ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית (AI, קיצור של Artificial Intelligence) הובילה לאחרונה לפיתוח שירותי צ'ט בוט מתקדמים, שביכולתם לעבד מידע רב שנאסף ממקורות רבים ברחבי העולם ולבצע באמצעותו פעולות שונות. הצ'ט בוט הפופולארי כיום בהקשר זה הואChatGPT  של חברת OpenAI, אשר זמין בחודשים האחרונים באינטרנט בגרסאות מתחדשות, וביכולתו למסור מידע שנדלה ומעובד על בסיס בינה מלאכותית על ידי אלגוריתם מתוחכם שמתבסס על נתוני עתק (ביג דטא).

חוקרים ישראלים שבחנו את המידע שמתקבל באמצעות התוכנה בנוגע לטיפול בסרטן השד מצאו כי הוא לרוב תואם את ההחלטות שהתקבלו על ידי צוות טיפול רב מקצועי. האם הצ'ט בוט יוכל לסייע בתהליך המורכב של קבלת החלטות בטיפול בסרטן השד?

התאמה גבוהה

החוקרים מהמרכז לחדשנות דיגיטלית (ARC), אגף הדימות, המחלקה לכירורגיה כללית ואונקולוגית (כירורגית ג') והמחלקה לפתולוגיה במרכז הרפואי שיבא והפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ביקשו לבחון את תפקודו של ChatGPT על רקע ההתעניינות הגוברת בהשפעותיו של כלי זה על הקהילה המדעית והרפואית.

החוקרים בחנו את יעילותו של הכלי ביחס לטיפול בעשר נשים שאובחנו עם סרטן השד בשיבא במהלך חודש ינואר 2023, אשר הטיפול בהן נידון באופן מקובל על ידי צוות המכון לגידולי שד. המדובר בצוות רב מקצועי (מולטי דיסציפלינארי) אשר ממליץ על הטיפול לכל חולה בהתאם למצבה ולנתוני הגידול שבו אובחנה. בצוות שותפים רופאים מומחים מתחומים שונים אשר מטפלים במי שאובחנו עם סרטן השד: אונקולוגים, כירורגים, רדיולוגים ופתולוגים.

ההחלטות הטיפוליות בסרטן השד מתקבלות בין השאר על סמך סוג הגידול: הימצאותם של קולטנים להורמונים (אסטרוגן ER+ ו/או פרוגסטרון PR+), ביטוי חיובי לרמות החלבון HER-2 ונתונים נוספים המבוססים על סריקה גנומית של הגידול הסרטני ועל נשאות של החולות למוטציות גנטיות שקשורות לסרטן השד ועשויות להשפיע על הטיפול התרופתי – למשל נשאות של המוטציה האשכנזית (דהיינו מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2).

החולות שנכללו במחקר היו בגיל 49.4 שנים בממוצע, ומרביתן (7 מתוך 10) אובחנו עם סרטן חודרני מסוג 'דוקטל קרצינומה' (IDC), שהוא הסרטן החודרני השכיח ביותר שמאובחן בשד. מטופלת נוספת אובחנה עם סרטן שד מסוג DCIS, שהוא הסוג הלא פולשני הנפוץ ביותר, מטופלת נוספת אובחנה עם מחלת פאג'ט – סוג נדיר של סרטן השד, ומטופלת עשירית אובחנה עם סוג נדיר של סרטן שהתפתח מרקמת החיבור בשד (Phyllodes Tumor with Atypia).

החוקרים שאלו את הצ'ט בוט ChatGPT בגרסה 3.5 שאלת קליניות הנוגעות לטיפול המומלץ לכל מטופלת בהתאם למצבה. ההכוונות הטיפוליות שנאספו מהצ'ט בוט הושוו להמלצות שניתנו לאותן נשים במכון לגידולי שד בשיבא. ברוב המקרים (8 מתוך 10) המליץ הצ'ט בוט על ניתוח להסרת הגידול בשד כשלב הטיפולי הבא במחלה, ובשני מקרים נוספים הומלץ על טיפול תרופתי. צוות המומחים המליץ על ניתוח לשבע מהחולות, הפנייה לבדיקת דימות נוספת לשתיים מהחולות וטיפול תרופתי לחולה נוספת. בסיכום הממצאים, אצל שבע מהמטופלות (70%) ההמלצות הטיפוליות של הצ'ט בוט היו זהות להמלצות של הצוות הרב מקצועי במכון לגידולי שד.

בהמשך דורג המידע שהתקבל בצ'ט בוט על ידי שני רופאים רדיולוגים בכירים בהתאם לסקלה מ-1 (אין כלל הסכמה עם ההכוונה) עד 5 (הסכמה מלאה להכוונה). ההכוונות הטיפוליות של הצ'ט בוט סווגו לשלושה סוגים: סיכומים, המלצות והסברים. ממוצעי הדירוג של הרדיולוגים על ההכוונות של הצ'ט בוט היו גבוהים, ועמדו על ציונים של 3.7 נקודות ו-4.3 נקודות (מתוך 5) משני המעריכים ביחס לסיכומים, 4.3 נקודות ו-4 נקודות ביחס להמלצות ו-4.6 נקודות ו-4.3 נקודות ביחס להסברים.

החוקרים מציינים כי "על רקע ההתקדמות המשמעותית בתחום, חשוב שקלינאים יתמצאו ויכירו את התועלות והחששות שמציבה טכנולוגיית הבינה המלאכותית".

במחקר השתתפו ד"ר ורה סורין, ד"ר אייל קלנג, פרופ' מירי סקלייר-לוי, ד"ר ישראל כהן, ד"ר דב זיפל, ד"ר נורה באלינט-להט, פרופ' אלי קונן וד"ר יפתח בראש, וממצאיו מדווחים בגיליון מאי 2023 של כתב העת NPJ Breast Cancer.

אתגרים וסיכונים

הטיפול בסרטן השד נחשב למאתגר, ומציב בפני המטופלות והרופאים לא אחת אתגרים בקבלת החלטה על הטיפול המומלץ.

ההמלצות הטיפוליות של הצ'ט בוט החדשני התייחסו למורכבות של כל מקרה באופן מרשים. כך, לדוגמא, ביחס למטופלת שאובחנה בשנת 2023 עם מחלת פאג'ט בת 51, לאחר שסבלה שנתיים קודם לכן מסרטן השד מסוג 'דוקטל קרצינומה' בשד השמאלי עם מעורבות של בלוטות הלימפה ועברה ניתוח לכריתה חלקית של הגידול הסרטני בשד (למפקטומי) ובהמשך הקרנות, טיפול בטמוקסיפן וכימותרפיה, נמצא כי הגידול החדש התפתח באותו השד שנותח, והוא שלילי לקולטנים לאסטרוגן. הצ'ט בוט המליץ על הסרה ניתוחית של הגידול – בדיוק כפי שהמליץ צוות המומחים.

באופן דומה, למטופלת שאובחנה בגיל 33 עם דוקטל קרצינומה בשלב 2, אשר השלימה טיפול כימותרפי טרום ניתוחי (נאו אדג'ובנטי), המליצו הצ'ט בוט וצוות המומחים גם יחד על ניתוח לכריתה מלאה של השד (מסטקטומי).

עם זאת, היו מצבים שבהם המלצות הצ'ט בוט לא תאמו את המלצות המומחים. כך קרה לדוגמא ביחס למטופלת שאובחנה בגיל 47 עם סרטן שד מסוג דוקטל קרצינומה בשלב 2 עם צפיפות שד גבוהה וגידול חיובי לקולטנים לאסטרוגן בלבד: צוות המומחים המליץ על ניתוח לכריתה חלקית (למפקטומי), בעוד שהצ'ט בוט המליץ על טיפול הורמונאלי טרום ניתוחי.

החוקרים ציינו כי במקרה נוסף, הצ'ט בוט "פספס" מידע שהוזן בנוגע למטופלת שעברה בדיקת מעבדה מסוג 'פיש' (FISH) לאיתור ביטוי חיובי לחלבון HER-2, אם כי בהמשך כשהצ'ט בוט נשאל באופן ישיר על ההכוונה הטיפולית ביחס לתוצאות הבדיקה – הטעות תוקנה.

המחקר החדש מצטרף לשורת מחקרים בחודשים האחרונים שמצביעים על השפעתו הגוברת של שירות ChatGPT בעולם הרפואה ובכלל.

בתחילת חודש מאי דיווחו חוקרים אמריקאים כי מצאו שמטופלים שהתייעצו בעניינים רפואיים עם הצ'ט בוט קיבלו מענה ברמות איכות ואמפתיה גבוהות יותר – בהשוואה לתשובות שקיבלו רופאים. בפברואר 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד במאגר המחקרים medRxiv, האלגוריתם של הצ'ט בוט הצליח לזהות אבחנות רפואיות לפי תסמינים ב-88% מהמקרים, בהשוואה ל-96% זיהוי מצד רופאים אנושיים,

עם זאת, השימוש הגובר במערכות בינה מלאכותית בתחומי החיים, מלווה גם באתגרים אתיים רבי משמעות. בסקירה של חוקרים מקנדה, שפורסמה בחורף 2021 של כתב העת JMIR Cancer נקבע כי גם לאחר שיענו כל הסוגיות הנוגעות לבטיחות וליעילות בשירותי צ'ט בוט ברפואה, לאלמנטים האנושיים עדיין אין תחליף. לאחרונה מתפרסמים מחקרים ולפיהם אלגוריתמים בשימוש בשירותי מדיה חברתית והצ'ט בוט עשויים להעביר מידע מטעה ומידע שמעודד אפליה של קבוצות אוכלוסייה מסוימות.

החוקרים בעבודה הנוכחית מוסיפים ומציינים כי רופאים קלינאים יכולים להיעזר בשירותי ChatGPT בתהליכי קבלת החלטות על הטיפול בסרטן השד, אך חייבים להתייחס למגבלותיו של כלי זה. אחת הדאגות נוגעת לסיכוי שהצ'ט מעבד מידע לא נכון, ועשוי להוביל להחלטה שגויה שתסכן את המטופלות. "המידע שמציג הצ'ט בוט תלוי במידע שהוזן בו", מתריעים החוקרים, ומזהירים כי אם מידע זה אינו מבוסס על אוכלוסייה מגוונת, הוא עלול לשמש בסיס לקבלת החלטות שגויות וכאלו שאינן משקפות את ההבדלים בין אוכלוסיות שונות. כמו כן, יש להתייחס לכך שייתכן שהמידע שמתקבל בצ'ט בוט אינו מבוסס על מידע רפואי-מדעי עדכני, בעיקר בתחום האונקולוגיה שכולל חידושים מחקריים ותרופתיים שמדווחים בספרות המדעית באופן תדיר.

בנוסף, החוקרים מציינים כי השימוש ב-ChatGPT לקבלת החלטות בסרטן השד עשוי להיות מלווה בדילמות משפטיות בנוגע לאחריות על התשובות שמתקבלות, שכן ההחלטות מבוססות על בינה מלאכותית עלולות להוביל לתוצאות שליליות. חשוב לטענתם להתייחס גם להגנה על פרטיות המטופלים בעת הזנת פרטיהם בצ'ט בוט לצורך קבלת חוות דעת רפואית – כדי להימנע מעברות של הכלי על החוקים הנוגעים לשמירה על סודיות. הצ'ט בוט גם עלול לשמש יעד פוטנציאלי למתקפות סייבר שעשויות לשבש את האלגוריתם עליו מבוסס המידע שמעובד בתוכנה, באופן שעלול להשפיע לרעה על ההחלטות שהיא מפיקה.

החוקרים קוראים לבחון לעומק את השלכות הבינה המלאכותית ועידן הצ'ט בוט על ההיבטים השונים הקשורים בטיפול הרפואי הקליני בחולים בכללותם ובקרב מאובחנות עם סרטן השד בפרט, כדי לשפר את בטיחות הטיפולים שמבוססים על היוועצות על כלי זה.

NPJ Breast Cancer, doi: 10.1038/s41523-023-00557-8