הליקובקטר פילורי, החיידק הגורם לחומציות בקיבה, צרבת וכיבי קיבה – הוא אחד החיידקים הנפוצים באוכלוסייה. בעולם, לפי הערכות מהשנים האחרונות, כ-44% מהאוכלוסייה הבוגרת הם נשאי החיידק, 51% מתושבי המדינות המתפתחות ו-35% מתושבי המדינות המפותחות, בשכיחות דומה בקרב גברים (46%) ונשים (43%), אך הוא גורם להופעת תסמינים רק אצל מעטים הנושאים אותו.

לפי סקירה של חוקרים מישראל ולטביה שפורסמה בספטמבר 2018 בכתב העת Helicobacter, במדינות המערב שכיחות ההידבקות בחיידק יורדת, אולם בחלק מהמדינות בעולם, לרבות במזרח התיכון – השכיחות נותרת יציבה.

מעבר לצרבת, שמו של החיידק ברבות השנים במספר מצבים רפואיים חריגים. בין השאר, מחקר אמריקאי מצא בפברואר 2012 כי לנשאי החיידק סיכון גבוה כמעט פי שלושה לפתח סוכרת סוג 2. מטה אנליזה משנת 2001 העלתה כי החיידק מעלה פי 5.9 את הסיכון לסרטן הקיבה. וכן מצטברות ברבות השנים ראיות הקושרות נשאות של החיידק לסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. במקביל התברר כי לחיידק עשויים להיות גם יתרונות: בין השאר נמצא כי עשוי להגן מפני שלשולים וקשור לסיכון מופחת לטרשת נפוצה.

עתה מדווחים חוקרים ישראלים כי זיהו שנוכחותו של החיידק בגוף מעלה גם את הסיכון לשבץ מוחי. החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומחטיבת הרפואה במכבי שירותי בריאות, בחנו מדגם של 147,936 מבוטחי מכבי בגילי 95-25 שביצעו בדיקת נשיפה לנוכחות חיידק הליקובקטר פילורי בשנים 2012-2002, ברוב המקרים על רקע התפתחות תסמינים של צרבת. הגיל הממוצע של הנבדקים היה 42.8 שנים, וכשני שלישים מהם ילידי הארץ. מבין אלה, נמצא כי למחצית (52%) הייתה תוצאה חיובית של נשאות החיידק – 76,965 נבדקים. בהמשך נמצא כי מכלל המדגם – קרוב לאחוז (0.9%) פיתחו שבץ מוחי בתקופת המעקב – 1,397 איש – גברים (1.2%) יותר מנשים (0.8%).

במחקר השתתפו ד"ר טלי שינדלר איצקוביץ', פרופ' גבריאל חודיק, פרופ' ורדה שלו ופרופ' חיתאם מוחסן, וממצאיו מדווחים בכתב העת Helicobacter.

מחסור בוויטמינים ופגיעה בכלי הדם

גורמי סיכון רבים נקשרו ברבות השנים לשבץ מוחי, והשכיחים שבהם כוללים יתר לחץ דם, סוכרת, עודף שומנים בדם, הפרעות בקצב הלב, משקל עודף, עישון סיגריות וחוסר פעילות גופנית. גורמי סיכון נוספים הם אלו שקשורים להיווצרות קרישי דם שעלולים להוביל לשבץ מוחי איסכמי, לרבות ישיבה ממושכת, פגיעות וניתוחים וכן תרופות שונות – לרבות גלולות למניעת היריון וטיפול הורמונאלי חלופי ואף מחלות שונות כמו מיגרנות, פגיעות בחוט השדרה ומחלות דלקתיות.

גם זיהומים שונים הוכחו בעבודות שונות ככאלה שמעלים את הסיכון לשבץ, מאחר והם יוצרים דלקת בכלי דם הגורמת לחסימתם. בין זיהומים אלה: עגבת (סיפיליס) המועברת במגע מיני, שחפת, איידס, מלריה וזיהום במסתמי הלב (אנדוקרדיטיס). מספר זיהומים נקשרו גם בסיכון מוגבר להתפתחות קרישי דם, ובין השאר מחקר ישראלי מצא ביולי 2013 כי זיהום בנגיף CMV – אחד המחוללים האפשריים למחלת הנשיקה, מעלה פי 2.49 את הסיכון לפתח קריש דם ורידי. מחקרים נוספים מצאו כי גם זיהומים בדרכי השתן והעור מעלים את הסיכון לקרישי דם.

המחקר הנוכחי מהווה ראיה נוספת לקיומו של זיהום חיידקי שמעלה את הסיכון לשבץ. מחקרים בעבר שבחנו את הקשר בין החיידק לשבץ מוחי הציגו תוצאות סותרות:

כך, מטה אנליזה של חוקרים מסין שכללה 13 מחקרים בהשתתפות 4,041 נבדקים ופורסמה בדצמבר 2012 בכתב העת Journal of Neurology, העלתה כי נשאות של חיידק הליקובקטר פלורי בבדיקת נשיפה העלתה ב-60% את הסיכון לשבץ. ואילו לפי מטה אנליזה נוספת של חוקרים מסין שפורסמה באוקטובר 2014, והתבססה על 10 מחקרים – לא נמצא קשר בין נשאות בחיידק לשבץ מוחי.

הנחת החוקרים כי על פי הממצאים, כיב בקיבה או בתריסריון שמחולל הליקובקטר פילורי הגורם לדלקתיות בשכבה הרירית הפנימית של הקיבה (מוקוזה) – עשוי להיות מעורב בהתפתחות שבץ מוחי. מחקרים בעבר הצביעו על קשר בין דלקתיות בשכבת הקיבה הפנימית לבין עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. לכיב קיבה השפעה על הפעילות המטבולית (חילוף החומרים) בקיבה, לרבות הפרשת הורמונים וספיגת ויטמינים מהמזון, ונמצא בעבודות כי מחסור בוויטמינים מסוימים – כגון ויטמין B12 – גורם לפגיעות נוירולוגיות ועלול לפגוע גם בכלי הדם ולהעלות סיכון לשבץ.

Helicobacter, doi: 10.1111/hel.12553