בשנים האחרונות עם העלייה בשימוש במערכות של בינה מלאכותית (AI, קיצור של Artificial Intelligence) בתחומי החיים – גובר השימוש גם בתוכנות צ'ט בוט, אשר מאפשרות תקשורת אלקטרונית עם לקוחות על ידי מחשב, במקום תקשורת עם נציגים אנושיים.

במחקר אמריקאי ראשון מסוגו, שבוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, נבחן האם שירותי צ'ט בוט מבוססי בינה מלאכותית יוכלו לספק למטופלים תשובות באיכות ורמת אמפתיה הדומים לאלו שנכתבות על ידי רופאים ברשת האינטרנט.

שירותי צ'ט בוט הם שירותים שמבוססים על בינה מלאכותית, כלומר שמספקים מענה לתרחישים בהתבסס על אלגוריתם שפותח תוך ניתוח מידע רב – "ביג דטא" שנאסף מתוך מאות אלפים ואף מיליוני תיקים רפואיים של ספקי בריאות שונים. במחקר נבחנה יעילותו של שירות צ'ט בוט מתקדם בשם ChatGPT (קיצור של Generative Pre-trained Transformer) אשר פותח על ידי חברת OpenAI  – שירות שזוכה לביקורות טובות מאז שהושק בנובמבר 2022 ביכולת הדיוק שלו למתן מענה בסוגים שונים של שאלות.

החוקרים עשו שימוש במאגר ציבורי של שאלות המיועדות לרופאים מתוך אתר r/AskDocs של הרשת החברתית Reddit, אשר רשומים בו מעל ל-450 אלף משתמשים קבועים. החוקרים בחנו 195 שאלות שנשאלו באתר החל מאוקטובר 2022, וזכו למענה על ידי רופא מורשה במסגרת פורומים בתחומי הבריאות. אותן השאלות שהוצגו לרופא – הוזנו בהמשך לתוך הצ'ט בוט של ChatGPT בתאריכים 22 ו-23 בדצמבר 2022 כשאלות בודדות וללא שאלות רקע מכוונות. השאלות כולן עברו תהליך אנונימיזציה כדי שלא לכלול פרטים מזהים על מטופלים. צוות מומחים בחן את התשובות שסיפקו הרופאים ברשת החברתית והשווה אותן לתשובות שסיפק הצ'ט בוט – מבחינת איכות המידע הרפואי, רמת הדיוק ורמת האמפתיה שהציג הרופא או הבוט כלפי המטופל. כל זוג שאלות נבדק על ידי צוות שמנה שלושה רופאים.

במחקר נבדקו 195 שאלות, ובהן לדוגמה: האם בליעת קיסם עלולה להיות קטלנית; מה לעשות אם הראש התנפח בעקבות מכה מעמוד פלדה; ואיך להתמודד עם שיעול מתמשך. החוקרים אספו 585 הערכות של מומחים לתשובות לשאלות שהתקבלו מרופאים ברשת החברתית, בהשוואה לתשובות שסיפק הצ'ט בוט.

תשובות קצרות ולא איכותיות 

התברר כי המעריכים העדיפו ברוב הבדיקות (78.6%) את התשובות שסיפק הצ'ט בוט על פני תשובות הרופאים. התשובות שסיפקו הרופאים היו קצרות יותר מתשובות הבוט – 52 מילים בממוצע (17 עד 62 מילים), לעומת 211 מילים בממוצע (168 עד 245 מילים).

ככלל, התשובות שסיפקו הרופאים היו נמוכות ב-21% ברמת איכותן הכוללת, בהשוואה לתשובות שסיפק הצ'ט בוט. כך, שיעור התשובות שהוגדרו עם 'איכות רפואית טובה עד טובה מאוד' עמד על 78.5% מבין תשובות הצ'ט בוט – והיה גבוה פי 3.6 בהשוואה לשיעור התשובות באיכות גבוהה שסיפקו הרופאים ברשת החברתית (22.1%).

רמת האמפתיות של תשובות הרופאים נמצאה נמוכה ב-41% בהשוואה לרמת האמפתיות בתשובות הצ'ט בוט. שיעור התשובות עם רמת אמפתיה גבוהה עד גבוהה מאוד היה גבוה בצ'ט בוט (45.1%) פי 9.8 יותר מאשר בתשובות הרופאים ברשת החברתית (4.6%).

החוקרים מסכמים כי "הצ'ט בוט יצר תשובות באיכות וברמת אמפתיה שהיו גבוהות יחסית לתשובות המטופלים ביחס לפורום ברשת החברתית".

המחקר נתמך על ידי קרן Burroughs Wellcome Fund של אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו והמכון הלאומי לבריאות (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2023 של כתב העת JAMA Internal Medicine.

לא תחליף - כלי עזר

בראיון לתקשורת האמריקאית עם פרסום הממצאים אמר החוקר הראשי, ד"ר ג'ון איירס (Ayers), כי מדובר בבדיקה ראשונה שהשוותה תשובות שניתנו בתוכנת בינה מלאכותית לתשובות מקוריות של רופאים ו"הבינה המלאכותית ניצחה באופן מוחץ". לדבריו, "אין זה אומר שהבינה המלאכותית תוכל להחליף את הרופאים, אך רופאים שמשתמשים בבינה מלאכותית יוכלו באופן פוטנציאלי להשיב ליותר הודעות בזמן תגובה קצר יותר ועם רמה גבוהה יותר של אמפתיה".

באחת הדוגמאות שמצוטטת במחקר, נבחנה שאלה של מטופל על הסיכון לעיוורון לאחר שהותזה בטעות אקונומיקה על העין. הצ'ט בוט ענה כי "אני מצטער לשמוע שאקונומיקה הותזה לעין שלך", והמליץ לשטוף את העין במים זורמים או בתמיסת מלח בהקדם האפשרי. "זה לא סביר שתתעוור כתוצאה מאקונומיקה שהותזה לעין שלך", השיב הבוט והוסיף: "אך חשוב לטפל בעין ולקבל עזרה רפואית לפי הצורך כדי למנוע המשך גירוי ונזקים". בהשוואה לכך, הרופא שהשיב ברשת החברתית לשאלה זו – כתב כי "נשמע שתהיה בסדר. עליך לשטוף את העין בכל פעם שאתה נחשף לחומר כימי או גוף זר. תוכל גם לפנות למרכז רעלים" והפנה למספר טלפון.

בסקירה של חוקרים מקנדה לעבודות שבדקו את השפעתם של שירותי צ'ט בוט על הטיפול בחולי סרטן, אשר פורסמה בגיליון חורף 2021 של כתב העת JMIR Cancer נקבע כי גם לאחר שיענו כל הסוגיות הנוגעות לבטיחות וליעילות בשירותי צ'ט בוט, לאלמנטים האנושיים ברפואה עדיין אין תחליף. "לשירותי צ'ט בוט יש פוטנציאל להשתלב במערכות בריאות לצד מטפלים רפואיים כדי להפחית עלויות, לשפר את יעילות העבודה ולשפר את תוצאות הטיפול", קובעת הסקירה.

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שמבססות את יעילותו של שירות הצ'ט בוט החדש ChatGPT. בפברואר 2023 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד במאגר המחקרים medRxiv, במסגרת מחקר שטרם זכה לתהליך בקרת עמיתים, כי כשבחנו 48 תיאורים של מטופלים על תסמינים שונים שמבטאים מחלות, האלגוריתם של הצ'ט בוט הצליח לזהות ב-88% מהמקרים את האבחנה שעמדה במקור מאחורי תיאור, בהשוואה ל-96% מצד רופאים אנושיים – כלומר שהפער בין הצ'ט בוט לרופאים האנושיים אינו גדול, וזאת בעוד שאנשים ללא הכשרה רפואית מקדימה זיהו את האבחנה ב-54% מהמקרים בלבד.

על רקע העלייה בביקוש לייעוצים רפואיים מרחוק כתוצאה ממגפת הקורונה, החוקרים בעבודה הנוכחית מציינים כי רופאים רבים אינם עומדים בעומס המטופלים ונדרשים לספק מענה וייעוץ לכמות הולכת וגדלה של שאלות – כאשר הבינה המלאכותית יכולה לסייע בניהול שאלות אלה. לדברי ד"ר איירס, "הודעות מבוססות בינה מלאכותית הן ערך מוסף לרפואה מבוססת בינה מלאכותית. הרופאים יוכלו לבזבז פחות זמן על ניסוח תשובות, על אוצר מילים וכדומה, וכך יתפנה להם יותר זמן כדי להציע רפואה".

יתרונות לצד חששות

בשנים האחרונות מתפתח תחום הרפואה ללא היכר על רקע הרחבת השימושים בטכנולוגיות מבוססות בינה מלאכותית, וישראל עומדת בחוד החנית של פיתוחים מסוג זה. כך מפותחות לאחרונה בישראל מערכות לשיפור ההצלחה של טיפולי פוריות, מכשירים מבוססי בינה מלאכותית שמאפשרים אבחון רפואי מרחוק וכן תוכנות שונות לפענוח מהיר של בדיקות הדמיה בהתבסס על מידע רב (ביג דטא) שנותח בבינה מלאכותית.

לצד ההתלהבות בעולם הטכנולוגי מהתקדמות פיתוח שירותי צ'ט בוט, הרי שחדירת התחום מעוררת גם ביקורת רבה – בין השאר על העקרונות שמוטמעים באלגוריתם שמפעיל את הצ'טים בשירותים מסוג זה. מחקרים מהשנים האחרונות מצאו כי אלגוריתמים בשימוש בשירותי מדיה חברתית וצ'ט בוט עשויים להעביר מידע מטעה וכן מידע שמעודד אפליה של קבוצות אוכלוסייה מסוימות, וכך למשל להעדיף מדענים גברים על פני מדעניות או מדענים לבנים על פני מדענים מקבוצות מיעוטים בחלק מהתשובות שהוא מספק לשאלות המשתמשים.

קיימים גם חששות ספציפיים מחדירת תחום הבוטים למערכת הבריאות. החוקרים הנוכחיים מציינים כי פיתוח התחום מחייב תהליכי בדיקה ושדרוג קפדניים תוך התמקדות בתוצאות הטיפול, כדי לוודא שהשימוש בטכנולוגיה משפיע לטובה על בריאות הציבור.

במאמר נלווה, שפורסם לצד המחקר על ידי החוקר האמריקאי ד"ר גונתן צ'ן מהמרכז לחקר ביו-אינפורמטיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סטאנפורד, נכתב כי "כרופא, אני מזהה ערך משמעותי באינטראקציה ישירה עם המטופלים בסביבה הקלינית", אולם עם זאת, "אנחנו עדיין קודם כל בני אדם, ולא תמיד עקביים, אמפתיים, מנומסים ומקצועיים כפי שאנו שואפים להיות בכל יום ויום. וכמובן שאיננו יכולים להיות זמינים 24/7 לכל האנשים שנזקקים לשירות שלנו ולהתייעצות, כפי שמסוגלת להיות מערכת אוטומטית כמו צ'ט בוט".

לדבריו, בזמן שרופאים רבים טוענים כי לא ניתן להחליף אותם בצ'ט בוט, המציאות המפוקחת כוללת את ההבנה שבני האדם אינם שולטים במרחב כפי שהיו רוצים להאמין. "לטוב ולרע, אני צופה יותר ויותר אנשים שיזכו לייעוץ מבוטים מאשר מבני אדם בעתיד הלא רחוק", חוזה צ'ן. כמו החוקרים שהיו שותפים למחקר, גם צ'ן סבור כי ניתן להרוויח הרבה יותר מאשר להפסיד מהטמעת שירותי הצ'ט בוט מבוססי בינה מלאכותית במערכות בריאות.

JAMA Internal Medicine, doi: 10.1001/jamainternmed.2023.1838