הפרעות נפשיות שונות זוהו במחקרים שנערכו בשנים האחרונות כגורם סיכון עצמאי ליתר לחץ דם. מחקר בינלאומי חדש שנערך ב-19 מדינות, ובהן ישראל, בחן את הקשר לעומק, וזיהה אילו הפרעות נפשיות מסכנות את המאובחנים בהן ביתר לחץ דם - מצב רפואי כרוני הדורש כשלעצמו טיפול תרופתי ייעודי.

המחקר מבוסס על ניתוח סטטיסטי של נתונים אודות 52,095 נבדקים מעל גיל 21 מ-19 מדינות ומחוזות, שנאספו ביוזמת ארגון הבריאות העולמי, וכולל מדגמים מארה"ב, דרום ומרכז אמריקה, אסיה, אירופה והמזרח התיכון וכן 4,859 נבדקים מישראל, מתוך סקר של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

מכלל הנבדקים שנכללו בניתוח, 8,422 אובחנו על ידי רופאיהם עם יתר לחץ דם. שיעור המאובחנים ביתר לחץ דם נע בין 8.3% בפרו ו-24.1% בארה"ב. ישראל נכללת בין המדינות עם שיעורי יתר לחץ דם גבוהים (19.1%), כשמעליה רק ארה"ב, פורטוגל (23.2%) וגרמניה (19.6%), ולצדה גם ניו זילנד (18.5%), רומניה (17.6%), צפון אירלנד (17.6%) ויפן (16.4%).

מדיכאון ועד בולימיה: ההפרעות המשפיעות על לחץ הדם

בבחינת הקשר בין הפרעות הנפש השונות ליתר לחץ דם, נמצא כי בנטרול גורמים מתערבים - לרבות גיל ועודף משקל, להם השפעה מוכרת על התפתחות יתר לחץ דם - הפרעת דיכאון, חרדה כללית והפרעה ביפולארית (מאניה דיפרסיה) העלו ב-40% את הסיכון ליתר לחץ דם, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית; הפרעת אכילה מסוג בולמיה המאופיינת בהתקפי זלילה והתנהגות מפצה המלווה בהקאות, העלתה את הסיכון ליתר לחץ דם פי 2.4; הפרעה אכילה בולמוסית העלתה פי 2.2 את הסיכון ליתר לחץ דם; והפרעת פוסט טראומה העלתה ב-40% את הסיכון לאבחנה של יתר לחץ דם.

כמו כן הסיכון לפתח יתר לחץ דם עלה ב-50% כתוצאה מחרדות ספציפיות (פוביות, לרבות הפרעת חרדה חברתית ואגורפוביה המובילה להסתגרות בבית); ב-60% כתוצאה מ'הפרעת התפרצות לסירוגין' (Intermittent Explosive Disorder) המאופיינת בהתפרצויות זעם בלתי נשלטות; ב-70% כתוצאה מהפרעת פאניקה; ב-70% כתוצאה משתיית אלכוהול מופרזת; ופי 2.1 כתוצאה משימוש מופרז בסמים. הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית הייתה היחידה שלא נמצאה במחקר קשורה ברמה מובהקת סטטיסטית ליתר לחץ דם.

ניתוח נוסף העלה כי הסיכויים לפתח יתר לחץ דם גדלו ככל שמספר הפרעות הנפש בהן מאובחן הנבדק עלו: הפרעת נפש אחת העלתה את הסיכון ליתר לחץ דם ב-40%, שתיים עד ארבע הפרעות העלו ב-60% עד 70% ואילו חמש הפרעות ומעלה העלו כבר פי 2.5 את הסיכון לאבחנה ביתר לחץ דם.

הזמן החציוני בין הופעת תסמיני ההפרעה הנפשית לבין האבחון ביתר לחץ דם נע בין 11.7 שנים בהפרעה ביפולארית לבין 34.2 שנים בהפרעת חרדה חברתית.

בחינה מעמיקה העלתה, שכאשר התסמינים הופיעו לפני גיל 21 הסיכון לפתח יתר לחץ דם כתוצאה מהפרעת חרדה כללית גבוה ב-50%, ואילו כשהופיעו מעל גיל 21 היה הסיכון גבוה ב-40%; כמו כן, כשהתסמינים הופיעו לפני גיל 21 היה הסיכון ליתר לחץ דם כתוצאה מבולמיה גבוה ב-90%, ואילו כשהתסמינים הופיעו מעל גיל 21 זינק הסיכון ליתר לחץ דם בקרב המאובחנים בבולמיה לפי 3.5. וכן, הסיכון לפתח יתר לחץ דם כתוצאה מהפרעת פוסט טראומה היה גבוה ב-30% כשתסמיני הפוסט טראומה הופיעו לפני גיל 21 וגבוה ב-40% כשהופיעו אחרי גיל זה.

לגיל בו הופיעו תסמיני המצוקה הנפשית לא הייתה השפעה על הסיכון ליתר לחץ דם בקרב הסובלים מדיכאון. בהפרעת חרדה כללית אובחן גם שוני מגדרי בסיכון לפתח יתר לחץ דם בין גברים (50% יותר סיכון) לבין נשים (10% יותר סיכון).

מה עומד מאחורי הקשר?

המחקר לא בחן את הנסיבות המובילות להשפעה גדולה כל כך של מצוקה נפשית על הסיכון ליתר לחץ דם, אולם החוקרים משערים כי כמה גורמים עשויים להסביר את הקשרים הללו, לרבות הפרעות שינה - המשפיעות על לחץ הדם ואופייניות בקרב הסובלים מדיכאון וחרדה ומצוקות נפשיות נוספות; הפרעות בפעילות הכימית של מוליכים של מערכת העצבים המרכזית במוח העשויים להשפיע מצדם גם על זרימת הדם בגוף וערכי לחץ הדם; ופעילות דלקתית מוגברת בגוף האופיינית לסובלים מהפרעות נפשיות. גם ילדות במצוקה המאפיינת רבים עם הפרעות נפשיות, ובייחוד הפרעות מסוג דיכאון וחרדה כללית, עשויה לפי החוקרים להוות גורם עצמאי המשפיע על הסיכון לאבחנה ביתר לחץ דם בגיל המבוגר.

באשר להפרעות האכילה, שהקשר בינן לבין יתר לחץ דם היה במחקר החזק ביותר מבחינה סטטיסטית, החוקרים מעריכים כי יתר לחץ דם עשוי להיות קשור ישירות למנגנון של אכילה כפייתית בהתקפי זלילה, ככל הנראה כתוצאה מכמות גדולה של מזון שהגוף נדרש לעכל בבת אחת, אם כי נדרשות לדבריהם עבודות נוספות לבחינת השערה זו.

כמו כן מציינים החוקרים כי הקשר בין יתר לחץ דם לבין הפרעת התפרצות לסירוגין אמנם נמצא, אך היה רופף מבחינה סטטיסטית, באופן המתיישב עם ראיות מחקריות שעדיין אינן חד משמעיות לגבי הקשר שבין עוינות וכעס ליתר לחץ דם.

המחקר שהתפרסם לאחרונה בגרסה המקוונת של כתב העת General Hospital Psychiatry, נתמך בין השאר במענק של המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב (NIMH) וקרנות במדינות השונות, לרבות המכון הלאומי למדיניות בריאות והמוסד לביטוח לאומי בישראל.

 General Hospital Psychiatry published online 18 November 2013