סקירה חדשה של מחקרים שהתקבלה לפרסום בכתב העת Journal of biomedical informatics, ניסתה לבדוק מהן התועלות הרפואיות המתקבלות משימוש ברשתות החברתיות לצורך ניהול של מחלות כרוניות. בנוסף, מנסים החוקרים לתאר מהן התכונות והמאפיינים הספציפיים ברשתות החברתיות הגורמים לתועלות אלו.

ככלל, מציינים החקרים כי אין הרבה מחקרים בתחום, אך המחקרים הקיימים מצביעים על תועלת חיובית ושיפור בסטטוס הרפואי ואף אחד מהמחקרים לא מצביע על תופעות לוואי שליליות של השימוש.

התועלות שדווחו במחקרים שנבחנו, היו בעיקר בתחום הסיוע הפסיכולוגי באמצעות היכולת לקבל תמיכה ומידע מהקהילה. עם זאת יש פחות ראיות המצביעות על שיפור במצב הגופני עצמו של המשתמשים.

החוקרים מציינים כי הם מצאו שהמחקרים כיסו רק פלטפורמות מעטות של רשתות או פעילות חברתית ברשת האינטרנט, ושהנטייה של המחקרים היא לבדוק קבוצות תמיכה אונליין, פורומים, ולוחות הודעות.

לבסוף מציעים החוקרים גישה הטוענת כי על מנת שלרשתות חברתיות ופעילות חברתית ברשת תהיה אפקטיביות גדולה יותר בניהול של מחלות כרוניות, ההתערבויות המתבצעות באמצעות הרשת צריכות להיות מותאמות באופן אישי למשתמשים ולמחלות מהן הם סובלים.

התכונות והיכולות הספציפיות שעלו מהניתוח של הספרות, להן עשויה להיות תרומה בולטת ליעילות הרשתות החברתיות הן:

זהות –הרשתות החברתיות מאפשרות לחולים כרוניים שליטה טובה יותר על הדרך שבה הם ממצבים ומציגים את עצמם. וכן שליטה עד כמה ממצבם הרפואי הם מגלים.

גמישות – בגמישות מתכוונים החוקרים לתזמון ומיקום הרשת. קרי כמה אנשים יש ברשת, כמה דיונים, מתי ביום הם מתקיימים. לכל אלה השפעה על יכולתה של הרשת לסייע לחולה הבודד.

מבנה – דרך השיח ורמת שיתוף הפעולה בין החברים ברשת, בונה את השיח בה ומאפשרת למשתתפים לקבל מידע באופן שהוא יותר מסונן וככל הנראה באופן טוב יותר מאשר באתרי מידע רגילים. כלומר, חברי הקהילה המשתפים מידע שהם מוצאים לנכון, מסייעים לחולה לקבל מידע שיש לו רמת אמינות גבוהה יותר באופן יחסי, מאשר שיטוט באתרי תוכן רגילים שרמת המידע בהם לא ברורה.

נרטיב – האופן שבו היחיד מתבטא ומסביר את רגשותיו, מחשבותיו ורצונותיו ברשת. כלי זה מאפשר לחולים לקבל תמיכה נפשית, לחלוק את הסיפור עם אחרים ולמצוא תמיכה.

התאמה – חולים במצבים כרוניים הם בעלי צרכים משתנים לאורך חייהם. רשתות חברתיות טובות צריכות לאפשר התאמה לצרכים משתנים אלה בכלים ומידע המתאימים לצרכים המשתנים של המשתמשים.

החוקרים מסכמים כי המחקרים הקיימים כיום עוסקים לרוב בפלטפורמות ישנות יחסית וכי יש לבצע מחקרים נוספים שיבדקו באופן סדור ומערכתי יותר מה ברשתות החברתיות תורם לניהול טוב של מחלה כרונית ובכך יתרמו לבניית פלטפורמות טובות יותר בעתיד, שכן נראה כי לרשתות חברתיות תפקיד חיובי בהקשר זה.

doi: 10.1016/j.jbi.2013.04.010.