המעקב אחר הגדילה של ילדים מתחיל בגדילה התוך רחמית ונמשך עד לסיום הגדילה עם סגירת לוחיות הגדילה. למעקב חשיבות רבה – הוא מאפשר לאתר בעיות גדילה בהקדם האפשרי.

מדוע חשוב לעקוב אחר גדילת ילדים?

ראשית, קיימים מצבים רפואיים ומחלות כרוניות שמתבטאות בקומה נמוכה ופיגור בגדילה - כמו מחלת צליאק, הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, מחלות דלקתיות של המעי ומחלות נוספות. לכן, כאשר מאבחנים בעיית גדילה חשוב לעשות בירור מקיף אשר במסגרתו שוללים בעיות רפואיות שונות.

שנית, ניתן לטפל בקומה נמוכה. לעיתים, ההורים ורופאי הילדים ממתינים שהילד ידביק את פער הגובה בגיל ההתבגרות, ואכן לעיתים ילדים עם עיכוב בגדילה (Delayed growth) ידביקו את הפיגור בגובה בגיל ההתבגרות, אך לא פעם ההמתנה לצמיחה בגיל ההתבגרות גורמת לאיחור באבחנת מצבים של חוסר הורמון גדילה, מה שעלול לפגוע באפשרויות הטיפול - לכן חשוב לאבחן את הסיבה לקומה הנמוכה לפני גיל ההתבגרות. חשוב לדעת שככל שמתערבים מוקדם יותר התוצאות יותר טובות.

איך עוקבים אחר גדילת ילדים?

הגדילה מתחילה ברחם – אז גם מתחיל המעקב אחר הגדילה של העובר באמצעות בדיקת הדמיה על-קולית (אולטרה-סאונד). חלק מבעיות הגדילה ניתן לאבחן כבר במהלך ההיריון. במצבים של פיגור בגדילה התוך רחמית או מצבים בהם מאובחן קיצור של עצם הירך חשוב להתחיל מעקב הדוק במהלך השנה הראשונה לחיים.

רוב הילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון – מצב שמכונה Small for gestational age או בקיצור SGA – מדביקים את הפער במשקל ובגובה עד גיל 4 שנים. כ-10% מהם נשארים נמוכים - ובאותם מקרים יש מקום לטיפול בהורמון גדילה. לכן חשוב לבצע מעקב גדילה בילדים שנולדו קטנים לגיל ההיריון ובמידה שלא הדביקו את הפער בגובה עד גיל 4 שנים מומלץ לפנות לרופא ילדים.

השנה הראשונה לחייו של הילד היא מכריעה לגדילה – זו השנה בה קצב הגדילה הוא המהיר ביותר פרט לגדילה ברחם. במידה שקיימת בעיה בגדילה חשוב לאתר אותה כבר בשנה הראשונה, מכיוון שכשיש חוסר גדילה בשנה הראשונה לפעמים לא ניתן יהיה להדביק את הפער. בשנתיים הראשונות לחיי התינוק המעקב אחר הגדילה מתבצע במסגרת התחנה לאם ולילד (טיפת חלב). חשוב להקפיד על המעקב.

לאחר גיל שנתיים, מעקב הגדילה לרוב לא מבוצע באופן סדיר ולכן גם להורים יש אחריות במעקב אחר גדילת ילדיהם. מגיל שנתיים חשוב למדוד את הגובה של הילד כל חצי שנה. אין צורך למדוד בתדירות גבוהה יותר, מאחר שזה עלול לגרום להטיות ולדאגת יתר. חשוב לזכור כי לעיתים קרובות הצמיחה לגובה נעשית בקפיצות.

המדידות יכולות להתבצע על-ידי רופא או אחות, אך ניתן גם למדוד את הילד בבית. כדי למדוד נכון את הגובה בבית יש להעמיד את הילד זקוף כשהראש ישר ופונה קדימה ליד הקיר, ללא נעליים וגרביים. את המדידה מומלץ לעשות עם סרגל ישר.

יש לקחת בחשבון שהמדידות הביתיות עלולות להטעות בסנטימטר או שניים. במידה שיש חשד לבעיית גדילה עדיף שהמדידות יבוצעו במרפאה – שם הן מדויקות יותר.

קצב הגדילה משתנה עם השנים. בשנתיים הראשונות קצב הגדילה גבוה מאוד, ולאחר מכן הוא יורד והופך לקצב אחיד יותר - כ-5 ס"מ בשנה. כשנה לפני תחילת ההתבגרות יש האטה בקצב הגדילה ובמהלך גיל ההתבגרות הגדילה מואצת, ובשיאה היא מגיעה עד לכ-10 ס"מ בשנה בבנות ולכ-12 ס"מ בשנה בבנים.

בנות בדרך כלל מסיימות את מרבית הגדילה עד גיל 14 ובנים עד גיל 16 שנים. כמובן שיש ילדים שממשיכים לגדול גם לאחר מכן. כשמבחינים בכך שהילד לא גדל בשנה האחרונה, ניתן להניח כי הוא השלים את הגדילה. סיום הגדילה נקבע כאשר נסגרות לוחיות הגדילה בעצמות – וזאת ניתן לראות בצילום רנטגן של שורש כף היד.

עוד על הגדילה בגילים השונים

איך יודעים אם הגדילה של הילד תקינה?

כדי לדעת אם הגדילה של ילד תקינה חייבים להתייחס למגדר, למוצא ולגיל. ההערכה הן של גובה והן של משקל בתינוקות, ילדים ומתבגרים מתבצעת באמצעות עקומות גדילה המשוות את הפרט מול המדד של גובה ומשקל הצפוי באוכלוסייה. קיימות עקומות גדילה נפרדות לבנים ולבנות ועקומות שונות לאוכלוסיות ממוצא אתני שונה. קיימים גם מחשבוני גדילה בהם ניתן להיעזר:

על מנת להעריך אם הילד נמוך, יש להזין את נתוניו במחשבון או למקם את הגובה בגיל של הילד על עקומת הגדילה, כדי לקבל מידע על האחוזון שהילד נמצא בו בהשוואה לאוכלוסיית הילדים בגילו. אם הילד באחוזון 50 המשמעות היא שהגובה של הילד ממוצע לגיל. גובה מתחת לאחוזון 3 מוגדר כקומה נמוכה - 3% מהאוכלוסייה נמצאים באחוזון 3 או מתחתיו.

באמצעות רישום של האחוזון המתקבל בכל מדידה, ניתן יהיה לעקוב אחר קצב הגדילה ולוודא שאין האטה בגדילה שיכולה לרמז על בעיה. חשוב לראות שהגדילה עקבית על אותו אחוזון.

בעיות גדילה מאובחנות באמצעות האחוזון ובחינת קצב גדילה (שאין ירידה משמעותית באחוזונים) והשוואה לגובה המטרה. גובה המטרה הוא הגובה הגנטי של הילד והוא נותן תחזית תיאורטית צפויה על פי גובה ההורים. כמובן שלא הכול נקבע על-ידי הגנטיקה - יש מקרים בהם ההורים גבוהים והילד נמוך או להיפך.

החישוב של גובה המטרה נעשה באמצעות נוסחה פשוטה:

בנים: מחברים את גובה האב (בסנטימטרים) לגובה האם, מוסיפים 13 ואת התוצאה מחלקים בשניים.

בנות: מחברים את גובה האב (בסנטימטרים) לגובה האם, מחסירים 13 ואת התוצאה מחלקים בשניים.

למחשבון גובה עתידי 

מתי לפנות לרופא?

חשוב לפנות לבירור רפואי במצבים הבאים:

• במידה שילד לא גדל או שקצב הגדילה שלו נמוך.

• כאשר הילד מתחת לאחוזון 3.

• כאשר קיימת שבירה של אחוזונים – לדוגמה, אם הילד היה באחוזון 50 וירד לאחוזון 10 או 3.

• כשההורים מאוד גבוהים והילד באחוזון נמוך (כאשר הילד רחוק מגובה המטרה).

• אם לא נערכו מדידות גובה מסודרות כדאי לפנות לרופא כשיש חשד שהילד לא גדל – כאשר עברה שנה ולא החלפתם לילד בגדים/נעליים מהעונה שעברה או אם הילד נמוך באופן חריג ביחס לחברי הכיתה או הגן.

בשלב הראשון יש לפנות לרופא ילדים. רופא הילדים בדרך כלל עושה בירור ראשוני ומחליט אם קיימת בעיה הדורשת בדיקה מעמיקה יותר או טיפול. אם הרופא חושד שקיימת בעיה הוא מחליט לאיזה מומחה להפנות את הילד – האם לאנדוקרינולוג או למומחה אחר כמו גסטרואנטרולוג.

תהליך האבחון של בעיות גדילה 

*פרופ' ירדנה טננבאום-רקובר היא מנהלת היחידה האנדוקרינית לילדים במרכז הרפואי העמק

עדכון אחרון: פברואר 2016