השמנה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
האם כולסטרול מגן על מערכת העצבים?
פרדוקס ההשמנה: מחקר ישראלי חדש קובע כי לאנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול בדם יש סיכון נמוך יותר לפתח פרקינסון. מהן הסיבות האפשריות לתופעה?
בקהילה הרפואית והמדעית התבססה ברבות השנים אחידות דעים באשר לסכנות הטמונות ברמות גבוהות של כולסטרול להתפתחות מחלות לב וכלי דם. מחקר משותף אמריקאי-קנדי שפורסם בנושא בינואר 2015 בכתב העת Circulation העלה כי כל עשור עם ערכים גבוהים מדי של כולסטרול בדם מגדיל ב-39% את הסיכון לפתח מחלת לב.
יחד עם זאת, ההשפעות של רמות גבוהות של כולסטרול בדם על מערכת העצבים ועל התפתחות מחלות נוירולוגיות עדיין איננה ברורה.
עתה מצא מחקר ישראלי כי גברים בוגרים עם רמות גבוהות של כולסטרול גבוה בדם נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח פרקינסון.
פחות כולסטרול רע
החוקרים מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרים מבית החולים איכילוב וקופת חולים מכבי, בחנו את הקשר בין רמות גבוהות של כולסטרול גבוה בדם לבין התפתחות פרקינסון בקרב בוגרים שאינם נוטלים סטטינים להורדת כולסטרול.
המחקר כלל 261,638 נבדקים מבוטחי מכבי שעברו בגילי 40 עד 79 בדיקה לרמות כולסטרול בדם בין השנים 1999 עד 2012, 42.7% מתוכם גברים. הנתונים הוצלבו עם נתוני התחלואה בפרקינסון על סמך צריכת תרופות לטיפול בפרקינסון בקרב הנבדקים.
ככלל, במעקב אחר הנבדקים שנמשך בממוצע 7.9 שנים, 764 אובחנו עם פרקינסון, בהם 3.3% מהגברים ו-2.3% מהנשים שנכללו במחקר בגילי 65 ומעלה. שיעור התחלואה הכללי בפרקינסון, כפי שזוהה במחקר, עמד על 5 לכל 10,000 גברים ו-2.5 לכל 10,000 נשים.
בקרב גברים נמצא כי רמות גבוהות של כולסטרול בדם – לרבות רמות גבוהות של 'כולסטרול כללי' (total cholesterol) ושל כולסטרול רע מסוג LDL – היו קשורות עם ירידה בסיכון לפתח פרקינסון. ביחס לנבדקים בשליש התחתון של רמות הכולסטרול הכללי, נבדקים בשליש האמצעי היו בסיכון נמוך ב-18% לפתח פרקינסון, ונבדקים בשליש העליון היו בסיכון נמוך ב-29% לפרקינסון. כמו כן, ביחס לנבדקים בשליש התחתון של רמות כולסטרול רע LDL, נבדקים בשליש האמצעי היו בסיכון נמוך ב-20% לפתח פרקינסון, ונבדקים בשליש התחתון היו בסיכון נמוך ב-28% לפרקינסון.
בבחינת ערכי הבדיקות, נמצא כי 'כולסטרול כללי' בדם בערך הגבוה מ-180 מ"ג/ד"צ ו'כולסטרול רע' מסוג LDL בערך הגבוה מ-110 מ"ג/ד"צ קשורים לירידה בסיכון לפרקינסון.
בקרב נשים לא זוהתה השפעה מובהקת סטטיסטית של רמות הכולסטרול בדם על הסיכון לפרקינסון. כמו כן, המחקר לא מצא קשר בין רמות הכולסטרול הטוב מסוג HDL לבין הסיכון לפרקינסון.
החוקרים מסכמים כי "רמות גבוהות של כולסטרול בדם בקרב גברים מפחיתות עם הזמן את הסיכון לפרקינסון, ויש לבצע בדיקה נוספת באשר להשפעה האפשרית של כולסטרול בהגנה מפני מחלות".
במחקר השתתפו ויולטה רוזני, ד"ר טניה גורביץ', פרופ' ניר גלעדי, ד"ר ברוך אלעד, יהודית צמיר, ביאטריס חמו ופרופ' חוה פרץ, וממצאיו מדווחים בגיליון אוגוסט 2018 של כתב העת Movement Disorders היוצא לאור מטעם החברה הבינלאומית לפרקינסון והפרעות תנועה (MDS).
הגנה ממחלות עצבים ניווניות
המחקר החדש מרמז על יכולתו של הכולסטרול בדם להגן מפני התפתחות מחלות נוירולוגיות ניווניות של מערכת העצבים, אם כי המנגנון הקשור בהשפעה זו עדיין אינו ידוע לאשורו.
החוקרים מעריכים כי כולסטרול גבוה עשוי להשפיע על ירידה בסיכון לפרקינסון דרך השפעתו על איברים פריפריים, שבהם נמצא בעבודות שמחלת הפרקינסון מתחילה להתפתח – לרבות הקיבה. ביוני 2015 דיווחו חוקרים קנדיים בכתב העת Lancet Neurology כי לסיבוכים במערכת העיכול וספציפית בקיבה יש תפקיד בהתפתחות פרקינסון.
כמו כן, מחקרים חדשים מצביעים על עצירות, דיכאון, פגיעה בחוש הריח וירידה בפעילות היומיומית כסימנים מקדימים לפרקינסון, וייתכן כי סימנים אלה הם שמובילים לעלייה ברמות הכולסטרול כפי שנצפתה במחקר.
בנוסף, עבודות מצאו כי חולי פרקינסון נמצאים בסיכון נמוך יותר למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי, ביחס לאוכלוסייה הכללית, וממצא זה עשוי לתמוך בקשר שזוהה במחקר ולרמז על כך שפרקינסון וירידה ברמות כולסטרול (שקשורה גם לירידה בסיכון למחלות לב וכלי דם) חולקים גורמי סיכון משותפים.
פרדוקס ההשמנה
המחקר החדש מהווה עדות נוספת לתופעת 'פרדוקס ההשמנה' במסגרתה מחקרים שונים מעידים לאחרונה על תועלות רפואיות של השמנה וכולסטרול, וזאת לאחר שנים שבהם למדנו להיזהר מהם.
כך, למשל, חוקרים ישראלים מבית החולים בילינסון דיווחו בפברואר 2013 כי כולסטרול גבוה בקרב קשישים קשור דווקא בתוחלת חיים ארוכה יותר. מחקר אמריקאי משנת 2010 העלה כי עודף משקל (BMI של 25 עד 30) אינו קשור בהכרח עם תחלואה עודפת, ובקרב בוגרים עד גיל 40 , גם השמנת יתר (BMI מעל 30) אינה קשורה עם תחלואת יתר בהווה ועם נטילת יתר של תרופות. באחרונה קיימות עדויות ולפיהם פרדוקס ההשמנה בא לידי ביטוי גם בקרב סוכרתיים, כאשר לאנשים רזים שמאובחנים עם סוכרת סוג 2 סיכויי תמותה גבוהים יותר בהשוואה למאובחנים שמנים.
באשר לפרקינסון מחקרים מזהים פרדוקס נוסף, כשמתברר כי הסיכון למחלה יורד בקרב מעשני סיגריות. בינואר 2013 דיווחו חוקרים ישראלים מהאוניברסיטה העברית ובית החולים הדסה עין-כרם כי בחנו מקטע גנטי שפעילותו יוחסה במחקרים לתלות מוגברת בניקוטין, הכולל צבר גנים המסומנים באותיות CHRNA5, CHRNA3 ו-CHRNB4, והתברר כי ביטוי אפשרי של גנים אלה, שמסומן באותיות rs588765, מעורב בעיכוב התפתחות פרקינסון בקרב המעשנים שלקו במחלה.