בשנים האחרונות הולכות ומתבהרות התכונות המיטיבות עם הבריאות של צמח הקנאביס. וכך, למרות שעישון קנאביס (מריחואנה) עדיין נחשב לעברה על החוק, וקנאביס עדיין מופיע בישראל ברשימת הסמים המסוכנים, מתעצמות קריאות של תנועת הלגליזציה שקוראת להפוך את הקנאביס לחוקי, ובמקביל גדל בקצב תלול מספר הישראלים שמחזיקים באישור לטיפול בקנאביס רפואי מסיבות רפואיות.

אישור קאנביס רפואי ניתן היום לסרטן, כאב כרוני ומספר מחלות כרוניות, בעיקר על בסיס מחקרים שמדגימים כיצד צריכת קנאביס מועילה לחולים, משפרת את איכות חייהם ומפחיתה תסמינים.

כעת קובעים חוקרים אמריקאים כי יתכן ולקנאביס השפעות מיטיבות על דיכוי תסמיני סינוסיטיס שמעידים על פעילות דלקתית באף, לרבות במצבים של סינוסיטיס כרונית – מחלה נפוצה שמלווה במקרים רבים בהתפתחות של פוליפים באף או במצבים של התפתחות תסמינים אפיים על רקע אלרגיות שונות. החוקרים מצאו כי צרכני קנאביס חווים ירידה בתסמיני סינוסיטיס אפיים, לרבות גודש באף, פגיעה בחוש הריח ונזלת, אם כי הסיבה לכך עדיין לוטה בערפל.

שימוש קבוע משפיע יותר

החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום קליפורניה ביקשו לבחון את השפעות הקנאביס על תסמיני סינוסיטיס. המחקר הקיף 2,269 בוגרים בגילי 20 עד 69, כמחציתם (53.2%) נשים, שמילאו שאלונים על שימוש בקנאביס ותסמינים באף בשנים 2014-2013 במסגרת סקר הבריאות והתזונה הלאומי בארה"ב (NHANES). הנתונים נותחו בפברואר 2022.

שימוש קבוע בקנאביס הוגדר כצריכת קנביס 15 או יותר פעמים ב-30 הימים האחרונים, ואילו שימוש מזדמן הוגדר כצריכה נמוכה יותר בחודש האחרון. 9% מהמשתתפים במחקר העידו כי הם משתמשים קבועים בקנביס, 16% סיפרו כי הם משתמשים מזדמנים, ואילו רוב הנבדקים (75%) דיווחו כי מעולם לא צרכו בחייהם קנאביס. המחקר לא בדק את האופן שבו צרכו הנבדקים קנאביס – בעישון, אידוי או שיטה אחרת.

עם זאת, בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים הדגיש בכיר החוקרים ד"ר קוין הור כי ממצאי המחקר מזהים אמנם קשר בין התופעות, אולם אינם קובעים באופן חד משמעי כי לקנאביס השפעה מגנה מפני תסמיני סינוסיטיס. "יתכן שמדובר דווקא בקשר הפוך, כאשר אנשים שכבר סובלים מתסמינים אפיים נוטים יותר להימנע מצריכת קנאביס", הבהיר בראיון.

במחקר נמצא כי צריכת קנאביס קבועה הפחיתה תסמינים באף, אולם צריכה מזדמנת של קנאביס לא הייתה קשורה לשינויים בתסמינים אלה. עוד נמצא כי עישון טבק בהווה מעלה ב-96% את הסיכון לסבול מתסמינים באף, ואבחון באסתמה העלה פי 2.73 את הסיכון לסבול מתסמינים אפיים. עוד התברר כי התסמינים באף מעלים עד פי 2.87 את הסיכון לסבול במקביל מתסמיני דיכאון.

החוקרים שממצאיהם פורסמו בגיליון יולי 2022 של כתב העת JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery מסכמים כי "שימוש בקנאביס בתדירות גבוהה נקשר לסיכון נמוך יותר לתסמיני סינוסיטיס".

החוקרים מבהירים כי אחת ממגרעות המחקר היא התבססותו על שאלונים והנטייה האפשרית לטעויות בדיווחי הנבדקים, ומציינים כי נדרשים מחקרים נוספים כדי להתחקות אחר המנגנונים שקושרים בין צריכת קנאביס להפחתת תסמיני סינוסיטיס.

פגיעה ברקמות באף 

ממצאי המחקר תומכים בעבודות נוספות שזיהו קשר בין עישון קנאביס לירידה בתסמיני סינוסיטיס. במחקר נוסף של המינהל לענייני ניצול לרעה של תרופות פסיכואקטיביות ושירותי בריאות הנפש בארה"ב (SAMHSA), שממצאיו פורסמו באפריל 2010 בכתב העת Annals of Epidemiolog, נמצא כי אנשים שצורכים קנאביס לתקופה ממושכת של מעל ל-11 שנים נוטים פחות לדווח על תסמיני סינוסיטיס בהשוואה לנבדקים שמשתמשים בקנאביס לתקופות קצרות יותר.

החוקרים בעבודה הנוכחית משערים כי יתכן ומרכיבים מסוג 'קנבינואידים' המצויים בצמח הקנאביס עשויים להשפיע במנגנונים שונים על הפחתת דלקתיות שמובילה לירידה בתסמינים האפיים. ההשערה מבוססת על מחקרים בעבר שזיהו תכונות נוגדות דלקתיות בקנבינואידים. כך, למשל, חוקרים מצרפת וברזיל דיווחו במארס 2020 בכתב העת Glia על סמך מחקר בתאי עכברים, כי קנבינואידים חוסמים מנגנוני הפרשה של חלבונים-ציטוקינים מעודדי דלקתיות. כמו כן, מחקרים נוספים קושרים בין צריכת קנאביס להפחתת תסמיני מחלות דלקתיות כרוניות. כך, למשל, חוקרים ישראלים מאוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא דיווחו בסקירה בינואר 2022 בכתב העת של המרכז הרפואי רמב"ם Rambam Maimonides Medical Journal, על עדויות שקושרות בין צריכת קנאביס להפחתת תסמינים של מחלות שמלוות בדלקתיות במפרקים, לרבות דלקת מפרקים שגרונתית ואף מחלת מפרקים ניוונית. חוקרים ישראלים מהמרכז הרפואי מאיר דיווחו באוגוסט 2011 בכתב העת IMAJ של ההסתדרות הרפואית על השפעה מיטיבה של קנאביס על דיכוי פעילות אצל אנשים עם מחלת מעי דלקתית מסוג קרוהן.  

לפי הידוע כיום, הסיבה המרכזית להופעת תסמיני סינוסיטיס קשורה בטריגרים למיניהם, לרבות חלקיקים כימיים מסוימים בסביבה ותנאים של זיהום אוויר וכן חשיפה לאבק או עובש. במקרים נוספים תסמינים באף עשויים להתפתח על בסיס עונתי, במה שמכונה 'קדחת השחת' – אלרגיה שנוטה להתלקח בתגובה לאבקנים בצמחים, ברוב המקרים בעונות המעבר. החוקרים בעבודה הנוכחית מציינים כי ייתכן גם שההסבר לקשר שזוהה הוא בחשיפות מצומצמות יותר לטריגרים בקרב משתמשי קנאביס.

נכון להיום, מדגישים המומחים, השיטה היעילה ביותר להפחתת תסמינים אפיים היא באמצעות טיפול תרופתי שמותאם למטופל בהתאם לתסמינים ולאבחנה, למשל בתרופות הניתנות בתרסיס לאף וכן בהימנעות מחשיפה לטריגרים שגורמים להחמרה ושטיפות קבועות של האף והסינוסים במי מלח.

JAMA Otolaryngology – Head & Neck Surgery, doi:10.1001/jamaoto.2022.2001