מחקרים כבר הראו כי ילדים המאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז עם רכיב היפראקטיבי (ADHD) נוטים לעלות יותר במשקל בהמשך החיים, בהשוואה לילדים אחרים. מחקר חדש מאושש את הממצאים, ומצביע על האפשרות שהגורם המרכזי להשמנה אינו ההפרעה עצמה, אלא דווקא התרופות הנפוצות לטיפול בתסמיניה.

המחקר, שממצאיו פורסמו במהדורה המקוונת של כתב העת Pediatrics, התבסס על תיקים רפואיים של יותר מ-163,000 ילדים בגילאי 3 עד 18, שהיו במעקב במשך עד 12 שנים.

החוקרים מאוניברסיטת Johns Hopkins מצאו כי ילדים עם אבחנה של ADHD שלא לקחו תרופות לטיפול בסימפטומים, התחילו להשמין יותר מילדים ללא ההפרעה, כבר בגיל 10. 

הוספת תרופות ממריצות (סטימולנטים) שינתה את התמונה: ילדים שנטלו תרופות ממריצות תחילה עלו פחות במשקל בגיל הילדות בהשוואה לילדים ללא ADHD או ילדים עם ADHD שלא קיבלו טיפול תרופתי. 

יש היגיון בממצא זה, מאחר ותרופות מעוררות פעמים רבות גורמות לילדים לאיבוד תיאבון, מה שעלול להוביל לירידה במשקל וגדילה מופחתת.

אבל, בגילאי 15-18, התמונה השתנתה לחלוטין. ילדים שנטלו ואז הפסיקו ליטול תרופות מעוררות - כמו ריטלין וקונצרטה - נטו לעלות במשקל בקצב מהיר יותר ולהיות בעלי BMI גבוה יותר בשלבים המאוחרים של גיל ההתבגרות, בהשוואה לבני גילם. ההבדל במשקל בין ילדים עם ADHD שלא נטלו תרופות לילדים ללא רקע של ADHD היה פחות גדול.

לדברי החוקרים, הממצאים מרמזים על כך שסביר להניח כי הקשר להשמנה טמון בטיפול התרופתי יותר מאשר באבחנה, מאחר ונמצא שככל שהתרופה החלה להילקח בגיל צעיר יותר וככל שהשתמשו בה זמן ממושך יותר, כך ההשפעה על מידת ההשמנה בהמשך הייתה גדולה יותר.

המחקר מחזק ממצאי מחקרים קודמים שהצביעו על קשר בין ADHD להשמנה, ומעלה את האפשרות שהקשר טמון בעיקר בטיפול התרופתי. עם זאת, המחקר לא מוכיח כי התרופות ל-ADHD עצמן גורמות לילדים לעלות יותר במשקל בהמשך. כעת נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו את הנושא.

Pediatrics. Published online March 17, 2014