אנשים בגיל העמידה ואנשים מבוגרים יותר שהם לחוצים מאוד, סובלים מדיכאון ואפילו רק ציניים, עשויים להיות בסיכון מוגבר לשבץ. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Stroke.

שבץ מוח נגרם עקב פגיעה בזרימת הדם למוח. בגלל הפגיעה בזרימת הדם, תאים באזור ניזוקים ובהתאם לאזור שנפגע במוח, נגרמים חסרים תפקודיים. לדוגמא, אם נפגע האזור במוח ששולט על יכולת הדיבור, ייווצר מצב של חוסר יכולת לדבר או להבין שפה. ההפרעה בזרימת הדם למוח עלולה להיגרם בשל חסימה של כלי דם או דימום. רקמת המוח הינה הרקמה בעלת הנטייה הגבוהה ביותר בגוף לדימומים עצמוניים ושניה - לאחר הלב - בנטייה לאוטמים. בישראל חיים כיום למעלה מ-100,000 נפגעי שבץ מוחי, ומדי שנה לוקים בשבץ 15,000 נוספים. שבץ מוחי מהווה כיום את סיבת המוות השלישית במדינות המערב - אחרי סרטן ומחלות לב.

במסגרת המחקר יותר מ-6,700 מבוגרים אמריקאים בריאים בני 45-84 מילאו שאלונים על רמות הלחץ הכרוני שלהם, תסמיני דיכאון, תחושות כעס ועוינות – שהיא מדד לנקודת מבט צינית לגבי החיים ואנשים אחרים.

חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה עקבו אחר הנחקרים במשך 8 עד 11 שנים ובחנו את מערכת היחסים בין הגורמים הפסיכולוגיים הללו לסיכון של אנשים לפתח שבץ.

בסוף תקופת המעקב התרחשו 200 אירועי שבץ, מתוכם 48 היו אירוע מוחי חולף (מיני שבץ). לאחר שלקחו בחשבון בניתוח הנתונים גורמים שהיו עלולים להשפיע על הסיכון לשבץ כמו גיל, גזע והתנהגויות בריאות, החוקרים מצאו כי לאנשים עם רמות גבוהות של ציניות היה סיכון יותר מכפול לשבץ, בהשוואה לאנשים שאינם ציניים.

עוד נמצא כי אנשים עם ציון גבוה של תסמיני דיכאון היו בעלי סיכון גבוה ב-86% לשבץ במהלך תקופת המעקב בהשוואה לאנשים ציון נמוך של תסמיני דיכאון. באנשים שהיו תחת לחץ כרוני הסיכון לשבץ היה גבוה ב-59% בהשוואה למשתתפים לא לחוצים. לעומת זאת, החוקרים לא מצאו קשר בין תחושת כעס לסיכון מוגבר לשבץ.

הנתונים הצביעו על יחס של מינון-תגובה בין המאפיינים האישיותיים והמצב הנפשי לבין הסיכון לשבץ – ככל שאלה גברו, כך עלה הסיכון.

אנשים עם רמות גבוהות של לחץ ודיכאון נוטים יותר להתנהגויות לא בריאות כמו עישון ושתיית אלכוהול. למרות זאת, הקשר בין לחץ, דיכאון ועוינות לבין הסיכון לשבץ נותר גם לאחר שהחוקרים לקחו בחשבון בניתוח הנתונים גורמים כמו עישון, צריכת אלכוהול, פעילות גופנית ולחץ דם.

העדויות מצטברות 

המחקר אומנם מצביע על קשר, אך הוא לא בהכרח מוכיח כי מדובר בקשר של סיבה-תוצאה. עם זאת, המחקר מצטרף למחקרים רבים קודמים שמצאו כי לאנשים מדוכאים, לחוצים, עוינים ושליליים סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.

כך למשל, מחקר שפורסם בשנת 2010 בכתב העת Circulation מצא כי חולי לב מטיפוס אישיות D - חרדים ועגמומיים - נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה להתקפי לב ואי ספיקת לב. מחקר אחר שפורסם באותה השנה מצא כי אנשים עוינים ואגרסיביים עלולים להיות בסיכון מוגבר למחלות לב ושבץ. תוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת של איגוד הלב האמריקאי Hypertension,  הראו כי בהשוואה לאנשים רגועים וסובלניים, בקרב אנשים שדורגו גבוה בתכונות הקשורות לעוינות, במיוחד בקרב המניפולטיביים והאגרסיביים שביניהם, הייתה התעבות גדולה יותר של דופן העורקים - גורם סיכון מרכזי להתקף לב או שבץ.

בשנת 2012 פורסם ניתוח נתונים מ-200 מחקרים שערכו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, שמצא כי אופטימיות, עליזות ורגשות חיוביים אחרים עשויים להגן מפני מחלות לב ושבץ.

לא ברור כיצד לחץ ורגשות שליליים משפיעים על הלב והמוח, אך עשויים להיות מנגנונים רבים מאחורי הקשר, בהם השפעות הורמונאליות, מטבוליות ודלקתיות.

ממצאי המחקרים מדגישים את ההשפעה האפשרית שיש למצב הנפשי ולסוג האישיות על הסיכון לשבץ ומחלות לב ומראים כי יש להתייחס גם אליהם, לצד גורמי הסיכון הקונבנציונליים לשבץ כמו עישון ולחץ גם גבוה.

Stroke. Published online July 10, 2014