מחקר חדש מראה כי לאנשים עם פגיעה צווארית בחוט השדרה אשר עברו ניתוח לשיחרור לחץ על חוט השדרה תוך 24 שעות מרגע הפציעה,  יש  סיכוי גבוה פי 2 לשיפור נוירולוגי, בהשוואה לאלה שעבר זמן רב יותר לפני שנותחו.

המחקר שפורסם בכתב העת PLoS ONE, התמקד בפגיעות בחוליות צוואריות אשר מהוות 30% מכלל הפציעות בחוט השדרה. פציעה באזור צווארי עלולה לגרום לשיתוק של ארבעת הגפיים (טטראפלגיה).

"פגיעה גבוהה בחוט השדרה נגרמת בעיקר מנפילות, פציעות ספורט או תאונות דרכים", ציין ד"ר מייקל פייהלינגס, המנהל הרפואי של בית החולים המערבי בטורונטו והחוקר הראשי. "ברוב המקרים, יש פגיעה בחוט השדרה עקב שבר או הזזה של אחת החוליות הצוואריות. במקרים מסוימים, אצל חלק מהאנשים, יש היצרות של תעלת השדרה עקב מחלה ניוונית או דלקת. מצב זה עלול לגרום פגיעה בחוט השדרה ללא שבר של החוליה בפועל".

במחקר שכלל 313 מטופלים עם פגיעה צווארית בחוט השדרה, 20% מאלה שנותחו תוך 24 שעות מרגע הפציעה הראו שיפור נוירולוגי, בהשוואה ל-9% בלבד מאלה שנותחו מאוחר יותר.

הניתוח כלל שיחרור לחץ על חוט השדרה וייצובו. טכניקות ניתוחיות טובות ופיתוחים בנושא ההרדמה בפגיעות חוט שדרה בשני עשורים האחרונים מאפשרים ניתוח בהקדם האפשרי.

"החשש מניתוח בחוט השדרה קיים תמיד - האם הסיכוי לשיפור גובר על הסיכונים הכרוכים בניתוח?" אומר פייהלינגס "ואם כן, אזי מתי ההזדמנות הטובה ביותר לניתוח?". המחקר הנוכחי מראה כי עדיף לנתח מוקדם ככל האפשר.

גלן ויליאמס, בן 58 מטורונטו, נותח  14 שעות בלבד לאחר שהחליק ונפל על קרח בשנת 2008. לאחר שנפל על גבו, הוא שכב שם ללא תחושה או יכולת לזוז ברוב חלקי גופו. "לא יכולתי להזיז כלום מתחת לצוואר... זה היה היום הכי מפחיד של חיי", אמר ויליאמס, שנלקח לבית החולים המערבי בטורונטו, שם ד"ר פייהלינגס ניתח אותו. כיום, תודות לפעולה המהירה ושיקום אינטנסיבי, ויליאמס הולך על רגליו.  עדיין יש יש לו כמה ליקויים כמו חולשה ותחושה לקויה באחת הידיים, אך הוא מסכם את מה שהוא מרגיש במילה אחת: בר מזל.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי לרוב האנשים שיעברו ניתוח בחוט השדרה בשלב מוקדם, יש סיכוי טוב יותר להתאוששות נוירולוגית שתתבטא אולי בתפקוד ידיים טוב יותר, אך זה לא בהכרח יביא אותם להליכה.

החוקרים מסכמים ואומרים כי יש להתייחס לפגיעה בחוט השדרה כאל התקף לב או אירוע מוחי. כל דקה קובעת ותשפיע על חייו של האדם בעתיד.

PLoS ONE 7(2): e32037. doi:10.1371/journal.pone.0032037