אין קשר בין חיסונים לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה או למחלות אחרות המערבות פגיעה במיאלין במערכת העצבים המרכזית. כך עולה ממחקר מקיף שפורסם בכתב העת JAMA Neurology. 

בעבר עלו חששות כי חיסונים עשויים להגביר את הסיכון לטרשת נפוצה - מחלה אוטואימונית כרונית בה תאי מערכת החיסון תוקפים את המיאלין, החומר המבודד ומגן על סיבי העצב במוח ובחוט השדרה. עם זאת, חוקרים ממכון Kaiser Permanente בקליפורניה אומרים כי החשש אינו מגובה מדעית.

הם מסבירים כי החששות שעלו נגעו בעיקר לחיסון להפטיטיס B, לאחר שהיו מחקרים שטענו כי החיסון עלול לפגוע במעטפת המיאלין, תהליך המתרחש במחלת הטרשת הנפוצה. מחקרים אחרים העלו חששות בנוגע לקשר שבין חיסון הפפילומה (HPV) ועלייה בסיכון למחלות הפוגעות במערכת העצבים המרכזית. אך לטענת החוקרים, המחקרים הללו נגועים בבעיות מתודולוגיות רבות, כמו מספר קטן של מתחסנים אחריהם עקבו ושגיאות באיתור וסינון הנבדקים במחקר.

בשל החששות שעלו ובעיית התוקף של המחקרים הקודמים, חוקרי Kaiser Permanente ביקשו לבחון את הקשר בין חיסונים לבין הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה ומחלות אחרות המערבות פגיעה במיאלין במערכת העצבים המרכזית.

החוקרים בחנו רשומות רפואיות של מבוטחים במוסד הרפואי KPSC בקליפורניה ואיתרו 780 אנשים שאובחנו לאחרונה עם מחלות נוירולוגיות המערבות פגיעה במיאלין כמו טרשת נפוצה, אירוע קליני בודד (CIS) או ADEM (מחלה דלקתית הפוגעת במיאלין). לכל אחד מהמאובחנים שאותרו הותאמו 5 אנשים עם מאפיינים דומים, אך ללא מחלות נוירולוגיות, ששימשו כקבוצת ביקורת. לאחר מכן החוקרים השתמשו ברשומות הרפואיות בכדי לקבל את פירוט החיסונים שכל נבדק קיבל. באמצעות נתונים אלה הם בחנו את ההשפעה המיידית ואת ההשפעה לטווח הארוך (עד 3 שנים) של חיסונים על הסיכון לפתח מחלות נוירולוגיות המערבות פגיעה במיאלין.

באופן כללי, לא נמצא קשר בין חיסונים מכל הסוגים לסיכון מוגבר להתפתחות מחלות נוירולוגיות המערבות פגיעה במיאלין ב-3 השנים שלאחר קבלת החיסון בכלל המדגם.

עם זאת בקרב אנשים צעירים (מתחת לגיל 50), ב-30 הימים שלאחר קבלת חיסון מכל סוג כן נמצא סיכון מוגבר להופעת תסמין ראשון למחלה במערכת העצבים המרכזית המערבת פגיעה במיאלין. הסיכון המוגבר לא נמשך זמן רב לאחר החיסון. כאשר מסתכלים מעבר לשבועות הראשונים, בכל נקודת זמן עד 3 שנים לאחר החיסון, השכיחות של המחלות הנוירולוגיות דומה בקרב אנשים שהתחסנו ואנשים שלא התחסנו. אם החיסון אכן היה גורם למחלות הנוירולוגיות בשבועות שלאחר החיסון, השכיחות של המחלות הייתה צריכה להישאר גבוהה יותר בקרב אנשים שחוסנו.

לדברי החוקרים, ממצא זה מראה כי לכל היותר, חיסונים עשויים להיות גורמים אשר מעוררים ומזרזים את התפרצותה של מחלה אוטואימונית הקיימת כבר בגוף והייתה צפויה להתפרץ בשלב כזה או אחר. כדי להוכיח שזה אכן המצב, החוקרים התעמקו בתיקים הרפואיים של אותם נבדקים צעירים שפיתחו לראשונה תסמינים של טרשת נפוצה בחודש שלאחר החיסון. בחלק מהנבדקים נמצאו גורמי סיכון למחלה עוד לפני החיסון. החוקרים משערים שהחיסונים עלולים לגרות את מערכת החיסון, ובאנשים שכבר יש להם נטייה לאוטואימוניות החיסון עשוי להיות מה שדוחף את התגובה האוטואימוניות להתפרץ. 

כשהחוקרים בחנו חיסונים ספציפיים, לא נמצא קשר בין חיסון ההפטיטיס B למחלות נוירולוגיות המערבות פגיעה במיאלין. לגבי החיסון לווירוס הפפילומה, נראה כי הייתה מגמה קלה של סיכון מוגבר לטרשת נפוצה בקרב צעירות בשלושת החודשים לאחר החיסון, אך ההבדל לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית, כנראה בגלל הנשים המעטות במדגם שקיבלו את החיסון. כדי לבחון את הנושא יש צורך במחקרים גדולים יותר. 

החוקרים מסכמים כי בהתאם לתוצאות המחקר המקיף, אין צורך בשינוי המדיניות במתן החיסונים, כי הם אינם מהווים גורם סיכון למחלת הטרשת הנפוצה או למחלות אחרות המערבות פגיעה במיאלין במערכת העצבים המרכזית.

JAMA Neurol. Published online October 20, 2014