באנשים עם טרשת נפוצה מערכת החיסון של הגוף פוגעת במיאלין – השכבה השומנית שמגנה על תאי העצב במוח וחוט השדרה – מה שפוגע ביכולת העצבים להעביר מידע.

ישנם מספר מהלכים של טרשת נפוצה. המהלך הנפוץ ביותר הוא התקפי-הפוגתי, המתבטא בתקופות בהן ישנה התפרצות של התסמינים (תקופת ההתקף) וביניהן תקופה של רגיעה והיעלמות חלקית או מוחלטת של התסמינים. למהלך מחלה זה קיים מגוון הולך וגדל של תרופות, שמטרותיהן בין היתר הפחתת התקפים וכן מניעת המעבר למהלך מחלה מתקדם יותר – מהלך פרוגרסיבי-משני – כפי שמתרחש אצל רבים עם מהלך התקפי-הפוגתי לאחר שנות מחלה רבות.

מהלך פרוגרסיבי-משני מאופיין בהחמרה הדרגתית בתפקוד הנוירולוגי – או במילים אחרות בנכות – גם ללא התקפים או נגעים חדשים. כיום לא קיים כיום טיפול תרופתי מאושר שהוכח באופן עקבי כיעיל בעיכוב התקדמות הנכות באנשים שעברו למהלך פרוגרסיבי משני.

התרופה האוראלית סיפונימוד (Siponimod, BAF312) היא תרופה ניסיונית שפותחה כדי לתת מענה טיפולי למהלך מחלה זה. מנגנון הפעולה של הסיפונימוד דומה מאוד למנגנון הפעולה של תרופה אחרת לטרשת נפוצה - גילניה. התרופה נקשרת לקולטני (רצפטורים) sphingosine-1-phosphate של תאי מערכת החיסון המעורבים בפעילות המחלה. בזכות היקשרות החומר הפעיל לקולטני תאי החיסון, התאים נשארים בבלוטות הלימפה במקום לחדור למערכת העצבים המרכזית.

במסגרת המחקר החדש – מחקר קליני שלב 3 –  1,651 אנשים עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית חולקו באופן רנדומלי לקבוצה שקיבלה פלצבו (546 נבדקים) או לקבוצה שקיבלה את הטיפול בסיפונימוד (1,105 נבדקים) - כדור במינון 2 מ"ג פעם ביום.

המחקר נערך ב-292 מרכזים רפואיים ב-31 מדינות על ידי צוות חוקרים ממספר מוסדות, ובהם אוניברסיטת באזל בשוויצריה, אוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב, אוניברסיטת מקגיל בקנדה ואוניברסיטת לונדון.

השפעה קלה על הסיכון להתקדמות המחלה

הממצאים שפורסמו לאחרונה בכתב העת The Lancet העלו כי התרופה עשויה להפחית את הסיכון להחמרה במצב הנוירולוגי. החמרה ביכולות הנוירולוגיות הוגדרה במחקר כירידה של נקודה אחת בציון ה-EDSS לאנשים שה-EDSS שלהם בתחילת המחקר היה בין 3 ל-5 או חצי נקודה לאנשים עם ציון EDSS התחלתי גבוה יותר, כאשר ההחמרה נותרה קבועה לאורך 3 חודשים.

מתוך הנבדקים שקיבלו סיפונימוד ונותרו במחקר, 288 (26%) חוו החמרה ביכולות הנוירולוגיות, לעומת 173 (32%) מתוך קבוצת הפלצבו. לפי חישובי החוקרים, בקרב הנבדקים שקיבלו את הטיפול בסיפונימוד היה סיכון נמוך ב-21% לחוות החמרה.

בנוסף, כאשר נבחנו ההבדלים בנפח המוח באמצעות סריקות MRI, בקרב הנבדקים שקיבלו את התרופה הניסיונית הסיכון לירידה בנפח המוח היה נמוך ב-23% בהשוואה לקבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו.

על אף שלא הייתה זו מטרת המחקר העיקרית, נמצא שבקרב קבוצת המטופלים בסיפונימוד היו באופן משמעותי פחות התקפים. לעומת זאת, לא תועד הבדל משמעותי ביכולת ההליכה בין שתי הקבוצות.

89% מהנבדקים שנטלו סיפונימוד דיווחו על תופעות לוואי, וכך גם 82% מהנבדקים שקיבלו פלצבו. תופעות לוואי מסוכנות תועדו בקרב 18% מהנבדקים שקיבלו סיפונימוד לעומת 15% בקבוצת הפלצבו. תופעות הלוואי שהיו ייחודיות לנבדקים שקיבלו סיפונימוד היו אופייניות לתרופות דומות המשפיעות על מערכת החיסון וכללו לימפופניה (ירידה בכדוריות הדם הלבנות), פגיעה בתפקודי הכבד, הפרעה בקצב הלב בתחילת הטיפול, בצקת ברשתית העין, התפרצות של שלבקת חוגרת ופרכוסים.

חברת התרופות נוברטיס הודיעה כי היא מתכננת להגיש את התרופה לאישור רשויות התרופות בארה"ב ואירופה עוד השנה ואלו יצטרכו לקבוע אם הטיפול מספיק יעיל לטרשת נפוצה פרוגרסיבית משנית בהתחשב בסיכונים.

התקווה היא שהמחקר החדש – בין אם יוביל לאישור התרופה או לא – יעודד פיתוח טיפולים נוספים שביכולתם לעכב את התקדמות המחלה במי שפיתח טרשת נפוצה פרוגרסיבית-משנית.

THE LANCET Volume 391, No. 10127, p1263–1273, 31 March 2018