דיכאון עמיד הוא דיכאון שלא משתפר ולא מגיב לטיפול התרופתי המקובל הניתן בנוגדי דיכאון. מדובר בתופעה שכיחה למדי, שנצפית לפי הערכות אצל עד שליש מהמאובחנים עם דיכאון קליני.

בשנים האחרונות גוברת המודעות לתופעה ולהשפעותיה, ומפותחים טיפולים שונים תרופתיים וטכנולוגיים במטרה להתגבר על הבעיה. דיכאון עמיד מלווה בסיכון לסיבוכים רבים, לרבות מחלות פיזיולוגיות נוספות והחמרה במצב הנפשי עד כדי מחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית. בין הטיפולים שמשמשים להתמודדות עם דיכאון עמיד נכללים טיפול תרופתי חדש בחומר הפסיכואקטיבי אקסקטמין, לצד טיפולים טכנולוגיים שונים, בהם טיפול בנזעי חשמל, טיפול בגרייה מגנטית מוחית חיצונית וכן  השתלת קוצב וגאלי (VGS) לעצב הוואגוס בצוואר. ישנם מחקרים שבוחנים גם השתלת קוצב בעומק המוח במסגרת טיפול לגירוי מוחי עמוק (DBS) והשתלת , לצד חומרים פסיכואקטיביים נוספים שנחקרים ביעילותם למצב זה, בהם החומר פסילוציבין שמופק מפטריות הזיה.

עתה מדווחים חוקרים מסין ובריטניה כי גם למוזיקה קלאסית עשויות להיות השפעות מועילות על המוח באופן שעשוי להקל בחייהם של המתמודדים עם דיכאון עמיד.

סנכרון אזורים במוח

החוקרים מבית הספר לרפואה בשנחאי שבסין, בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, ביקשו לבחון את ההשפעה הטיפולית של מוזיקה קלאסית על אנשים שמתמודדים עם דיכאון עמיד.

כדי לבחון את השפעות המוזיקה על רגשות, למחקר גויסו 23 נבדקים עם דיכאון עמיד שעברו במסגרת מחקרית טיפול להשתלת קוצב לגירוי מוחי עמוק, וקוצב זה שימש למעקב אחר הפעילות העצבית המוחית. הנבדקים סווגו ל-13 שאינם נוהגים להאזין למוזיקה ו-10 שנוהגים להאזין ליצירות מוזיקליות שונות. לנבדקים הושמעה מוזיקה בעת תיעוד הפעילות המוחית באמצעות הקוצב. ל-13 הנבדקים המורגלים בשמיעת מוזיקה הושמעו יצירות שמאופיינות בעצבות או בהתלהבות. היצירה העצובה הייתה הסימפוניה השישית (הפתאטית) של צ'ייקובסקי, והיצירה המלהיבה הייתה הסימפוניה השביעית של בטהובן. ל-10 הנבדקים האחרים הושמעה מוזיקת רקע "ניטרלית" למשך 14 יום, ובהמשך הושמעה להם מוזיקה אהובה או לחילופין מוזיקה שאינה אהובה. כמו כן עברו הנבדקים הערכה לתסמיני דיכאון וחרדה ולמצב הרוח באמצעות שאלונים.

הממצאים מתיעוד הפעילות המוחית של הנבדקים זיהו כי מוזיקה משפיעה על אזורים במוח הקשורים בגמול וברגשות. בעזרת מדידת הפעילות המוחית על ידי אלקטרודות ייחודיות, גילו החוקרים כי למוזיקה קלאסית יש השפעה אנטי-דיכאונית על המטופלים. המוזיקה גרמה למעשה לסנכרון בין שני אזורים במוח: "הקורטקס השמיעתי" – האזור במעטפת המוח שאחראי על עיבוד מידע חושי והאזור שנקרא "מעגל התגמול" שאחראי על עיבוד של מידע רגשי.

גם בקבוצה שלא הורגלה בהאזנה למוזיקה, עם הזמן נמצא כי השמעת מוזיקה מעוררת פעילות באזורי המוח שקשורים ברגשות. שיפור בתסמיני דיכאון תועד במחקר מבלי שהיה קשור לרגש שאפיין את היצירה המוזיקאלית – האם הייתה עצובה או מלהיבה, אלא שהשיפור היה תלוי בתפיסה של ההנאה מהמוזיקה על ידי הנבדקים – האם נהנו ממנה או לא.

המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין (NSFC), וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2024 של כתב העת Cell Reports.

מוצרט, באך וויוואלדי

החוקרים מתכוונים להרחיב את מחקרם, ולבחון כיצד האינטראקציה בין מוזיקה למבנים העמוקים במוח ממלאת תפקיד בהתפתחות דיכאון. בנוסף, בכוונתם לבחון את ההשפעה של גירויים נוספים מלבד שמיעה, כגון גירוי חזותי, וגירוי רב-חושי על תסמיני דיכאון, במטרה לבנות טיפול חדשני לגירוי החושים שעשוי להקל על המתמודדים עם דיכאון עמיד לטיפול תרופתי. בהודעה לעיתונות עם פרסום הממצאים ציין פרופ' בומין סון (Sun), ראש צוות החוקרים והנשיא החברה האוסטרלית-אסייתית לנוירוכירורגיה סטראוטקטית ופונקציונאלית (AASSFN) וסגן נשיא החברה העולמית (WSSFN), כי "על ידי שיתוף פעולה עם קלינאים, מטפלים במוזיקה ומדעני מחשב, אנו מתכננים לפתח מוצרי בריאות דיגיטליים המבוססים על טיפול במוזיקה".

ממצאי המחקר מלווים במחקרים שונים שזיהו השפעה מיטיבה של מוזיקה קלאסית על שיפור מצב הרוח והפחתת תסמינים של דיכאון וחרדה. במאמר מגרמניה משנת 2009 שסיכם עבודות בתחום נמצא כי שיפור באיכות החיים נקשר בעיקר ליצירות של המלחינים האגדיים מוצרט, באך והמלחינים האיטלקיים הקלאסיים כמו ורדי, ויוואלדי ופוצ'יני.

מחקרים בעבר הדגימו כי מוזיקה משרה הנאה כל ידי שחרור מוליכים עצביים במוח שמקושרים גם להנאה מאוכל ומיחסי מין. סקירת מחקרים שפורסמה בקיץ 2011 מצאה כי מוזיקה מפחיתה תסמיני חרדה וכאבים אצל חולי סרטן. עוד בשנת 2011, מחקר מספרד מצא כי מוסיקה מסייעת להקל בתחושות דיכאון ובכאב בקרב חולים בפיברומיאלגיה. בסתיו 2015 נקבע על פי מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה כי האזנה למוזיקה לאחר ניתוחים מפחיתה חרדות וכאבים.

מספר חוקרים הציעו לאורך השנים טיפולים במוזיקה למתמודדים עם דיכאון וחרדה, אם כי החוקרים בעבודה הנוכחית הם הראשונים להצביע על יעילות אצל המתמודדים עם דיכאון עמיד. במטה אנליזה של חוקרים מסין, שפורסמה בנובמבר 2020 בכתב העת PLOS ONE, נמצא כי השמעת מוזיקה תורמת להפחתת תסמינים של דיכאון, כשההשפעה היא בעיקר בהשמעת יצירות מוזיקאליות ידועות ובשילוב עם דימוי מודרך, ואילו היא פחות משמעותית בהשמעת קטעי אימפרוביזציה חדשים. בנובמבר 2010 אף דיווחו חוקרים ממקסיקו כי מצאו שלטיפול באמצעות מוזיקה יש השפעה מיטיבה על דיכאון אף יותר מטיפולי פסיכותרפיה.

Cell Reports, doi: 10.1016/j.celrep.2024.114474