השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ההרזיה מסוכנת לשמנים
שילוב התעמלות בתהליך ההרזיה מפחית את הסיכון
מידע רב הצטבר במשך השנים על הסכנות הרפואיות הקשורות בהשמנה. אבל אם חשבנו שהרזיה תפתור את הבעיה, ייתכן שטעינו. יותר ויותר מחקרים מראים כי הרזיה קשורה לתוחלת חיים קצרה יותר.
אחרי מחקר נורווגי שהראה כי הרזיה מקצרת את תוחלת החיים, עכשיו מתפרסם מחקר נוסף בנושא. חוקרים בקופנהגן עקבו במשך תקופה אחר כ- 11,000 איש ורשמו את משקלם ואת הפעילות הגופנית שהם מבצעים. לאחר כחמש שנים חזרו החוקרים לעקוב אחר מדדי הנחקרים.
בין הנחקרים היו 3000 בעלי משקל עודף או שמנים ללא ממחלות נלוות כמו סוכרת או מחלות לב, שבמהלך חמשת השנים רזו או שמרו על משקל יציב.
במהלך כ- 25 שנים עקבו החוקרים אחר קבוצת בעלי המשקל העודף והשמנים, מתוכם כ- 2000 איש מתו. ההרזיה בקרב הקבוצה הייתה קשורה עם שיעור תמותה גבוה יותר מאשר שמירה על משקל יציב.
אבל מסתבר שלשמנים שמבקשים לרזות יש גם דרך להפחית את הסיכון. החוקרים מצאו כי שיעור התמותה היה גבוה יותר (בערך כפול) בקרב אלה שרזו ושלא היו פעילים גופנית בתקופת ההרזיה, בהשוואה לאלה שרזו ונשארו פעילים גופנית בתקופת ההרזיה. בנוסף, בקרב הנחקרים ששילבו התעמלות בתהליך ההרזיה, שיעור התמותה לא היה גבוה יותר לעומת בעלי המשקל היציב שלא ביצעו פעילות גופנית.
נראה שהרזיה עלולה להיות מסוכנת להישרדות בקרב שמנים, אבל פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון.
כמו שההתעמלות משפיעה על הסיכון, יש בוודאי גורמים נוספים המשפיעים על תוחלת החיים של המרזים. לדוגמה, מעניין יהיה לבדוק את סוג התזונה שהביא להרזיה בקרב הנחקרים השונים. הרי כידוע יש דיאטות מזיקות, שעלולות למשל, לפגוע בכלי דם.
International Journal of Obesity, (2010) 34, 760–769
ועוד ניסוי, הפעם מארה"ב הראה שחשוב לשים לב איך או למה מרזים, כאן הראו שזקנים שרזו כתוצאה מפעילות גופנית חיו יותר מעמיתיהם הפסיביים.
תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט