הטיפול במחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן דורש בקרב שיעור ניכר מהמטופלים ביצוע ניתוח לקרוהן במערכת העיכול – ניתוח שמטרתו לבלום את התקדמות המחלה ולאפשר הפוגה ממושכת לאורך זמן, לעתים ללא צורך בטיפול תרופתי וללא כאבים בעת אכילה ושתייה, ולעתים עם פחות הגבלות תזונתיות.

מחקר ישראלי שנערך באוכלוסייה הערבית ופורסם ביוני 2013 בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis העלה כי 75% מהנבדקים חולי קרוהן שנותחו חוו הפוגה כלשהי במחלה הודות לניתוח.

ניתוחי קרוהן עברו שכלולים בעשרות השנים האחרונות, וכיום מבוצעים רובם ככולם בשיטות לפרוסקופיות – זעיר פולשניות, לרבות ניתוחי כריתת רקמות מעי, ניתוחי קיפול המעי והצרתו (בטירקטורופלסטייה), ניתוחים לאבצס בפי הטבעת וניתוחי הסרת המעי הגס וסטומה במקרים של מעורבות המעי הגס בתהליך הדלקתי המאפיין את המחלה.

כעת מצביעים חוקרים ישראלים על מספר גורמים בקרב ילדים עם קרוהן שמעלים את הצורך לביצוע ניתוח. החוקרים מהמכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז שניידר לרפואת ילדים והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בחנו מדגם של 482 ילדים המטופלים בשניידר, שאובחנו עם קרוהן בין השנים 1982 עד 2013. מבין נבדקים אלה, כשליש (29.7%) נזקקו לניתוחי מעיים ברבות השנים, לאורך מעקב שנמשך בין שנה ל-30.5 שנים, ובממוצע מעקב של 8.6 שנים.

עשור לאחר האבחנה: כ-25% נותחו 

לפי החישוב שבוצע במחקר, 14.2% מהילדים נזקקו לניתוח כחמש שנים לאחר האבחנה, ושיעורם עלה ל-24.5% כעבור עשר שנים מהאבחנה. מבין כלל המנותחים, מעל לעשירית (14%) נזקקו ליותר מניתוח אחד.

החוקרים בחנו גורמי סיכון שמעלים את הצורך לביצוע ניתוחים. נמצא כי מחלת קרוהן הממוקמת במעי הדק באופן מבודד וללא מעורבות אזורים אחרים במערכת העיכול מעלה פי 2.39 את הסיכון לניתוח. כמו כן, מחלת קרוהן המובילה לסיבוכים – לרבות מחלה חודרנית או כזו המערבת היצרות וחסימה של המעי (stricturing) הגדילה פי 2.44 את הצורך בניתוח, ופעילות גבוהה של המחלה בעת האבחנה - כפי שנאמדת בשאלונים שונים כמו שאלון Harvey-Bradshaw - העלתה ב-2% עד 6% את הצורך לעבור ניתוח מעי בהמשך.

גורמים נוספים שנבחנו ונמצא כי לא השפיעו על הצורך בניתוח, כוללים גיל, מין, היסטוריה משפחתית של קרוהן, טיפול מוקדם בתרופות מסוג אימונומודולטורים (מווסתי התגובה החיסונית), טיפול בתרופות ביולוגיות ממשפחת נוגדי TNF אלפא או מספר רב של שנים שחלפו מאז האבחון במחלה.

במחקר השתתפו ד"ר פיראס רינאווי, ד"ר עמית אסא, ד"ר קורינה הרטמן, ד"ר יעל מוזר-גלזברג, ד"ר ורד נחמיאס-פרידלר, ד"ר יורם רוזנבך, ד"ר ארי סילברמינץ, ד"ר נעם זביט ופרופ' רענן שמיר, וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2016 של כתב העת Inflammatory Bowel Diseases.

מחקרים קודמים כבר אמדו בשנים האחרונות את הצורך בניתוחים בקרב חולי קרוהן. לפי נתונים ממחקרים בעולם, מעל ל-50% מהמאובחנים עם קרוהן יזדקקו לניתוח בשלב כלשהו בחייהם, ויש המעריכים כי השיעור אף מגיע ל-75% מהחולים. בין הסיבות המובילות לניתוח שאובחנו בעבודות קודמות ניתן למנות העדר היענות/ התפתחות עמידות לטיפול התרופתי, התפתחות תופעות לוואי לטיפול התרופתי ובעיות בהתמודדות עם תסמיני המחלה. עם זאת, ממצאי המחקר החדש כאמור לא זיהו קשר בין גורמים הקשורים לטיפול התרופתי בקרוהן לבין צורך בניתוח.

ככלל, מחקרים שמנסים לעמוד על גורמי הסיכון לניתוחים אצל חולי קרוהן לא הציגו עד כה תוצאות עקביות. חוקרים ממכון קרולינסקה בשבדיה דיווחו בינואר 2000 בכתב העת Annals of Surgery כי מחלת קרוהן מוגבלת למעי הדק, מחלה המערבת פיסטולה פריאנלית – כלומר חיבור לא תקין בין התעלה האנאלית לעור סביב פי הטבעת, ומחלה שהתפתחה בגיל 45 עד 59 – מהווים גורמי סיכון לניתוח, ואילו לנשים יש סיכון גבוה יותר מגברים להזדקק בהמשך לניתוח חוזר.

חוקרים מצרפת תיארו בנובמבר 2015 בכתב העת Digestive and Liver Disease כי מוטציה בגן המסומן באותיות CARD8 מעלה פי 7.56 את הסיכון להזדקק לניתוח חוזר בקרב חולי קרוהן שנותחו בעבר. בינואר 2014 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד בכתב העת Journal of Crohn's and Colitis על מוטציה בגן המסומן SMAD3 שהעלתה פי 4.04 את הסיכון לניתוח חוזר.

Inflammatory Bowel Diseases, doi: 10.1097/MIB.0000000000000937