת לב והן כתחליף קבוע להשתלה. בשנת 2001 בצע פרופ' לביא השתלה ראשונה מסוגה בעולם של חלופה מכנית חדשנית ללב, לאחר שהיה שותף לצוות הפתוח שלה במסגרת התמחותו במרכז השתלות הלב בפיטסבורג. פרופ' לביא הינו פרופסור מן המניין בחוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה מ-100 מאמרים בספרות הרפואית, פרקים בספרים בתחום ניתוחי הלב, השתלות הלב והאתיקה של השתלות אי
ד
ד"ר רוני ברוך
מומחה לרפואה פנימית נפרולוגיה והשתלות כליה . נפרולוג מערך השתלות אברים של בח איכילוב . אחראי על הכנת החולים לפני ההשתלה והמעקב לאחר השתלת כליה .או כליה לבלב .(גם השתלות מתורם קדוורי וגם השתלות מתורם חי ) ..במרפאת ההשתלות נמצאים במעקב כאלף חולים שעברו השתלת אברים. ונצבר נסיון רב בתחום הרפואי המורכב והיחודי למושתלי אברים.
ד
ד"ר אסף יששכר
מומחה למחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה ומחלות פנימית
ד
ד"ר נטע לב
רופאה בכירה במכון הנפרולוגי בבית חולים "השרון". בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסטיה העברית. מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי רבין. תחומי עיסוק - אי ספיקת כליות, טיפול בהמודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית, יתר לחץ דם, השתלות כליה.
יעל חריף
יעל חריף
מתאמת מרפאת מושתלי כבד בבית החולים בילנסון

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימושתליםחדשותהוורוד הפך ללבן? זה לא אומר שהעוף בטוח לאכילה

הוורוד הפך ללבן? זה לא אומר שהעוף בטוח לאכילה

חוקרים מזהירים: אל תסתמכו על צבע או מרקם העוף בלבד על מנת לדעת מתי הוא מבושל מספיק כדי למנוע הרעלות מזון


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

עוף שאינו מבושל מספיק עלול להכיל חיידקים וטפילים שגורמים למחלות – החל מקלקול קיבה ועד מחלות קשות ומסכנות חיים. הסיכון גבוה בעיקר באנשים המשתייכים לקבוצות סיכון כמו קשישים, תינוקות, נשים הרות ואנשים בעלי מערכת חיסונית חלשה, לרבות חולים המצויים בטיפול כימותרפי, חולים במחלות כרוניות או כאלה שעברו השתלה.

 

רבים מאמינים כי הדרך לוודא שהעוף שאנחנו מכינים מבושל עד למצב בו הוא בטוח לאכילה טמונה בצבע שלו – כשהעוף כבר אינו ורוד אלא לבן. אבל האם זה באמת מספיק?

 

במחקר חדש שמתפרסם בכתב העת PLOS ONE, חוקרים מהמכון הנורבגי לחקר המזון, הדייג והחקלאות ביקשו לבחון כיצד אנשים קובעים אם העוף שלהם מוכן מספיק והאם ניתן להסתמך על שיטות אלה.

 

בחלק הראשון של המחקר הם בחנו את דרך הכנת העוף בקרב 75 משפחות מ-5 מדינות שונות באירופה, באמצעות שאלונים ותיעוד בווידיאו של הבישול שלהן. בנוסף לכך, הם ערכו סקר אינטרנטי בנושא בישול עוף בקרב 3,969 משקי בית.

 

בחלק השלישי של המחקר, במטבח-מעבדה הם לקחו פילטים של חזה עוף – כל פילה במשקל 250-200 גרם – והזריקו להם קוקטייל חיידקים אופייניים לעוף שגורמים למחלות: סלמונלה וקמפילובקטר.

 

את הפילטים של העוף הם בישלו עד שהטמפרטורה הפנימית שלהם הגיעה בין 55 ל-70 מעלות צלזיוס. 70 מעלות היא הטמפרטורה המינימלית שצריכה להיות בליבה של עוף מבושל לפי ארגון הבריאות העולמי. לאחר מכן הם בדקו הישרדות של חיידקים על משטח הבשר ובתוכו. במקביל, החוקרים תיעדו את הצבע של פנים העוף, את צבעי המיץ ואת המרקם של העוף.

 

החוקרים מצאו כי טבחים ביתיים רבים לא מסתמכים על המלצות הטמפרטורה, אלא על אינטואיציה, צבע העוף או המרקם שלו (סיבי/מבריק), כאסטרטגיה לקביעת מוכנות העוף. כמו כן רבים מוטרדים מכך שעוף מתייבש בקלות כשהוא מבושל יתר על המידה.

 

מתוך 75 המשפחות שתועדו, יותר ממחצית (40 משפחות) קבעו את המוכנות של העוף לפי זמן הבישול בערך, בעיקר בהסתמך על ניסיון הבישול מהעבר. 34 מתוך 75 המשפחות הסתמכו על הצבע החיצוני של העוף ו-33 משפחות בחנו את צבע העוף מבפנים כדי לבדוק אם הוא בושל כהלכה. כמחצית מהמשפחות בדקו את מרקם העוף כדי להבין אם הוא מוכן. רק אישה אחת השתמשה במדחום כדי לקבוע אם העוף בטוח לאכילה.

 

לפי הסקר האינטרנטי במחצית (49.6%) ממשקי הבית משתמשים בצבע של פנים העוף ו/או מרקם של פנים או חוץ העוף (39.2%) לקביעת זמן הבישול. גברים צעירים נוטים יותר להסתמך על הצבע החיצוני של העוף (33.3%) ופחות על צבע המיצים (15.2%) בהשוואה למבוגרים בני 65 או יותר, מתוכם 22.6% מסתמכים על צבע העוף החיצוני ו-34% מסתמכים על המיצים. פחות מ-7% מהנבדקים משתמשים במדחום.

 

גם בסקר האינטרנטי נמצא כי כמעט מחצית מהנבדקים השתמשו בזמן בישול כדי לקבוע אם העוף מספיק מבושל – בעיקר בהסתמך על ניסיון העבר.

 

איך יודעים שהעוף מוכן?

 

עם זאת, נראה כי מאפיינים אלה לא מבטיחים שהעוף בטוח למאכל. החוקרים מצאו כי אין קשר בין מרקם העוף למידת נטרול החיידקים שבתוכו ונראה כי שינויים במרקם כמו סיביות של העוף ואובדן הברק קיימים גם כשהעוף מגיע לטמפרטורה שלא מבטיחה שאכילתו לא תגרום למחלות.

 

באשר לצבע, מחקר המעבדה הראה כי שינוי הצבע של בשר העוף התרחש עוד לפני שליבת פילה העוף הגיעה ל-55 מעלות צלזיוס, כשעדיין כמות החיידקים נותרה גבוהה.

 

כשהטמפרטורה של ליבת העוף כפי שנמדדה במד חום הגיעה ל-70 מעלות – בהתאם להמלצות ארגון הבריאות העולמי – נראה שהחיידקים בליבת העוף הושמדו מספיק כדי שיהיה בטוח לאכילה. עם זאת, גם כשהליבה הגיעה ל-70 מעלות לפעמים חיידקים עדיין שרדו בחלקים על פני העוף שלא היו במגע ישיר עם המחבת.

 

יצויין כי בעוד שבארגון הבריאות העולמי ממליצים שהעוף יגיע לטמפרטורה של מינימום 70 מעלות, במרכז האמריקאי לבקרת מחלות (CDC) מנחים לבשל עוף בטמפרטורה שאינה נמוכה מ-74 מעלות צלזיוס.

 

החוקרים מסכמים כי ההמלצות של הגופים הרשמיים שקיימות היום לגבי בישול עוף, וגם המנהגים הנוכחיים של הבשלנים הביתיים - לא מבטיחים הפחתה בפתוגנים שבעוף עד רמות בטוחות.

 

לדבריהם, יש למצוא כללי אצבע פשוטים לבטיחות מזון במטבח הביתי שיסייעו לבשלנים הביתיים למצוא את האיזון בין הימנעות מזיהומי מזון לאכילה של מזון טעים שאינו עשוי יתר על המידה.

 

בינתיים הם ממליצים לבשלנים הביתיים לא להסתמך על טכניקה יחידה לבדיקת מוכנות העוף, ומלבד לוודא שהעוף לבן בפנים, אינו מבריק ובעל מרקם סיבי, ללמוד להיעזר גם במדחום לבישול כדי לוודא שהליבה של החלק הכי עבה בעוף הגיעה לטמפרטורה של 70 מעלות לכל הפחות. במקביל יש לזכור שמוכנות הליבה לא מבטיחה שכל שטח העוף החיצוני מוכן מספיק – ויש לוודא שגם השטח החיצוני של העוף בושל כולו או נצרב במחבת כולו.

 

העבודה עם עוף במטבח דורשת מודעות וזהירות. בשנת 2014 מומחי הסוכנות הבריטית לתקני מזון יצאו בקריאה לציבור להפסיק לשטוף עוף נא לפני הבישול בשל חשש להפצת זיהומים. כששוטפים עוף המים הניתזים משפריצים את החיידקים לכל עבר - לידיים, למשטחי עבודה, לביגוד ולציוד בישול. 

 

 

PLOS ONE Published: April 29, 2020