חוקרים שניתחו נתונים מעשרות מחקרים מדווחים על "ממצאים מבטיחים" לגבי היתרונות הבריאותיים של יוגה, במיוחד בהפחתת הסיכון למחלות לב ולתסמונת המטבולית. בהשוואה להתערבויות שלא כללו פעילות גופנית, יוגה הפחיתה את משקל הגוף ב-2.32 ק"ג בממוצע והובילה לשיפורים בין היתר גם בלחץ הדם ורמות הכולסטרול.

עוד חשף המחקר החדש שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology, כי אין הבדלים משמעותיים בין יוגה לבין סוגים אחרים של פעילות גופנית בשיפור גורמי הסיכון למחלות לב.

במסגרת המחקר, חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, בשיתוף חוקרים הולנדים מאוניברסיטת ארסמוס, בחנו את כל המחקרים המבוקרים בהם קבוצה אחת של נבדקים התבקשה להתחיל לעשות יוגה וקבוצה אחרת שהיוותה קבוצת ביקורת התבקשה לעשות פעילות גופנית אחרת או קיבלה התערבות אחרת שלא קשורה בפעילות גופנית, ונבדקו ההשפעות של ההתערבות על גורמי סיכון למחלות לב.

החוקרים מצאו 1,404 מחקרים שפורסמו בנושא עד סוף שנת 2013, מתוכם נבחרו 37 מחקרים שעמדו בקריטריונים של החוקרים. בניתוח הנתונים החוקרים הצליחו לאחד את התוצאות של 32 מהם. סך הכל נכללו במחקר 2,768 מבוגרים. כשליש מהמחקרים נערכו באנשים בריאים והיתר נערכו באנשים שכבר היו להם גורמי סיכון למחלות לב, באנשים עם סוכרת, באנשים עם הסינדרום המטבולי (מקבץ מאפיינים המעלים את הסיכון למחלות לב) ובאנשים עם מחלת לב. המחקרים נמשכו 3 עד 52 שבועות, במהלכם יוגה הושוותה לטיפול קונבנציונלי, ללא התערבות, לפעילות גופנית (אימוני כוח, רכיבה על אופניים, ריצה והליכה מהירה), לטכניקות הירגעות, לשינויי תזונה בלבד, להנחיות לאורח חיים נכון או לטיפול קוגניטיבי.

תרגול יוגה במשך 3 עד 52 שבועות הוביל לירידה ממוצעת של כמעט שניים וחצי קילוגרם במשקל הגוף (צילום: Shutterstock)

ניתוח הנתונים העלה כי אין הבדלים משמעותיים בין יוגה וסוגים אחרים של פעילות גופנית בשיפור גורמי סיכון למחלות לב כמו משקל או רמות כולסטרול. 

בהשוואה להתערבויות שלא כללו פעילות גופנית, יוגה הובילה בממוצע לירידה של 2.32 ק"ג במשקל, ירידה של 0.77 ב-BMI, ירידה בלחץ הדם הסיסטולי (הערך הגבוה יותר) של 5.21 מ"מ כספית ובלחץ הדם הדיאסטולי של כ-5 מ"מ כספית, ירידה של 5.27 פעימות לדקה בקצב הלב, ירידה של כמעט 26 מ"ג/דציליטר בטריגליצרידים, ירידה של כ-12 מ"ג/דציליטר ב-LDL ("כולסטרול רע") ועליה של 3.2 מ"ג/דציליטר ב-HDL ("כולסטרול טוב"). 

עם זאת לא נמצאה השפעה מטיבה של יוגה על רמות הסוכר בדם בצום או על רמות ההמוגלובין המסוכרר (מדד המעיד על ממוצע רמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים).

מאחר שהייתה שונות גבוהה בסוגי היוגה שתורגלו במסגרת המחקרים ובתדירות ואורכם של תרגולי היוגה, לא ניתן להבין מהמחקר איזה סוג של יוגה יכול להפיק תוצאות בריאותיות שכאלה ואיזו השקעה נדרשת. יש סוגים מסוימים של יוגה המתרכזים יותר בפעילות גופנית בעוד שאחרים מבוססים על גישה מדיטטיבית יותר בקצב איטי. מאחר וניתוח הנתונים סיפק ממוצעים, ייתכן שההשפעות של סוגי יוגה מסוימים היו גדולות יותר מהשפעות של סוגים אחרים.

בנוסף, למחקר החדש מספר מגבלות הנובעות מהעדויות עליהן הוא התבסס. רוב המחקרים היו קטנים ודורגו כבעלי איכות בינונית. יש צורך לאושש את הממצאים במחקרים גדולים יותר עם איכות מתודולוגית גבוהה. עוד לא ניתן לומר בוודאות כי יוגה יעילה באותה מידה כמו רכיבה על אופניים או הליכה למניעת מחלות. עם זאת, נראה כי מדובר באפשרות טובה, שיכולה להיות פעילות אידיאלית לאנשים שלא יכולים לעסוק בפעילות גופנית אחרת בגלל מוגבלות פיזית.

European Journal of Preventive Cardiology. Published online December 15 2014