לא פעם נעשה שימוש בפרסום באמצעי המדיה ההמוניים על מנת לקדם התנהגויות בריאותיות שונות. עד היום לא נעשה ניתוח נרחב בשאלה האם הקמפיינים הללו מצליחים לקדם פעילות גופנית והשגת יעדים של שינוי התנהגות. כעת נעשה ניתוח נרחב של מספר מחקרים על מנת לנסות ולענות על השאלה – האם הפרסום עובד או לא?

החוקרים ביצעו חיפוש במאגרי מידע של מחקרים משנת 2012 ומצאו מחקרים שבדקו האם קמפיינים לקידום פעילות גופנית שנעשו באמצעי המדיה ההמוניים הצליחו להשפיע על ביצוע הפעילות בקרב מבוגרים. החוקרים לא השתמשו במחקרים שבהם לא הייתה קבוצת בקרה ראויה, או שלא דיווח על חולשות של המחקר. הניתוח של המחקרים פורסם בכתב העת Archives of Public Health .

החוקרים הצליחו לאתר 9 מחקרים שעקבו יחדיו אחר 27,601 נבדקים בזמנים החל משמונה שבועות ועד שלוש שנים. החוקרים מצאו כי לקמפיינים היה אפקט משמעותי בשכנוע נחשפים להתחיל בפעילות גופנית מתונה של הליכה, אך הם לא הצליחו לגרום לכך שהנחשפים ילכו מספיק על מנת להגיע לסף פעילות מספיק.

החוקרים ניסו לבדוק גם את ההשפעה של הקמפיינים על הפחתת התנהגות של ישיבה וחוסר פעילות. האפקט היה חסר משמעות לאחר שמחקר אחד נפסל בשל בעיות בניתוח הסטטיסטי שלו. נראה שקמפיינים שניסו למצב פעילות גופנית כנורמה חברתית היו יעילים יותר בהפחתת הפעילות הבלתי רצויה של ישיבה וכו'.

החוקרים מסכמים כי קמפיינים שעושים שימוש במדיה המוניים (טלוויזיה, רדיו ועיתונות) עשויים לסייע בקידום פעילות גופנית והפחתת פעילות של ישיבה וחוסר פעילות, אך לא בטוח שיצליחו לגרום לפעילות מספקת כך שיושגו תוצאות בריאותיות. בכל מקרה, כך לדברי החוקרים, נדרש מחקר המשך על ההשפעה בקרב מדינות מתפתחות ומדינות עולם שלישי.