ההתעסקות במשקל וקיום משטרי אכילה אדוקים הנדרשים במגוון רחב של מקצועות ספורט, אך בעיקר באלה הדורשים שמירה על משקל נמוך על מנת להשיג תוצאות רצויות הם עניין מקובל. עם זאת יש קו דק ביותר המבדיל בין שמירה על משקל כעניין פונקציונאלי בלבד לבין התעסקות ההופכת להפרעת אכילה. סקירה חדשה של מחקרים מנסה לראות האם ניתן לדעת האם הנטייה להפרעות אכילה דווקא בקרב ספורטאים מוגברת ולאילו מקצועות ספורט זה קשור.

לדברי החוקרים אחת הסיבות להשערה כי ספורט מקצועני מהווה גורם סיכון הוא הצורך לשינויים מהירים ומשמעותיים במשקל. המחקרים עד כה התמקדו בספורטאים מקצועניים מבוגרים שהראו סימנים של הפרעות אכילה. בניגוד לכך הסקירה הנוכחית המתפרסמת ב- Journal of Eating Disorders התמקדה בספורטאים צעירים וההתנהגויות שאימצו לעצמם לצורך שמירה על המשקל כגורם סיכון לפיתוח הפרעות אכילה.

החוקרים מצאו 15 מחקרים רלוונטיים שבדקו את הקשר הנדון. לדברי החוקרים התוצאות אינן עקביות או מצביעות על כיוון ברור לקשר בין התנהגויות הקשורות במשקל לבין הסיכון לפתח הפרעות אכילה. עם זאת החוקרים טוענים כי במקצועות ספורט הדורשים שליטה מרבית ומשקל נמוך יש היארעות גבוהה יותר של הפרעות אכילה. החוקרים טוענים כי בקרב ספורטאים הפרעות האכילה נמצאות בשני המינים, כאשר אצל גברים מדובר על ניסיונות להעלות את משקלם, בעוד שאצל נשים מדובר בעיקר על הצורך בירידה במשקל. בשלב זה לטענת החוקרים המידע הקיים אינו מאפשר ניבוי על הקשר בין ההתנהגויות לבין התפתחות של הפרעות אכילה וגם לא לגבי הגיל בו הן מתחילות.

מסקנת החוקרים היא שאכן יש התנהגות בעייתית הקשורה במשקל אצל ספורטאים צעירים, בעיקר במקצועות הדורשים שמירה על משקל או משקל מסוים, אך דרושים עוד מחקרים על מנת להבין מהם גורמי הסיכון וכיצד ניתן לנבא מה הם גורמי הסיכון המדויקים.