מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

כליות ודיאליזה

מנהלי קהילה

פרופ עדי לייבה
פרופ עדי לייבה
מנהל המכון לנפרולוגיה ויתר לחץ דם בבית החולים האוניברסיטאי אסותא אשדוד ומנהל מרפאה מייעצת בפנימית, מחלות כליה ולחץ דם במרפאת מומחים בקרית אונו (מרב מרכזי בריאות, הדובדבן 7 קרית אונו ) מומחה ברפואה פנימית , בנפרולוגיה וביתר לחץ דם, פרופסור מן המניין באוניברסיטת בן גוריון ופרופ. משנה באוניברסיטת הארוורד,ארה"ב. בשנים 2016-2022 שימשתי כנשיא החברה הישראלית ליתר לחץ דם. מומחה בפנימית, הן מתל השומר, והן מבית חולים Mount Auburn בקיימברידג', מסצ'וסטס. סא"ל במיל., יועץ קצין רפואה ראשי למחלות כליה ויתר לחץ דם, ומנהל תחום מחלות כליה ויתר לחץ דם בקופות חולים "מכבי" ו"לאומית". מייסד ויו"ר החוג הנפרולוגי הישראלי פלסטיני בהר"י. בקרו באתר של פרופ' עדי לייבה www.profleiba.com ניתן להתייעץ בווטסאפ דרך האחות אחראית המרפאה , הגב. סיגלית ארי-עם ( RN)- 054-541-9992
ד
ד"ר פזית בקרמן
מנהלת המכון הנפרולוגי בשיבא. סיימה התמחות ברפואה פנימית בהדסה עין כרם והתמחות-על בנפרולוגיה בשיבא. השתלמה שלוש שנים באוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב במחקר בסיסי של מחלות כליה ופרסמה מאמרים בנושא. בעלת ניסיון קליני מגוון בקרב מטופלי דיאליזה, מטופלי אי ספיקת כליות חריפה וכרונית ומחלות כליה שונות. עוסקת גם במחקר קליני ובסיסי במכון הנפרולוגי בשיבא.

מובילי קהילה

מחוברת פז מושקוביץ
מחוברת פז מושקוביץ
נעים מאד, פז - מובילת קהילת כליות ודיאליזה. ראשית מוזמנים לתכנית הרדיו שלי "הרוקנרול של החיים" בעמוד "מחוברת פז מושקוביץ" ובערוץ היוטיוב. כל שאלה שתירצו לשאול אותי אני כאן עבורכם. במקצועי אני מאמנת בכירה, מרצה ויוצרת, כותבת הרצאות השראה לאנשים והרצאות עסקיות. אני מחוברת לדיאליזה מזה 30 וחצי שנים, 3 השתלות כליה שנכשלו ומאה ניתוחים. דרך סיפורי האישי רב התהפוכות, אני מציעה לכם כלים שיאפשרו לכל אחד להתחבר לחיים שלו, ולהתגבר על קשיים בתחום האישי ובתחום הקריירה והעסקים, ובוודאי שבתחום התמודדותכם עם עולם הכליות. הוצאתי לאור את הספרים: "מחוברת - צופן ליזה" ו"השמיים הם לא הגבול" ומעבירה מופע-הרצאה "מחוברת" שמעניק פרספקטיבה וכלים לחיים. יש לי ולבעלי מקס 11 ילדים כלבתולים שהם אהבה ללא תנאי. מומלץ בחום גם לבריאות שלנו הנפשית והפיסית :) ולמי ששואל אז אסור לי ללדת ילדים, כאן עבורכם תמיד לכל שאלה ושיתוף! לחיזוק מוטיבציה והשראה תוכלו לצפות בקטעים נבחרים מתכנית הרדיו בלינק הבא: https://www.youtube.com/playlist?list=PL1QPzpvna7OzfBMpmM9pKwBM8r1sQyGUY
כמוניכליות ודיאליזהחדשותהאם ירידת לחץ דם תנוחתית מעלה את הסיכון למחלת כליות כרונית?

האם ירידת לחץ דם תנוחתית מעלה את הסיכון למחלת כליות כרונית?

האם היפוטנסיה אורתוסטטית מעלה את הסיכון למחלת כליות כרונית?


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בירור לשאלה זאת נערך במסגרת מחקר Atherosclerosis Risk in Communities. ירידת לחץ דם תנוחתית הוגדרה כצניחה של 20 ממ"כ או יותר בלחץ הסיסטולי או ירידה של  10 ממ"כ או יותר בלחץ הדיאסטולי תוך 2 דקות במעבר משכיבה לעמידה במדידה במכשיר אוסצילומטרי מתוקף.

 

היארעות של מחלת כליות כרונית הוגדרה כהתפתחות של eGFR מתחת ל – 60 מ"ל/דקה או אישפוז או מוות בגלל מחלת כליות כרונית. במחקר נכללו 12,593 אמריקאים לבנים ושחורים בגיל הביניים.

 

במעקב של 16 שנה פיתחו 10.5% מחלת כליות כרונית (6.3 מקרים ל – 1,000 שנות חיי אדם) יותר בשחורים מאשר בלבנים. ירידת לחץ דם תנוחתית היתה קשורה ביחס סיכון מוגבר למחלת כליות כרונית ומובהק בשחורים - 2.0 ועל גבול המובהקות (1.2) בלבנים). עלייה בסיכון למחלת כליות כרונית בשני הגזעים נמצאה גם אם הגדרת מחלת הכליות הכרונית חושבה ע"י העלייה ברמת הקראטינין אחרי מעקב של 3 או 9 שנים.

Franceschini N, Rose KM, Astor BC, et al. Orthostatic hypotension and incident chronic kidney disease: The Atherosclerosis Risk in Communities Study. Hypertension. 2010;56:1054-1059.


נפילת לחץ דם תנוחתית קשורה בסיכון מוגבר ליל"ד, למחלה כלילית, לאירועים מוחיים ולתמותה כללית. במחקר הנוכחי נמצא שהסיכון לפתח מחלת כליות כרונית היה גדול פי 2 עד 3 בשחורים בגלל צניחת לחץ הדם, בעוד שבלבנים הופך הסיכון למובהק רק על פי חישוב מחלת הכליות הכרונית לפי רמת הקראטינין.

 

ירידת לחץ דם תנוחתית נובעת מכישלון המנגנונים העצביים והצירקולטוריים לפצות את הירידה בזרימת הדם החוזרת ללב בגלל מעבר לעמידה. הקשר בין ירידה תנוחתית הדם לבין מחלת כליות כרונית אינו ברור עדיין, אם כי צניחה זאת קשורה ביל"ד שהוא גורם סיכון חזק ועצמאי למחלת כליות סופנית, להתפתחות מחלת כליות כרונית ולהפרשת חלבון בשתן.

 

נראה גם שהתנודתיות הגדולה בלחץ הדם בגלל הצניחות משחקת תפקיד בהשפעה הרעה על הכליות. השאלה היא האם עלינו לבדוק קיום של ירידת לחץ דם תנוחתית בכל חולה יל"ד? מחבר מאמר המערכת טוען שקיימת הצדקה לבדיקה זאת באם יש בידינו טיפול לבעייה זאת.

 

טיפול תרופתי עם מינרל-קורטיקואידים או בתרופה שמעלה את לחץ הדם במקרים עם תסמינים אינו יעיל ומעלה עוד יותר את לחץ הדם, אמצעי-נגד פיסיקליים כמו גרבי לחץ ושינויים בהרגלי החיים כמו הורדה במשקל ופעילות גופנית לא הוכיחו את עצמם. ההתערבות היחידה שיכולה אולי לעזור היא למנוע טיפול בתרופות שקשורות בסיכון לצניחת לחץ דם תנוחתית, כמו דיורטיקה וחוסמי אלפה

 

מתוך אתר החברה הישראלית ליל"ד

http://www.ish.org.il/dec2010.asp