תרופה המשמשת לטיפול במחלת העור הכרונית פסוריאזיס, עשויה לעזור לטפל בחולי סוכרת סוג 1 (המכונה גם "סוכרת נעורים"). כך עולה ממחקר קטן שפורסם בכתב העת The Lancet Diabetes & Endocrinology.

סוכרת מסוג 1 היא מחלה כרונית אוטואימונית. היא נגרמת כאשר מערכת החיסון של הגוף הורסת את התאים המייצרים אינסולין בלבלב. ללא הזרקות של אינסולין, סוכרים מצטברים בדם, מה שגורם לנזקים קשים. כאשר המחלה בראשיתה, חלק מהתאים מיצרי האינסולין עדיין פועלים, אך בהדרגה יכולת ייצור האינסולין שלהם נאבדת.

המחקר החדש מעלה את האפשרות שאמביב, הידועה גם בשמה הגנרי אלפאספט, מסייעת לגוף לשמר את יכולת ייצור האינסולין שלו.

פסוריאזיס (ספחת) היא מחלת עור דלקתית כרונית. כמו סוכרת סוג 1, גם זו מחלה אוטואימונית - מערכת החיסון מזהה בשוגג את תאי העור הבריאים כתאים עוינים ותוקפת, מה שגורם למגוון סימפטומים.

בניסויים קליניים של אלפאספט על אנשים עם פסוריאזיס, נמצא כי התרופה תוקפת תאי T מסוימים – תאים של מערכת החיסון, המעורבים גם בהתקפה של תאים מיצרי אינסולין בלבלב אצל חולי סוכרת סוג 1.

לכן, חוקרים מאוניברסיטת אינדיאנה ביקשו לבחון אם התרופה עשויה להשפיע על מאובחנים חדשים עם סוכרת סוג 1.

במחקרם, שנמשך גם כיום, 33 חולים חדשים בסוכרת סוג 1 קיבלו הזרקות שבועיות של אלפאספט במשך 12 שבועות. לאחר מכן הייתה הפסקה של 12 שבועות ואז שוב 12 זריקות שבועיות. 16 מטופלים נוספים שהיוו קבוצת ביקורת קיבלו זריקות שהכילו פלצבו.

החוקרים לא מצאו הבדל ביעילות הפקת האינסולין בלבלב שעתיים לאחר אכילה, אבל הם מצאו "הבדלים משמעותיים" בין הקבוצה שקיבלה את התרופה לקבוצה שקיבלה פלצבו ארבע שעות לאחר האוכל. בשלב זה, בקבוצה שקיבלה את התרופה, המטופלים הצליחו לשמור על רמות האינסולין, בעוד שבקבוצת הפלצבו רמות האינסולין ירדו.

לאחר שנה, בקבוצה שקיבלה את התרופה לא הייתה עליה משמעותית בשימוש באינסולין חיצוני, בעוד שבקבוצת הביקורת הנחקרים נאלצו להשתמש ביותר אינסולין. בנוסף, בקבוצה שקיבלה את התרופה היו פחות מקרים של היפוגליקמיה.

לדברי החוקרים, התוצאות הראשוניות של המחקר מעודדות וייתכן כי התרופה משמרת את תפקוד תאי הלבלב אצל סוכרתיים שהמחלה התפרצה אצלם לאחרונה. המחקר נמשך בימים אלה כדי לראות את השפעות הטיפול בטווח ארוך יותר. אין ספק שנדרשים גם מחקרים נוספים בנושא.

The Lancet Diabetes & Endocrinology, Early Online Publication, 23 September 2013

תרגום ועריכה: ד"ר דינה ראלט