לחץ הדם שלנו מושפע מגורמים רבים ואלה עלולים לשבש מדידות לחץ דם. מדידות לא נכונות של לחץ דם עלולות להוביל לעתים לטיפול תרופתי מיותר באנשים שאינם סובלים מיתר לחץ או לחוסר טיפול באלו הסובלים ממנו.

תופעת החלוק הלבן

מדידות שגויות של לחץ הדם עשויות להיות קשורות למצב רפואי הקרוי 'תופעת החלוק הלבן' (WCH, קיצור של White Coat Hypertension) – מצב שבו לנבדק מתועדות מדידות המעידות על יתר לחץ דם במרפאה אולם מדידות בערכים תקינים מחוץ למרפאה, מצב שכיח שעשוי להופיע בקרב 20% עד 40% מהנבדקים. קרוב לוודאי שהמתח שבמדידת לחץ הדם הוא שגורם לעליית לחץ דם זו.

מחקר ישראלי של חוקרים מבית חולים הדסה עין-כרם והפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, שעקב אחר מדגם של 2,285 נבדקים וממצאיו פורסמו באפריל 2008 בכתב העת Journal of Hypertension, העלה כי 12.1% מציגים את תופעת החלוק הלבן – עם ערכים המעידים על יתר לחץ דם במדידות במרפאה וערכים תקינים במדידות ביתיות בשעות הבוקר.

כאשר עולה חשד לתסמונת החלוק הלבן, על הנבדק לבצע מדידות ביתיות או ניטור לחץ דם של 24 שעות כדי להעריך את ערכי לחץ הדם כשהוא בסביבה פחות מלחיצה מהמרפאה.

יתר לחץ דם ממוסך

במצב של 'יתר לחץ דם ממוסך' (Masked Hypertension) מדידות לחץ הדם מצביעות על ערכים תקינים במרפאה אך על ערכים גבוהים המעידים על יתר לחץ דם מחוצה לה – מצב שעלול לגרום לכך שמטופל עם לחץ דם גבוה לא יקבל טיפול תרופתי חיוני ויפתח סיבוכים רפואיים, ומצב שהוכח בעבודות כגורם סיכון לתחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם.

פער אזינתי

בעת מדידת לחץ דם במכשיר ידני יש להוריד את הלחץ המופעל על השרוול בהדרגה, לתעד את ערך לחץ הדם הסיסטולי בעת הופעת קולות פעימות הדם בסטטוסקופ ולהמשיך ולהוריד את לחץ הדם עד להעלמות הקולות – לחץ הדם הדיאסטולי, ויש להוסיף ולהמתין זמן מה כדי לוודא שהקולות לא שבים. לעתים הקולות נחלשים ואף נעלמים, אולם בהמשך חוזרים להופיע, כשרק היעלמותם המוחלטת מאפשרת לקבוע את ערכי לחץ הדם הדיאסטולי. מצב שבו הקולות נעלמים וחוזרים קרוי 'פער אזינתי' (Auscultatory gap) והוא עלול לגרום לקביעה מוטעית של לחץ הדם.

פגיעה ברוגע

מדידת לחץ הדם צריכה להיעשות בתנאי מנוחה של הגוף והנפש, וזאת מאחר ופעילות עשויה להשפיע על עלייה בלחץ הדם. כך, למשל, מדידת לחץ דם תוך כדי שיחה על נושא רגיש יכולה להיות גבוהה באופן משמעותי בהשוואה למדידה שתעשה מספר דקות לאחר מכן בתנאי רגיעה, ומדידה בזמן קפיצת אגרוף או כיווץ שריר העכוז יכולה אף היא לגרום לעלייה משמעותית בלחץ הדם.

הזמן ביום

לחץ הדם משתנה במשך היום כתלות בפעילויות המבוצעות בזמנים שונים, לרבות פעולות שגרתיות כמו אכילת ארוחות.

בשעות הלילה במהלך השינה יורד בדרך כלל לחץ הדם בכ-20%, ואילו בשעת היקיצה חלה עלייה חדה בערכי לחץ הדם כתוצאה מפעילות מואצת של מערכת העצבים הסימפטטית. זו אחת הסיבות לכך שהתקפי לב ואירועים מוחיים שכיחים במיוחד בשעות הבוקר המוקדמות.

עונות השנה

 ערכי לחץ הדם נמוכים יותר בעונת הקיץ בהשוואה לחורף, וזאת על רקע הרחבת כלי הדם הנגרמת במזג אוויר חם.

עישון

כדי להימנע מההשפעה האפשרית של עישון על לחץ הדם ההנחיות מורות להימנע מעישון סיגריות חצי שעה לפני מדידת לחץ דם.

אלכוהול

 אלכוהול עלול לשבש את קריאת לחץ הדם, מאחר והוא מוביל לשינוי בקוטר כלי הדם, וכך עשוי להביא לעלייה בלחץ הדם, לכן ההמלצות מורות להימנע משתיית אלכוהול לפחות שעה לפני מדידת לחץ הדם.

קפאין

 מספר מחקרים בעבר העלו כי צריכת קפאין מעלה לטווח הקצר את לחץ הדם, ולכן ההמלצות מורות על הימנעות משתיית קפה כחצי שעה לפני מדידת לחץ דם.

מאמץ גופני

עליית לחץ דם במאמץ היא תופעה נורמאלית שמבטאת את הסתגלות של הגוף לתנאי מאמץ. בפעילות אירובית כמו הליכה מהירה, ריצה, שחייה ורכיבה על אופניים – עולה לחץ הדם הסיסטולי, ובפעילות אנאירובית כמו הרמת משקולות – עולים הן לחץ הדם הסיסטולי והן הדיאסטולי. בדיקת לחץ דם צריכה להיעשות לאחר מנוחה בכיסא במשך לפחות 5 דקות וכחצי שעה לפחות לפני בדיקת לחץ הדם אסור לעסוק בפעילות גופנית.

* סייע בהכנת הכתבה פרופ' עדי לייבה, יו"ר החברה הישראלית ליתר לחץ דם, מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז הרפואי אסותא-אשדוד מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

עדכון אחרון: מארס 2019