טרשת נפוצה היא מחלה כרונית המאופיינת בכך שמערכת החיסון של הגוף פוגעת במיאלין – החומר שמגן על סיבי העצב – במוח ובחוט השדרה, ולעיתים פוגעת גם בתאי העצב.

הנזק למיאלין ותאי העצב פוגע בהעברת אותות במסלולים עצביים שבין המוח לגוף, מה שעשוי להתבטא במגוון גדול של תסמינים, הנפוצים בהם כוללים חולשת שרירים, פגיעה בקואורדינציה ושיווי המשקל, פגיעה בראייה, עייפות והפרעות תחושתיות.

מהי טרשת נפוצה?

מערכת החיסון שלנו אמורה לפעול במטרה להגן על גופינו מגורמים עוינים כגון מזהמים למיניהם. טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית – מחלה בה מערכת החיסון תוקפת בטעות את הגוף, ובאופן ספציפי את מעטפת המיאלין במערכת העצבים המרכזית - המוח וחוט השדרה.

מעטפת המיאלין היא השכבה השומנית אשר מבודדת ומגנה על סיבי העצב. בנוסף לתפקיד הבידוד וההגנה, מבנה המיאלין עוזר בהאצת הפולסים החשמליים בעצב וכך מאפשר למידע לעבור במהירות רבה.

משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת העצב להעביר מידע. חלק מהפולסים החשמליים העוברים בעצב מתקדמים באיטיות וחלקם אף נעצרים לחלוטין.

בעבר סברו כי המיאלין הוא המרכיב היחיד שנפגע במחלה, אולם כיום ברור כי המחלה מובילה לפגיעה גם בתאי העצב עצמם.

תסמיני המחלה

בגלל התפקוד המרכזי של המוח וחוט השדרה בכל תנועה, תחושה, מחשבה, תפיסה והרגשה, התסמינים שיכולים לנבוע מהמחלה הם אינסופיים ומשתנים מאוד מאדם לאדם וגם מהתקף להתקף באותו אדם - בהתאם למיקום הנזק במערכת העצבים.

בין התסמינים הנפוצים: הפרעות ראייה, חולשה של גפה, הפרעות תחושה כגון תחושת שריפה, נימולים, כאבים שונים ומשונים וכן חולשה, פגיעה בשיווי המשקל ובקואורדינציה, בעיות קוגניטיביות, ועוד.

עוד על התסמינים של טרשת נפוצה

אחד התסמינים המרכזיים הוא עייפות. אנשים שסובלים מטרשת נפוצה מתעייפים מהר מאוד, לעיתים ללא סיבה, ולוקח להם הרבה יותר זמן להתאושש. אחת ההשערות לכך היא שחולי טרשת צורכים הרבה יותר אנרגיה בשליחת מסרים בעצבים פגועים/צלקתיים ביחס לאותו המאמץ בעצבים תקינים.

ישנם מספר גורמים שעלולים להחמיר את התסמינים של טרשת נפוצה, לרבות עלייה בטמפרטורת הגוף, מאמץ יתר, עייפות, זיהומים וכן לחץ ומתח נפשי.

כאמור, המחלה פוגעת בכל אדם באופן שונה ולכן ניתן לראות גם מצבים קלים מאוד, בהם המחלה כמעט ואינה מורגשת ומצבים קשים מאוד הדורשים עזרה סיעודית. ממצאים ממחקרים שנערכו בעבר מראים ש-20%-25% מהחולים בטרשת נפוצה יגיעו בשלב כלשהו למצב בו יזדקקו לכיסא גלגלים, לאחר כ-30 שנות מחלה בממוצע. עם זאת חשוב לציין שממצאים אלו פורסמו בשנת 2003 וסקרו את השנים שקדמו לה. ההנחה היא שהיום, בשל התקדמות הרפואה - בעיקר בתחומי האבחון המוקדם, הטיפול והשיקום - הנתונים הרבה יותר טובים. כך, בשנים האחרונות התרופות לטרשת נפוצה גם יותר יעילות ומפחיתות התקפים וגם הרבה יותר נוחות ועם פחות תופעות לוואי - כך שיש פחות מטופלים שמפסיקים את הטיפול.

שכיחות המחלה

טרשת נפוצה אינה מחלה נפוצה. שם המחלה נובע מכך שהיא מאופיינת במספר טרשות (נגעים) במערכת העצבים המרכזית. התואר "נפוצה" מתייחס למספר הנגעים ולא לשכיחותה באוכלוסייה. עם זאת, בשנים האחרונות נראה כי קיימת עלייה במספר המאובחנים בטרשת נפוצה.

לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), נכון לקיץ 2023 בעולם חיים מעל ל-1.8 מיליון איש עם טרשת נפוצה.

כיום אין רישום מסודר שמאפשר לדעת בדיוק כמה מאובחנים בטרשת נפוצה יש בישראל. לפי נתונים שדווחו למשרד הבריאות על ידי קופות החולים במסגרת ועדה שבחנה את הנושא, נכון לשנת 2021 חיו בישראל כ-8,700 אנשים עם טרשת נפוצה, מרביתם (68%) נשים, ומתוכם כ-5,700 המטופלים תרופתית למחלה. מדי שנה מאובחנים כ-550 חולים חדשים במחלה בישראל.

גם לפי דו״ח הוועדה לבחינת מקצוע הנוירולוגיה בראשות פרופ׳ נתן בורנשטיין שפורסם במאי 2022, ההערכה כי בישראל 9,000 חולי טרשת נפוצה.

סיבות וגורמי סיכון

המחלה עלולה להופיע בכל גיל, אך לרוב מאובחנת בגילי ה-20 עד ה-40 ושכיחה יותר מכפליים בנשים מאשר בגברים.

הגורמים לטרשת נפוצה עדיין אינם ברורים לאשורם, אך ככל הנראה מדובר בתגובה חיסונית לא תקינה, באנשים בעלי מועדות גנטית, לגורם סביבתי - ייתכן ויראלי - שטרם זוהה בוודאות.

הנגיף שהינו החשוד העיקרי כבר מזה שנים הוא נגיף האפשטיין-בר המכונה בקיצור EBV. מחקרים רבים קשרו בין הנגיף לסיכון מוגבר להתפרצות של טרשת נפוצה. בשנת 2022 חוקרים מאוניברסיטת הרווארד פרסמו בכתב העת Science מחקר בו נמצא כי הסיכון לטרשת נפוצה בקרב אנשים שנדבקו בנגיף האפשטיין-בר גבוה פי 32.4 בהשוואה לסיכון באלה שלא נדבקו בנגיף. לפי עבודות אחרות, באופן טיפוסי, טרשת נפוצה מופיעה כעשור לאחר הדבקות בנגיף.

מחקרים הצביעו על מספר גורמים נוספים שעשויים להיות קשורים לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה, לרבות מגורים באזורים רחוקים מקו המשווה (באזורים צפוניים על פני כדור הארץ שכיחות המחלה גבוהה יחסית), רמת ויטמיןD  נמוכה בדם, עישון החל מגיל צעיר, השמנה, צריכת מלח מוגברת והרכב חיידקי המעי.

למרות שככל הנראה בגורמים למחלה קיים רכיב גנטי, המחלה אינה נחשבת למחלה תורשתית. מחקרים הראו כי הסיכון של ילד להורה עם טרשת נפוצה לפתח את המחלה בעצמו גבוה רק במעט בהשוואה לילדים ללא רקע משפחתי של המחלה. הסבירות שלהורה עם טרשת נפוצה יהיה ילד עם טרשת נפוצה עומדת על 3%-5% - כאשר השונות בסיכון תלויה במין ההורה עם המחלה ומין הנולד. הסיכויים האבסולוטיים לכך שילד להורה עם טרשת נפוצה יפתח טרשת נפוצה בעצמו נמוכים מאוד, אך עדיין גבוהים מהסיכון לפתח טרשת נפוצה באוכלוסייה הכללית - שעומד על 0.1%-0.2% בלבד. 

 מה הסוגים של טרשת נפוצה?

ישנם מספר מהלכים של טרשת נפוצה, הנבדלים זה מזה בין היתר בתדירות ההתקפים ובאופן התפתחות המחלה.

טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית  (Relapsing–Remitting)

המהלך הנפוץ ביותר של המחלה הוא התקפי-הפוגתי, המתבטא בתקופות בהן ישנה התפרצות של התסמינים (תקופת ההתקף) ולאחר מכן תקופה של רגיעה והיעלמות חלקית או מוחלטת של התסמינים (תקופת ההפוגה).

לא ניתן לדעת מתי ובאיזו תדירות אדם יחווה התקף, אולם בממוצע אנשים הסובלים מסוג זה של טרשת נפוצה יחוו התקף פעם או פעמיים בשנה, כאשר משך ההתקף יכול להיות מספר ימים, מספר שבועות ואף מספר חודשים. חלק מהאנשים יסבלו מהתקפים בתדירות גבוהה יותר וחלק לא יחוו התקף במשך שנים. לא ניתן לדעת בדיוק כמה זמן תימשך תקופת ההפוגה בין התקף להתקף, או מה תהיה עוצמת התסמינים וסוגי התסמינים בזמן ההתקף וגם לא ניתן לחזות את משך הזמן שייקח עד להחלמה, מכיוון שכל אלה יכולים להיות שונים באותו אדם מהתקף להתקף, ללא דפוס או סדר אותו ניתן לצפות.

ברוב המקרים אנשים מחלימים מהתקף באופן מלא או כמעט מלא. בכ-50% מהמקרים נותרות "שאריות התקף" - תסמינים שהורגשו בעת ההתקף אך הם מורגשים בעוצמה הרבה יותר חלשה. שאריות אלה עשויות לחלוף עם הזמן. אם התסמינים עדיין קיימים גם לאחר 18-12 חודשים, סביר להניח שנוצר נזק קבוע שאינו הפיך שנובע מכך ששכבת המיאלין לא שוקמה כנדרש או שישנה פגיעה בתא העצב עצמו.

כיום ידוע כי גם במהלך התקפי-הפוגתי פעילות המחלה מתרחשת גם בין ההתקפים והיא מובילה לניוון הדרגתי של תאי העצב והמוח. לכן חשוב המעקב הנוירולוגי גם אם אין התקפים ולא מורגש שינוי.

טרשת נפוצה פרוגרסיבית/ מתקדמת  (Progressive)

מהלך מחלה נוסף הוא טרשת נפוצה מתקדמת (פרוגרסיבית) המתבטאת בהחמרה קבועה של התסמינים במשך הזמן. מידת וקצב ההחמרה משתנים בין מטופלים שונים ולא ניתן לחזות את המהירות בה יתפתחו הפגיעות הנוירולוגיות. כך, בקרב חלק מהמטופלים התסמינים יישארו מזעריים במשך שנים, בעוד שבאחרים קצב ההחמרה יהיה מהיר יותר.

טרשת נפוצה פרוגרסיבית יכולה להיות משנית או ראשונית:

טרשת נפוצה מתקדמת משנית מאובחנת אצל מטופלים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, אשר תדירות ההתקפים שלהם הלכה ופחתה ואף נעצרה, אך יחד עם זאת, הפגיעה הנוירולוגית והתסמינים הולכים ומוחמרים.

טרשת נפוצה מתקדמת ראשונית מאובחנת באנשים שלא סבלו אף פעם מהתקף, אך הפגיעה הנוירולוגית והתסמינים מתקדמים ומוחמרים מרגע האבחון הראשוני. מתוך כלל המאובחנים בטרשת נפוצה כ-10% יתמודדו עם טרשת נפוצה פרוגרסיבית ראשונית וזו לרוב נוטה להיות מחלה אגרסיבית יותר.

טרשת נפוצה פרוגרסיבית מסווגת כ"פעילה״ כאשר קיימים במקביל למהלך הפרוגרסיבי גם התקפים או הופעה של נגעים חדשים בבדיקת MRI או ״לא פעילה״ - כלומר שמתקדמת ללא הופעה של התקפים ונגעים.

טרשת נפוצה שפירה  (Benign)

עד 15% מהאנשים עם טרשת נפוצה יחוו מהלך מחלה שפיר המאופיין במהלך קל של המחלה - התקפים מזעריים עם הפוגות ארוכות מאוד בין התקפים.

טרשת נפוצה שפירה יכולה להיות מאובחנת רק בדיעבד - במקרים בהם האדם סבל ממעט מאוד תסמינים וללא התקפים במשך תקופת זמן של 10-15 שנים.

סיבוכים ומחלות נלוות

טרשת נפוצה עשויה להיות מלווה בסיבוכים רפואיים שונים. הסיבוכים משתנים מחולה לחולה הן באופן ביטויים והן בחומרתם. בין הסיבוכים השכיחים יותר של טרשת נפוצה:

• ספסטיות:  ספסטיותהמתבטאת בנוקשות שרירים ועוויתות, בעיקר בשרירי הרגליים. לפי מחקרים, התופעה צפויה להתפתח אצל כ-80% מהחולים בחלוף הזמן. טיפול תרופתי ופיזיותרפיה מסייעים להקל על ספסטיות.

• הפרעות בשלפוחית השתן ומערכת העיכול: טרשת נפוצה עלולה לשבש את האותות החשמליים המשוגרים לשרירי מערכת העיכול ושלפוחית השתן ואת הרגלי מתן שתן וצואה. עד 90% מהאנשים עם טרשת נפוצה מתמודדים עם הפרעות בשלפוחית השתן שעשויות להתבטא בדחיפות במתן שתן המכונה גם 'שלפוחית רגיזה', השתנה לילית ואי נקיטת שתן ומצבים נוספים. עד כשני שליש מהאנשים עם טרשת נפוצה מתמודדים גם עם הפרעות בתנועתיות מערכת העיכול, בעיקר עצירות, ולעתים גם בחילות, הקאות, כאבי בטן וצרבת.

• הפרעות בראיה: בחלוף הזמן, מעל לשליש מהמאובחנים עם טרשת נפוצה מפתחים הפרעות בראיה, ובין השאר דלקת בעצב הראיה (אופטיק נויריטיס), ריצוד בעיניים (ניסטגמוס) וראייה כפולה (דיפלופיה).

• הפרעות בשיווי המשקל: חולשת שרירים שמאפיינת טרשת נפוצה עשויה להוביל להתפתחות הפרעות בשיווי המשקל. לפי עבודות, 50% עד 80% מהאנשים עם טרשת נפוצה צפויים להתמודד עם הפרעות בשיווי המשקל וההליכה ומעל ל-50% מתמודדים עם נפילה אחת לפחות מדי שנה. בעיות בשיווי המשקל מטופלות לרוב באמצעות פיזיותרפיה ובשימוש בעזרים שונים שמסייעים ליכולת ההתניידות.

• מצוקה נפשית: האתגרים שמלווים טרשת נפוצה עשויים להתבטא בלחץ נפשי מוגבר, תסמיני דיכאון וחרדות. אלו ניתנים לטיפול על ידי אסטרטגיות טיפוליות, תמיכה נפשית ותרופות לפי הצורך.

• הפרעות בתפקוד המיני: טרשת נפוצה אצל נשים וגברים מלווה לרוב בהפרעות בתפקוד המיני על רקע הפגיעה הנוירולוגית, בעיות גופניות וסיבות סוציאליות ונוספות.

טרשת נפוצה מעלה את הסיכון למחלות נלוות שונות:

• אפילפסיה: לאנשים עם טרשת נפוצה סיכון גבוה יותר לפתח אפילפסיה – הפרעה נוירולוגית נוספת, שמתאפיינת בפעילות חשמלית משובשת מוגברת במערכת העצבים המרכזית במוח, וגורמת להתקפים ספונטאניים, המאופיינים בפרכוסים והתנהגות לא רגילה. לפי מטה אנליזה מאיטליה, שפורסמה בפברואר 2024 בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, לאנשים עם טרשת נפוצה סיכוי גבוה עד פי 2 לפתח התקפים אפילפטיים.

• מחלות אוטואימוניות: למאובחנים עם טרשת נפוצה סיכוי גבוה יותר להתמודד עם מחלה נוספת שמלווה בתפקוד לקוי של מערכת החיסון. לפי מחקרים, מעל לעשירית מהאנשים עם טרשת נפוצה מאובחנים עם מחלות אוטואימוניות, ובעיקר מחלות אוטואימוניות בבלוטת התריס – כמו 'מחלת השימוטו', סוכרת סוג 1, מחלות אוטואימוניות של הכבד ותסמונת סיוגרן.

• מחלות דלקתיות: טרשת נפוצה מלווה בפעילות דלקתית מוגברת בגוף, ולכן מלווה בעלייה בסיכון לפתח מחלות כרוניות נוספות שמאופיינות בדלקתיות, ובהן דלקות מפרקים, מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית ופסוריאזיס.

• מחלות לב וכלי דם: טרשת נפוצה מלווה בעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם, וכן לגורמי סיכון לתחלואה לבבית כגון יתר לחץ דם ורמות גבוהות של שומנים בדם. במחקר שבוצע בבריטניה, וממצאיו פורסמו ביולי 2020 בכתב העת JAMA Neurology נמצא כי טרשת נפוצה מלווה בעלייה של 50% בסיכון לתמותה ממחלות לב וכלי דם.

• מחלות כליה: טרשת נפוצה מלווה בעלייה בסיכון לפתח מחלות כליה, הן כתוצאה מהמחלה עצמה והן על רקע הטיפולים התרופתיים. בסקירה בנושא, שפורסמה בדצמבר 2022 בכתב העת Medicine נמצא כי 0.74% עד 2.49% מהמאובחנים עם טרשת נפוצה מתמודדים גם עם מחלה כלייתית.  

• מחלות ריאה: אובדן כוח שריר וסיבולת אצל אנשים עם טרשת נפוצה חושף אותם לסיכון מוגבר להתפתחות מחלות ריאה, וזאת כשנחלשים שרירים בחזה ובסרעפת שקשורים ליכולות נשימה. לפי מטה אנליזה, שפורסמה במאי 2024 בכתב העת Multiple Sclerosis and Related Disorders, לאנשים עם טרשת נפוצה סיכון גבוה ב-14% לפתח אסתמה, וסיכון גבוה ב-28% לפתח מחלת ריאות חסימתית כרונית COPD.

איך מאבחנים?

מאחר שהמחלה יכולה להתבטא באוסף תסמינים רחב באיברי גוף שונים, ברוב המקרים התסמינים מובילים את הסובלים מהמחלה לפנות לרופאים כמו רופאי עיניים או אורתופדים במקום לנוירולוג שמאבחן את המחלה. זהו חלק מהסיבה לעיכוב אופייני באבחנה.

האבחנה של טרשת נפוצה דורשת הערכה קלינית של נוירולוג, בדיקת MRI, לעיתים דיקור מותני ובדיקות תומכות נוספות. בנוסף לאלו יש צורך לשלול מחלות אחרות שיכולות לחקות את מחלת הטרשת הנפוצה.

במקרים המהירים מדווחים על אבחנה תוך 6 שבועות מהפגישה עם הנוירולוג, אך ישנם גם מקרים בהם אנשים מדווחים על למעלה מעשור שעבר מהופעת התסמין הראשון ועד האבחנה.

עוד על האבחון של טרשת נפוצה

האם הנזקים ניתנים לתיקון?

בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, כשההתקף חולף, לגוף יכולת לשקם את עצמו. כמו שישנם פצעים בגוף אשר מחלימים וחלקם הופכים לצלקות, כך גם הפגיעה במיאלין יכולה להשתקם. עם זאת, גם כאשר המיאלין משתקם אין הוא חוזר לרמה שבה היה בעבר. השכבה השומנית החדשה שנוצרת - זו שמבודדת את תאי העצב ושומרת עליהם – נוטה להיות דקה יותר מזו שנפגעה ולכן גם רגישה יותר לפגיעות עתידיות.

במידה ומעבר לפגיעה במעטפת המיאלין נפגע גם העצב עצמו, יכולת השיקום של העצב הפגוע נמוכה מאוד. במקרים אלו המוח מצליח למצוא דרכים עקיפות לפתור את הבעיה, תוך שימוש ביכולות הפלסטיות שלו - היכולת להשתמש באזורים ומסלולים מוחיים תקינים, כדי לפצות על אלו שנפגעו.

טיפולים כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאי תקשורת מעודדים יכולות אלה של המוח ובכך מזרזים את השיקום ואת החזרה לתפקוד.

איך מטפלים בטרשת נפוצה?

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית. עדיין לא קיימת תרופה שביכולתה לרפא טרשת נפוצה, אך ישנה התקדמות גדולה בתרופות שיכולות להפחית את תדירות ההתקפים, את כמות הנגעים החדשים במערכת העצבים המרכזית ואת התקדמות המחלה.

כיום קיים מגוון גדול של תרופות לטרשת נפוצה, ובהן תרופות שניטלות בדרכים שונות (עירוי, זריקות, גלולות) ובתדירויות נטילה שונות.

טיפולים נוספים רבים נמצאים בתהליכי מחקר מתקדמים, ובהם טיפול בתאי גזע, שכיום ניתן במסגרת מחקרית בלבד.

התרופות לטיפול בטרשת נפוצה

הטיפול בהתקפים עצמם ניתן בסטרואידים (מסוג קורטיקוסטירואידים) שלרוב ניתנים בעירוי ולעיתים גם בכדורים. הטיפול מפחית את הפעילות הדלקתית במערכת העצבים המרכזית במהלך ההתקף ומטרתו להפחית מחומרתו של ההתקף ולזרז את ההחלמה. זהו טיפול עוצמתי, לו מספר תופעות לוואי ולכן יש להשתמש בו במשורה.

סטרואידים לטיפול בטרשת נפוצה  

איך המחלה משפיעה על החיים?

טרשת נפוצה אינה מחלה סופנית - לא מתים ממנה. מחקרים שנערכו בעבר העלו כי תוחלת החיים הממוצעת באנשים עם טרשת נפוצה קצרה בכ-7 שנים ביחס לאוכלוסייה. עם זאת, נתונים אלה אינם לוקחים בחשבון את ההתקדמות האדירה בטיפול התרופתי שהתרחשה בשנים האחרונות.

כאמור, טרשת נפוצה מתבטאת בצורות שונות, תסמינים שונים ודרגות שונות של חומרה באנשים עם טרשת נפוצה וגם בזמנים שונים אצל אותו אדם. אנשים עם המהלכים הקשים של המחלה אומנם עשויים לסבול מנכות שדורשת שימוש בכיסא גלגלים – אך זהו אינו המקרה השכיח.

רוב האנשים עם טרשת נפוצה עובדים, לומדים, מתחתנים, מקימים משפחה ומטיילים בחו"ל.

הקושי הגדול ביותר בהתמודדות עם המחלה הוא כנראה חוסר הוודאות שכרוך בה – אין לדעת אילו תסמינים יופיעו, מתי או באיזו עוצמה והאם הם יחלפו לחלוטין או יותירו נזק תמידי.

טרשת נפוצה ופוריות

טרשת נפוצה מאובחנת לרוב בגיל הפוריות, בתקופה בה רבים מקימים משפחות, ורבים מהמאובחנים מתמודדים עם שאלות העוסקות בפוריות. ככלל, לפי מחקרים, לטרשת נפוצה אין השפעה על פוריות, הריון ומהלך הלידה. בישראל חיות נשים רבות עם טרשת נפוצה שהקימו משפחות מרובות ילדים.

עבור רוב החולות עם טרשת נפוצה, היריון והנקה לא ישפיעו על מהלך המחלה. מחקרים כיום גם לא מזהים השפעה ברורה של טרשת נפוצה על ספירת זרע ופוריות הגבר.

עם זאת, הפרעות בתפקוד המיני מלוות 40% עד 80% מהנשים עם טרשת נפוצה ו-50% עד 90% מהגברים שמאובחנים המחלה, כשמקורן ככל הנראה בתהליכים ביולוגיים בגוף שמושפעים מהמחלה והטיפולים.

בעבר דווח על סיכון של נשים עם טרשת נפוצה להתפרצות התקפי המחלה בשלושת החודשים שלאחר מחזור טיפול הפריה שאינו מוצלח, אולם מחקר שבחן את התופעה בצרפת, וממצאיו דווחו באוקטובר 2022 בכתב העת Neurology, לא זיהה סיכון מוגבר להתלקחות המחלה לאחר טיפולי הפריה.

יש עבודות שמצביעות על שיעור ילודה נמוך יותר בקרב נשים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ככל הנראה מסיבות שאינן רפואיות אלא סוציאליות. במחקר מאיטליה שפורסם באפריל 2023 בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry נמצא על בסיס נתונים שנאספו באחד מאזורי המדינה בשנים 2020-2018 כי שיעור הילודה עומד על 0.58 ילדים לנשים עם טרשת נפוצה, בהשוואה ל-1.29 באזור שנבדק ו-1.25 באיטליה כולה. מחקר משבדיה שפורסם באפריל 2014 בכתב העת Multiple Sclerosis מתעד אצל גברים ממצאים דומים.

עוד על טרשת נפוצה ופוריות, היריון ולידה

חידושים בתחום המחקר והטיפול במחלה

עם השנים הולכת ומתקדמת ההבנה של מחלת הטרשת הנפוצה, שמלווה גם בפריצות דרך מעוררות תקווה לטיפולים עתידיים שיוכלו לרפא את המחלה. בעוד שהטיפולים התרופתיים שמאושרים כיום לטרשת נפוצה אינם מרפאים את המחלה או מתקנים נזקים נוירולוגיים שכבר נגרמו למיאלין במערכת העצבים, ומכוונים לפעול על תאי המערכת החיסונית להפחתת תסמינים ועיכוב בהתקדמות המחלה, לאחרונה נאספות ראיות על טיפולים חדשניים שעשויים לסייע בתיקון המיאלין הפגוע, באופן שעשוי להוביל לריפוי הפגיעה העצבית שמאפיינת את המחלה ולתיקון נזקים מוחיים שכבר נגרמו. המחקרים מתמקדים הן בתאי גזע מסוגים שונים, במטרה לעודד באמצעותם יצירת תאים חדשים מסוג 'אוליגודנדרוציטים' מייצרי מיאלין, והן בתרופות שהתגלו כבעלות יכולת לשיקום פגיעות מוחיות ותיקון מיאלין.

בנוסף, גם מהפכה הבינה המלאכותית מסייעת לשיפור יכולות אבחנתיות וטיפוליות בטרשת נפוצה. כך, כיום מפותחים מודלים מבוססי בינה מלאכותית שמסייעים לאבחן במהירות רבה יותר טרשת נפוצה ואף לחזות את התפתחות המחלה שנים לפני התפרצותה. כמו כן, הוצגו בספרות הרפואית מודלים שמאפשרים לחזות את התקדמות המחלה. באפריל 2021 דיווחו חוקרים בריטיים בכתב העת Nature communications כי מודל בינה מלאכותית הצליח לזהות שלושה תתי סוגים חדשים של טרשת נפוצה. בנוסף, הבינה המלאכותית מסייעת ברפואה לקידום 'רפואה מותאמת אישית', ומחקרים מדווחים על הפוטצנציאל גם בהתאמה אישית של טיפולים לטרשת נפוצה בהתבסס על אלגוריתמים שפותחו בבינה מלאכותית.

עוד על מחקרים לתיקון המיאלין הפגוע בטרשת נפוצה

*ד"ר יובל כרמון הוא מנהל המרפאה לנוירואימנולוגיה וטרשת נפוצה בבית החולים מאיר ומנהל בקהילת טרשת נפוצה באתר כמוני

עדכון אחרון: מאי 2024